ת"פ 35657-04-11
הליכים פליליים רבים בישראל מסתיימים במסגרת הסדר טיעון בין סנגוריו של הנאשם לבין הפרקליטות. הסדרי טיעון אלה הינם בעלי יתרונות רבים מבחינת מערכת המשפט. ראשית, הם מאפשרים ללכת לקראת הנאשם ולגזור את דינו מחוץ לדיני הראיות וההוכחות הדרושים בהליך המשפטי. שנית, הם מסייעים לייעל את הדיון המשפטי וחוסכים זמן שיפוטי יקר. כמו כן, הם אמורים לכלול התייחסות מלאה לשלל ההיבטים הנובעים מהתיק, החל מחומרת המעשים, דרך העבירות אשר תגבשנה את כתב האישום, וכלה בנסיבותיו האישיות של הנאשם.
יש לכם שאלה?
בעקבות משקלם הרב למערכת הפלילית, בתי המשפט נוטים לאשר ולאמץ הסדרי טיעון שמונחים לפתחם, וזאת כל אימת שהשופט סבור כי ההסדר סביר וראוי. עם זאת, יודגש כי ההחלטה בסופו של היום נתונה לבית המשפט. להלן דוגמא למקרה בו למרות שהסדר הטיעון אשר הושג בעניינו של אדם שיוחסו לו עבירות אלימות ותקיפה, הוגדר על ידי בית המשפט כ"קל ביותר", השופט מצא לנכון לאמץ את ההסדר.
הסיבה אשר עמדה מאחורי אימוץ ההסדר הייתה – קשיים ראייתיים. דהיינו, הפרקליטות טענה כי לא הייתה ברירה אלא ללכת בדרך של הסדר טיעון מקל, וזאת משום שהיו בתיק קשיים ראייתיים אשר היו עלולים להקשות באופן ממשי על הרשעתו של הנאשם.
קשיים ראייתיים כבסיס להסדר טיעון
במקרה דנן, הנאשם ביקש לעלות לאוטובוס אך נהג הרכב לא איפשר זאת משום שהתחיל בנסיעתו. הנאשם, אשר חמתו בערה בו, החליט "לעשות מעשה" והשליך לבנה גדולה לכיוון הרכב. הלבנה פגעה בחלון האוטובוס וניפצה שמשה אשר הייתה לצד ראשה של קטינה בת 4 שנים. האוטובוס עצר ואחד הנוסעים ירד ממנו והחל לרדוף אחרי הנאשם. הנאשם הכה גם את הנוסע הזה ונמלט מהמקום. במסגרת כתב האישום המתוקן, הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה וחבלה במזיד. שני הצדדים, הן הנאשם והן הפרקליטות, ביקשו להטיל על הנאשם מאסר על תנאי בלבד.
"הסדר טיעון מקבל ברמה בלתי מתקבלת על הדעת"
בית המשפט "הביע את תמיהתו" על הסדר הטיעון וקבע כי הוא "נראה לו מקל במידה שאינה מתקבלת על הדעת". אי לכך, השופט ביקש לשמוע את נימוקי התביעה להסדר הקל. ב"כ המאשימה הסבירה את הסדר הטיעון בכך שהנאשם במקרה דנן היה אדם נורמטיבי, הנדסאי ואב לשישה ילדים ללא עבר פלילי. כמו כן, נטען כי היו "סדקים בראיות".
לדוגמא, סגן ראש לשכת התביעות העיד בפני בית המשפט לכך ש"ההסדר הושג בין היתר על רקע זיהוי שלא היה חלק במאה אחוז ואשר היה בו קושי ראייתי מסוים". השופט קיבל את הסדר הטיעון, אך לא מבלי שהתחבט בכך. "סברתי בתחילה כי אסטה מהסדר הטיעון, בשל ההקלה הבלתי סבירה עם הנאשם", כתב השופט בגזר הדין, "כאמור, לאחר הדיון קיבלתי את ההודעה ובה הסברו של סגן ראש לשכת התביעות, לפיו אחד השיקולים שעמדו בבסיסו, היה המצב הראייתי בתיק. לנוכח העובדה שלא שמעתי ראיות, אין לא היה ביכולתי לרדת לחקרו של שיקול זה ולבקר את שיקול דעתה של התביעה – ואעמיד אותה בחזקתה כי העריכה נכון את המצב הראייתי בתיק עת החליטה להגיע להסדר הטיעון".
