משחק הכדורגל הינו אחד מתחומי הספורט הפופולאריים במדינה. אלפי שחקנים בישראל רשומים באגודות שונות ורבים משחקים כדורגל במסגרות חובבניות.
יש לכם שאלה?
התמודדות במשחק כדורגל יכולה להיות מהנה אך לעיתים היא עלולה לגרום לפציעות (וזאת בשל הפיסיות והמאמץ המושקעים במשחק). במקרים בהם שחקן כדורגל נפצע, בין אם מדובר בחובבן ובין אם עסקינן בשחקן מקצועי, ייתכן ותקום לאחרון עילה להגיש תביעה בעניין כנגד שורה של גורמים. הגורמים הנתבעים בהליכים כגון דא יכולים להיות אגודות הספורט (למשל, בהעדר ביטוח מתאים), העיריות (לדוגמא, בשל רשלנות בתחזוקת מגרש), ביטוח לאומי (להכרה באירוע כתאונת עבודה) וכדומה. להלן מספר דוגמאות למקרים בהם הוגשו תביעות נזיקין על ידי שחקני כדורגל.
תביעה בעקבות בור במגרש – פציעה של שחקן מקצועני במשחק אימון
שחקן מקצועי בקבוצת "הכח עמידר רמת-גן" נפצע במהלך משחק אימון אשר נוהל במגרש כדורגל בפארק הלאומי ברמת גן. לאחר הפציעה, השחקן קיבל עזרה ראשונה במקום והובהל לבית החולים להמשך קבלת טיפול רפואי. השחקן הגיש תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, וזאת כנגד עיריית רמת גן. הוא טען כי אמנם הוא נפצע במהלך "תיקול רגיל" שהיה חלק ממשחק הכדורגל, אך נזקיו החמירו וזאת משום שבעת התיקול רגלו נתקעה בבור מסוכן שהיה במגרש.
השחקן טען כי הבור העיד על רשלנותה של עיריית רמת גן בתחזוקת המגרש ועל כן הוא היה זכאי לפיצויים בגין נזקיו. העירייה הכחישה את אירוע התאונה ואת חבותה בעניין הנזק. בית המשפט, לאחר בחינת המקרה לעומק, החליט לדחות את התביעה. במקרה דנן, התביעה נדחתה משום שהשחקן לא השכיל להוכיח את קיומו של הבור ואת הטענה כי הפציעה הייתה "שילוב קטלני של תיקול רגיל עם מעידה בתוך בור".
לדוגמא, על מנת להוכיח את קיומו של הבור, השחקן הציג צילומים של המקום. עם זאת, בירור קצר בבית המשפט העלה כי הצילומים נלקחו על ידי אביו, שלא היה במקום במועד התאונה, ומבלי שמי מהנוכחים באירוע הכווין את האב לבור הספציפי. כמו כן, השחקן נמנע מלהביא עדים רלבנטיים כגון השחקן אשר תיקל אותו, שחקנים נוספים שהיו נוכחים במקום, הפיזיותרפיסט אשר טיפל בו לאחר האירוע וכדומה. יתרה מכך, גם במסמכים הרפואיים אשר נערכו בעניינו של התובע לאחר התאונה, עניין הבור לא מצא ביטוי. נקבע גם כי הדברים לא זכו לביטוי בתביעה שהוגשה בעקבות המקרה לביטוח לאומי. בסופו של היום, בית המשפט קבע כי סביר להניח שהתאונה נגרמה בשל "תיקול אגריסיבי" ולא היה מדובר ברשלנות מצדה של העירייה.
תביעה נגד ביטוח לאומי ושאלת קיומם של יחסי עובד מעביד
שחקן מצפון הארץ, אשר שיחק בקבוצת "שמשון בני טייבה", נפצע במהלך משחק כדורגל. השחקן הגיש בעקבות האירוע תביעה למוסד לביטוח לאומי וביקש כי יוכר בתור נפגע עבודה. הביטוח הלאומי דחה את התביעה בטענה כי לא התקיימו בין התובע לבין קבוצת הכדורגל יחסי עובד מעביד. בית הדין לעבודה, אשר בחן את התביעה, קבע כי דין טענות המוסד לביטוח לאומי להתקבל.
בפסק הדין נקבע כי מערכת היחסים בין התובע לבין הקבוצה לא הייתה מקצוענית והיא הייתה מבוססת על התנדבות. כמו כן, הודגש כי התובע לא קיבל כל שכר מהקבוצה ולא היה מבוטח על ידה כעובד שכיר לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי. טענותיו של התובע במקרה זה נדחו אחת אחרי השנייה. לדוגמא, התובע טען כי הוא קיבל שכר מהקבוצה במזומן מדי חודש, אך לא השכיל להוכיח טענה זו (לדוגמא, לא הוצג חשבון בנק אליו הופקד הכסף או עד אשר תמך בגרסה זו). דוגמא נוספת – לא הובאו כלל הוכחות בנוגע להיקף העבודה, הסכם עבודה, תנאי העבודה וכדומה.
פציעה במגרש בדליית אל כרמל – פיצויים מהעירייה
שחקן כדורגל בקבוצה החובבנית "מכבי דליית אל כרמל" (ליגה ב', צפון ב') הגיש תביעה כנגד המועצה המקומית דליית אל כרמל וזאת בשל פציעה במהלך משחק במגרש בעיר הדרוזית. בניגוד למקרה אשר תואר לעיל, בפארק הלאומי ברמת גן, בעניין זה בית המשפט קבע כי התאונה הוכחה כדבעי על ידי התובע. יצוין כי גם כאן הטענה הייתה שהפציעה נגרמה בשל בור במגרש.
התובע טען כי הוא נפצע במהלך משחק ליגה כאשר המגרש היה במצב גרוע מאד (בוצי, מלא בשלוליות ובורות) וזאת בשל מזג האוויר הגשום. השחקן טען כי הוא נפל במגרש כתוצאה ממצבו. מנגד, המועצה המוקמית, האחראית על המקרקעין, טענה כי הנפילה נגרמה בשל "התקלות בשחקן אחר" שהייתה "סיכון רגיל ושכיח במשחקי כדורגל". בית המשפט קיבל את גרסתו של התובע וביכר אותה על פני טענות הנתבעת. יצוין כי גרסתו של השחקן נתמכה בעדותו של שחקן מהקבוצה היריבה. כמו כן, תימוכין נוספים לעניין הבור נמצאו גם במסמכים רשמיים שנערכו בסמוך לאירוע.
לגבי אחריותה של העירייה, נקבע כי במקרים כגון דא קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית בין העירייה לבין שחקני הכדורגל, וזאת משום שהמועצה המקומית אחראית לדאוג לתקינות המתקנים בבעלותה. "גם כאשר עסקינן בשחקני כדורגל, אשר משתתפים בפעילות ספורטיבית במסגרתה הם לכאורה מסתכנים מרצון, יש לבדוק עד כמה נטל על עצמו השחקן המקצועי את סיכוני הספורט המיוחדים", נכתב בפסק הדין.
בית המשפט ציין כי לעניין זה, קו הגבול הוא האם עסקינן בתאונה אשר אפשרית בחיי היום-יום, ואשר השחקן היה צריך לקחת אותה בחשבון, או שמא עסקינן בסיכון בלתי רגיל. במקרה דנן, נקבע כי הנסיבות אשר אפפו את המקרה הצדיקו הכרה באירוע כתולדה של הבור במגרש, והכרה בכך שהבור היה תוצאה של רשלנות המועצה המקומית. בסופו של היום נפסקו לטובת התובע פיצויים בסך כ-160,000 שקלים.
פיצויים לשחקן כדורגל אשר "נאלץ לפרוש" מקריירה מקצוענית
שחקן אשר שיחק בקבוצת הכדורגל הפועל עירוני קריית שמונה (האלופה הנכנסת של הכדורגל הישראלי לשנת 2011-12), הגיש תביעה כנגד קיבוץ להבות הבשן בעקבות תאונה במשחק אימון שנערך מטעם הקבוצה במגרש בקיבוץ. גם במקרה זה, עילת התביעה הייתה מצבו של המגרש ומהמורה שגרמה לפציעה קשה. השחקן עתר לפיצויים משמעותיים וזאת בטענה כי "הקריירה שלו נגמרה" והיה צפוי לו "עתיד מזהיר כשחקן כדורגל בליגת העל".
בית המשפט קיבל את התביעה בכל הנוגע לתאונה והאחריות, אך הפחית באופן משמעותי את סכום הפיצויים שנתבע. בפסק הדין נקבע כי אין לקבל את טענותיו של התובע להכיר בו כמי ש"איבד את כושר השתכרותו לחלוטין". "העובדה שהתובע לא יכול לחזור ולשחק ככדורגלן - אם כי הוא ניסה להמשיך לשחק גם לאחר שתי הפציעות בקבוצה אחרת בליגה נמוכה יותר – לא הייתה יכולה להביא למסקנה כי האחרון איבד את כושר השתכרותו בשוק העבודה בתחומים ובעיסוקים אחרים", נקבע בפסק הדין, "בכל הנוגע להתשכרות הפוטנציאלית כשחקן כדורגל, התובע הפליג בספקולציות והשערות לגבי פוטנציאל השתכרותו".
.png)
