היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, החליט (יום ב', 28.5) להגיש כנגד אורי בלאו, כתב "הארץ", כתב אישום בגין החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך. מדובר בחלק נוסף בפרשה הידועה כ"פרשת ענת קם" (ואשר הביאה לאחרונה למאסרה של קם בעקבות העברת מסמכים מסווגים רבים לבלאו).
יש לכם שאלה?
הפרקליטות טוענת כי בידיו של בלאו היו אלפי מסמכים צבאיים, בין השאר מסמכים בדרגת סיווג של "סודי ביותר". מדובר במסמכים אשר לטענת הפרקליטות נגנבו מפיקוד מרכז על ידי ענת קם. המסמכים הנ"ל שימשו את בלאו לכתבה אשר פורסמה בעיתון "הארץ", ובה נטען כי צה"ל חיסל מבוקשים אשר היה ניתן לעוצרם. הפרקליטות הבהירה כי למרות שכותרתו של סעיף האישום כנגד בלאו הינו "ריגול חמור", לא מיוחסת לאחרון עבירת הריגול ב"משמעותה המקובלת".
"מקרה קיצוני"
אתר "הארץ" מפרסם כי במשרד המשפטים טוענים שההחלטה להעמיד את בלאו לדין בגין מעשיו התקבלה רק לאחר שהובאו השיקולים הרלבנטיים בחשבון, לרבות הצורך לשמור על עיתונאות חופשית בישראל. עם זאת, ויינשטיין טוען כי כל הגורמים אשר עסקו בפרשה ואשר עיינו בראיות היו תמימי דעים כי עסקינן ב"מקרה קיצוני מבחינת התנהלותו של העיתונאי, וההחלטה להעמידו לדין איננה אלא מחויבת המציאות". בפרקליטות מוסיפים עוד כי הנאשם החזיק מאות ואלפי מסמכים צבאיים, ביודעין ובאופן בלתי מבוקר, לרבות מסמכים בדרגות סיווג סודיות. כמו כן, הודגש כי לאחר שבלאו התחייב שלא להחזיק עוד במסמכים כאמור, הוא לא קיים את התחייבויותיו.
נטען כי החזקתם של המסמכים באופן בלתי מבוקר הייתה בעלת פוטנציאל נזק עצום וסיכנה את חייהם של חיילים רבים. הדברים נאמרו על ידי הפרקליטות בהתאם לחוות דעת מקצועיות מטעם גורמים מוסמכים אשר חלקן נשמעו במסגרת הכרעת הדין וגזר הדין בעניינה של קם. נטען כי במידה והמסמכים הנ"ל היו נחשפים, הנזק אשר היה נגרם לביטחון המדינה היה עלול להיות עצום. מדובר במסמכים אשר תוכנם כלל - בין השאר - סיכומי דיונים שונים, תוכניות לפני מבצעים צבאיים, סדרי כוחות, סדרי פריסת כוחות וכדומה. בלאו, כך נטען, החזיק במסמכים במחשבו האישי ובמקומות נוספים בהם בחר, וזאת ללא נקיטה באמצעי אבטחה או בקרה. עיתון "הארץ" מסר כי ההחלטה להעמיד את העיתונאי לדין הינה "החלטה תקדימית מצערת" והובע חשש כי ההחלטה "תפגע בחופש העיתונות בישראל בכלל, והיכולת לסקר את מערכת הביטחון בפרט".
