בשנים האחרונות, בעקבות עליית קרנו של המדיום האינטרנטי, נפוצו בישראל גם תופעות שליליות המוצאות קרקע פורייה למדי ברשת. לעיתים, עסקינן בעבירות פליליות כגון איומים, חדירה לפרטיות, לשון הרע ואף עבירות מין. הנגישות הקלה לאינטרנט, והעדר מחסומים מצד ספקיות השירות, מאפשרים את ביצוען האנונימי של עבירות מין חמורות.
יש לכם שאלה?
במסגרת הכרעת דין אשר ניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב הפנתה השופטת ד"ר דפנה אבניאלי פנייה למחוקק ובה ציינה כי ייתכן ויש להסדיר ולהחמיר את סוגיית החקיקה והאכיפה ברשת האינטרנט. "פדופיליה ברשת הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה בישראל. מדובר בתופעה ידועה בעולם אשר בישראל טרם נחקקו חוקים ברורים המסדירים את ההתמודדות עימה בצורה מפורשת", כתבה השופטת אבניאלי בהכרעת הדין, "עבירות אלה מתבצעות בתדירות גבוהה ביותר וכיום ההוראות הרלבנטיות לגביהן נמצאות בחוק העונשין ובחוק למניעת הטרדה מינית. עם זאת, מדובר בהוראות חוק אשר אינן מספיקות על מנת לבסס את ההגנה הראויה על קטינים מפני תופעות אלה".
העבירות עוברות מהרחוב לבית
השופטת הדגישה כי עבירות מין, אשר בוצעו בעבר כאשר פדופילים "ארבו" לקטינים בחצרות הבתים, ברחובות ובמגרשי המשחקים, עברו לאחרונה באופן משמעותי לרשת האינטרנט. כתולדה מכך, הקטינים מותקפים דווקא כאשר הם נמצאים בביתם, במקום אשר אמור להיות מבצרם הבטוח ביותר. "ראוי כי המחוקק ייתן דברו בעניין זה באמצעות חקיקה מפורשת אשר תכלול איסורים והגבלות גם על ספקיות האינטרנט", כתבה השופטת.
השופטת אף הציעה שורה של צעדים אשר יוכלו לסייע בהתמודדות עם תופעה קשה זו. לדוגמא, הגברת האבטחה במחשבים הביתיים, העלאת המודעות בבתי הספר בנוגע לסכנות ברשת האינטרנט, הטלת קנסות על ספקיות המאפשרות גלישה לאתרים פוגעניים וכדומה.
"ניתן לראות כי ילדים מצליחים לגלוש באתרים מסוכנים המקשרים בין קטינים ובגירים, וזאת חרף ניסיונות חוזרים ונשנים של הוריהם למנוע גלישה כאמור על ידי הצבת סיסמאות והיעזרות בספקיות השירות. כמו כן, ילדים רבים מדי נופלים ברשתם של הפדופילים באינטרנט, וזאת חרף חומות ההגנה אשר הוריהם מבקשים להציב לפניהם. מנגד, פדופילים רבים מנצלים את רשת האינטרנט ורואים בה כר פורה לביצוע זממם, בעיקר בזכות האנונימיות", הוסיפה השופטת.
הדברים הנ"ל נאמרו כאמור במסגרת הכרעת דינו של משה סרנגה. סרנגה הורשע בביצוע מעשים מגונים בקטינה בת 14 לאחר שהציג עצמו כבן 24 (14 שנים פחות מגילו האמיתי). השופטת מצאה את עדותה של הצעירה מהימנה וקבעה כי אף נמצאו לה חיזוקים נוספים. מנגד, נקבע כי עדותו של הנאשם הייתה "רצופה סתירות מהותיות". כמו כן, היות והנאשם ביקש מהמתלוננת שלא תספר על מעשיו לאיש, האחרון הורשע גם בשיבוש הליכי משפט.
