מאת: ציקי פלדמן, עו"ד

כפטריות לאחר הגשם, אנו שומעים שוב ושוב על מקרי פדופיליה מצערים. במאמרי זה, ניסיתי לבחון בקצרה את אופן הטיפול בפדופילים בארץ דרך בחינת מערכת אכיפת החוק.

מחקרים מלמדים כי הניסיון לעצור את תופעתה פדופיליה דרך מערכת הענישה בלבד, הינו בגדר ניסיון שנועד לכישלון מראש. זאת בעיקר לאור, הדפוסים המיוחדים המעצבים את דמותו של הפדופיל.

 

מאמרים מלמדים כי הפדופיל אינו מורתע מעונשי מאסר כבדים התלויים ועומדים כנגדו, לאור כך ענישתו של הפדופיל לבדה לא תורמת כהוא זה למיגור התופעה המטרידה. לא זו אף זו, בעיני ענישתו של הפדופיל לבדה ללא טיפול הולם את מצבו הינה בגדר פגיעה בזכויות הפרט.

 

שכן, באם נתייחס לפדופיליה כמחלת נפש הזקוקה לטיפול, אזי ניתן לטעון כי הפדופיל לא שולט בדחפיו ולאור כך ענישתו לא עומדת במטרות הענישה ויותר מכך היא פוגעת לשווא בזכויותיו.

 

לטעמי, צורך מציאת פתרון לבעיית הפדופיליה במדינת ישראל, עלינו להניח את ארסנל הכלים המשפטיים בצד, ולשים יהבנו בשיקום וטיפול מניעתי.

 

לדידי, לשם מיגור תופעת הפדופיליה אנו זקוקים לתוכנית רב מערכתית שבה ישתלבו כל משרדי הממשלה השונים (רווחה, חינוך, המשרד לביטחון פנים, ומערכת שירות בתי הסוהר). מטרת התכנית הינה להעניק לאילו הסובלים מפדופיליה אפשרות שיקום וטיפול מניעתי. המדובר בתוכנית שתכלול ייעוץ פסיכולוגי בשילוב של טיפול תרופתי.

 

זה לא מכבר אישרה ממשלת ישראל את כוונתה לפרוש תכנית מעין זו בכל רחבי הארץ לפיה, שלבי התוכנית יותאמו לפי צורכי המטופל.
הפדופיל לכשעצמו יוכר כאדם חולה הזקוק לטיפול תרופתי. בכך למעשה מאמצת ממשלת ישראל את הרעיון לפיו, הפדופיליה היא מחלת נפש וככזו היא דורשת טיפול מנעתיו לא רק ענישה פלילית.

 

מטרתה של תוכנית זו היא לווסת את נטיותיו של הפדופיל המורשע ולמנוע תרחיש של פגיעה בקורבנות פוטנציאליים.

 

לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מערכת דיני העונשין בארץ זקוקה לרענון משמעותי בכל הנוגע להרשעת פדופילים. החמרת רף הענישה אינו מהווה שינוי ראוי בעיני שכן, במקרים חמורים אלה אין ההרתעה מהווה גורם מונע. לאור כך לטעמי יש להוסיף בחוק את חובת קבלת הטיפול הרפואי למען הקלה בעונש ובדומה למדינות נוספות בעולם , פדופיל רצידיביסט שלא טיפל בעצמו ושב לסורו יהיה ניתן לאסור אותו לתקופות ממושכות וזאת בשל היעדר שיתוף הפעולה אודות קבלת הטיפול .

 

לצורך מיגור תופעת הפדופיליה, הייתי ממליצה על המדינה להכיר בפדופיליה כמחלת נפש ברת טיפול. וכך, כל החקיקה בעניין והטיפול התרופתי- מניעתי- שיקומי יוכרו בהתאם. בכך,נוכל בעתיד למנוע באופן משמעותי את תופעת הפדופיליה בארץ.
 


עודכן ב: 29/03/2012