כתב אישום אשר הוגש ביום חמישי האחרון (28.6) לבית המשפט המחוזי בנצרת מייחס האשמות קשים של סחיטה באיומים. לטענת המשטרה, הפרשה קשורה גם לראש העיר, ראמז ג'ראייסי, וסגן ראש העיר, עלי סלאם.
יש לכם שאלה?
בכתב האישום נטען כי ראש העיר וסגנו היו מעורבים בניסיונות לשכנע חברה פרטית בעיר להיעזר ב"שירותי שמירה" (אשר היו למעשה, שירותי "פרוטקשן", דהיינו - גביית "דמי חסות"), על מנת שזו "תזכה בשקט". בפרקליטות טוענים כי שלושה תושבי נצרת גבו במשך כשנתיים דמי חסות מבעלי עסקים ויזמים ב"הר הקפיצה" בעיר. "החבורה" פעלה תוך כדי סחיטה באיומים וגביית כספים מקבלנים ויזמים אשר הקימו במקום את פארק הטכנולוגיות של סטף ורטהיימר. כפי שצוין לעיל, פרשת הסחיטה עלתה עד למדרגות המובילות ללשכת ראש העיר, כך נטען על ידי המשטרה.
פרוטקשן וסחיטה באיומים, מהן?
תופעת ה"פרוטקשן" איננה תופעה חדשה. בעלי עסקים רבים נאלצים להתמודד לא אחת עם "פרוטקשן" ו/או סחיטה באיומים שנעשים על ידי גורמים עבריינים. סחיטה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בשורה של אופנים ושיטות. לדוגמא, על ידי תשלום קבוע (שבועי או חודשי), קבלת שירותים חינם אין כסף, "הלוואות" שניתנות ללא מועד פירעון וכדומה.
מדובר אפוא בתופעה קשה וחמורה אשר אסורה, כמובן, בחוק בישראל. סעיף 428 לחוק העונשין קובע כי סחיטה באיומים הינה ניסיון להניע אדם לעשות מעשה, או למנוע ממנו לעשות מעשה, וזאת כאשר הוא רשאי לעשות (או להימנע מלעשות) דבר מסוים על פי חוק. כפי שצוין לעיל, עסקינן בעבירה אשר פנים רבות לה. על פי חוק העונשין, סחיטה באיומים יכולה להיעשות באופן הבא:
1. בכתב.
2. בעל פה.
3. בהתנהגות.
4. בפגיעה בגוף שלא כדין.
5. בפגיעה בגוף של אדם אחר (לדוגמא, קרוב משפחה).
6. בפגיעה בחירות, ברכוש, בפרנסה או בשם טוב.
7. בפגיעה בצנעת הפרט.
8. באיום על פרסום או בהימנעות מפרסום.
9. בהטלת אימה על אדם.
העונש המרבי אשר נקבע בחוק בגין סחיטה באיומים הינו שבע שנים, ואם האיומים יוצאים אל הפועל, תשע שנים. יודגש כי מדובר בהיבט "משודרג" של עבירת האיומים הקבועה בסעיף 192 לחוק העונשין, ואשר העונש לצידה עומד על שלוש שנות מאסר "בלבד". הלכה פסוקה היא כי "מדינה דמוקרטית כישראל, אשר רואה בערכים כגון חירות וחופש עקרונות יסוד המבססים את מהותה, איננה יכולה להשלים עם מצב בו פלוני סוחט את אלמוני אגב איומים והפעלת אמצעי לחץ פסולים". לא אחת, הודגש כי קיים קשר בין העבירה הנ"ל ובין פגיעה בזכויותיו החוקתיות של המתלונן מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
ענישה
הענישה החמורה הנגזרת על נאשמים המורשעים בעבירה זו נובעת ממספר סיבות עיקריות. לדוגמא, מושכלות ראשונים הן כי קורבנות של סחיטה באיומים אינם פונים תמיד לרשויות ולא אחת הם חוששים להתלונן במשטרה (מחמת אימת הסוחט). השופט אדמונד לוי התייחס לכך בפסיקתו בע"פ 6774/01 מדינת ישראל נ' אלעלווין:
"סחיטה באיומים הינה, למרבה הצער, תופעה נפוצה בישראל. עם זאת, רק לעיתים רחוקות הקורבן אוזר די אומץ על מנת לעמוד נכוחה כנגד הסוחט - להתלונן עליו ולהתעמת עימו. חששם העיקרי של הנסחטים הוא כי ידו הארוכה של הסוחט תתפוס אותם גם לאחר הגשת התלונה ואף כאשר הסוחט ישהה תחת משמורת משטרתית. לפיכך, כאשר מוגשת בסופו של היום תלונה בגין סחיטה באיומים, שומה על בית המשפט להוציא מסר חריף ומרתיע כלפי עבריינים המבקשים לסחוט קורבנות תמימים באיומים". להלן דוגמא לגזרי דין אשר ניתנו כנגד עבריינים שהורשעו בסחיטה באיומים.
סחיטה של בעל מספרה - מדובר במקרה אשר במסגרתו הוגש כתב אישום כנגד צעיר בן 27 אשר סחט בעל מספרה בבית שאן. הנאשם ביקש לסחוט את המתלונן על מנת לקבל שירותי מספרה חינם, לו ולבני משפחתו. כמו כן, בשלב מסוים הנאשם החל לגבות מהמתלונן "דמי חסות", וזאת תוך שהוא מהלך עליו אימים. בית המשפט גזר על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך שנתיים וחצי, וזאת בשל חומרת המעשים תוך התייחסות לגילו הצעיר של הנאשם ולכך שלא הופעלה "אלימות בפועל" כנגד המתלונן.
סחיטה באיומים בדרום הארץ על ידי בדואים - עסקים רבים בדרום הארץ נאלצים לשלם "דמי חסות" לאנשי הפזורה הבדואית אשר במשכנם לית דין ולית דיין. גביית דמי החסות במקרה זה נעשית באופן הבא. נציגי משפחה מסוימת מגיעים לבעל העסק ומציעים לו "שירותי שמירה". במידה ובעל העסק מסרב, הוא הופך באחת לקורבן להצתות, פריצות, ואף אלימות פיסית אישית. במידה והעבריינים נתפסים, הם אינם נקשרים לשולחיהם ומורשעים בעבירות רכוש, אלימות וכדומה. גם לאחר מכן, מגיעים נציגי "חברת השמירה" על מנת לגבות "דמי שמירה" מבעל העסק. בשל אוזלת ידה של המשטרה, וחוסר יכולתה להיאבק בתופעה, בעלי עסקים רבים "משלימים" עם המצב ומשלמים את דמי החסות. יודגש כי במשטרה הוקמה יחידה מיוחדת אשר מטרתה להיאבק בתופעה הנ"ל. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בעניין זה, הוחמר בבית המשפט העליון עונשו של סוחט באיומים, מ-24 חודשים בפועל לשנתיים וחצי מאחורי סורג ובריח. בית המשפט העליון החמיר את גזר הדין בשל חומרת המעשים אשר יוחסו למשיב. "אכן, ערים אנו לכך שהנסחטים במקרים רבים אינם נכונים להתלונן פן יבולע להם, והרי אין ניתן להעמיד שוטר ליד כל נסחט 24 שעות ביממה. לפיכך, נודעת חשיבות מרובה להרתעת הסוחטים. יתר על כן, מדובר בעבירות שיש בהן שפל מדרגה מוסרי מיוחד", נכתב בפסק הדין.
(1).jpg)
