תאונות עבודה רבות מתרחשות מדי יום וגורמות לעובדים לפגיעות שונות. במקרים בהם העובד נפגע בתאונת עבודה, או שמצבו הרפואי התדרדר בשל מחלת מקצוע (או על בסיס תורת המיקרוטראומה), קיימת לאחרון הזכות לתבוע פיצויים מביטוח לאומי. במידה והביטוח הלאומי יכיר בכך שמדובר בתאונת עבודה, הנפגע יהיה זכאי לתגמולים שונים.
יש לכם שאלה?
לעיתים, מצבו הרפואי של הנפגע מחמיר עם הזמן, גם לאחר ההכרה בו. במקרים כגון דא, קיימת לנפגע הזכות לפנות פעם נוספת לביטוח לאומי, ולטעון להחמרה במצבו הרפואי. חשוב להדגיש כי תביעה בגין החמרה במצב בריאותי יכולה להיות גם במקרים בהם נקבעה לנפגע "נכות צמיתה". מדובר אפוא בתביעה אשר עוסקת בפער שבין המצב הרפואי בעת ההכרה ובין מצבו של הנפגע בעת הבדיקה המחודשת.
תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי היא התקנה העוסקת בהחמרה במצב בריאותי. על פי תקנה זו, החמרה מוגדרת באופן הבא - "המצב הרפואי הנוכחי של הנכה החמיר בהשוואה למצבו הרפואי בשל התאונה, כפי שזה משתקף מדו"ח הוועדה הרפואית בהליך הקודם. החמרה יכולה לבוא לידי ביטוי גם בגין פגימה חדשה, וזאת כאשר רופא תעסוקתי מאשר את קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה החדשה לבין תאונת העבודה".
פניה לביטוח הלאומי
פניה בעניין החמרה יכולה להיות מוגשת על ידי המבוטח בכל חצי שנה מאז ההכרה. המקרים הנפוצים בעניין זה הינם החמרה בליקויי שמיעה או התדרדרות רפואית בשל פגיעות בגב, בצוואר ובעמוד השדרה. לדוגמא, נפגע עבודה הסובל מכאבים בגבו, אשר ממשיך לאחר ההכרה לעבוד בעבודות פיסיות, עלול לסבול מהחמרה במצבו הבריאותי. חשוב אפוא להיות עם "היד על הדופק" במקרים כגון דא. דהיינו, במידה והעובד מועסק בתנאים מזיקים חרף הכרה בו בעבר, מומלץ לו לפנות מדי פעם לבדיקות רפואיות אשר ישוו בין מצבו בעת ההכרה ומצבו הנוכחי. פעמים רבות, יהיה ניתן להצביע על החמרה במצב הבריאותי.
פניה מחודשת בגין החמרת מצב רפואי צריכה להיות באמצעות פניה לרופא תעסוקתי בקופת חולים. יש להציג בפני הרופא התעסוקתי את המסמכים הרפואיים המעידים על ההחמרה ואת פרוטוקולי הועדה הרפואית האחרונה אשר הנפגע עבר בביטוח לאומי. הרופא התעסוקתי ייקבע, לאחר עיון בפרוטוקולים ובמסמכים הרלבנטיים, אם אכן מצבו הרפואי של החולה החמיר, אם לאו. במידה והתשובה לשאלה זו תהיה חיובית, הרופא התעסוקתי יצייד את הנפגע בטופס מיוחד המיועד לביטוח לאומי, וזאת לשם פתיחת תיקו של האחרון לצורך עיון מחדש. כעת, הנפגע יזומן לוועדה רפואית.
הוועדה הרפואית תבחן את מצבו הבריאותי של הנפגע ואת טענות ההחמרה. מדובר בוועדה רפואית מדרג ראשון והנפגע יהיה רשאי להגיש ערר על החלטה לוועדה רפואית לערערים. במידה והוא לא ישלים גם עם החלטות הוועדה הרפואית לערערים, פתוחה בפניו הדרך להגיש תביעה בעניין לבית הדין האזורי לעבודה.
ההתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי, ומקל וחומר בעת הגשת תביעה לבית הדין לעבודה, דורשת ידע נרחב בתחום. מדובר אפוא בהליכים משפטיים מורכבים היונקים הן מהפסיקה, הן מהחוק והתקנות, והן מהרפואה. אי לכך, מומלץ לפנות בעניין לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורכי דין העוסקים בתחומים אלה. עורך דין יוכל לעמוד על המסמכים הרפואיים ועל פרוטוקולי הוועדות הרפואיות, ולקבוע האם סיכוייו של הנפגע להכרה בהחמרה במצבו הבריאותי גבוהים או נמוכים. ברור אפוא כי ככל שהפניה לביטוח לאומי תהיה על בסיס נתונים רבים יותר, ובהתאם לנסיבות השונות, כך יגדל באופן משמעותי הסיכוי של המבוטח לממש את זכויותיו הרפואיות.
