מפגינים רבים טוענים מפעם לפעם כי הם נעצרו במהלך המחאה שלא כדין וללא עילה מוצדקת. מדובר בטענה אשר חוצה מגזרים ודעות פוליטיות. בין אם מדובר במפגיני המחאה החברתית, ובין אם עסקינן בפעילי ימין המוחים לשם טענות בדבר ההתיישבות, המשטרה מחויבת לשמור על הסדר הציבורי מחד, ועל זכות ההפגנה מאידך. במקרים בהם המדינה פוגעת בזכויות חוקתיות כגון חופש הביטוי וחופש ההפגנה, ועוצרת את פלוני ללא סיבה מוצדקת, ייתכן והיא תחויב בפיצויים לאחרון. להלן דוגמא למקרה כאמור.
יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום רישום פלילי
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פעיל הימין, איתמר בן גביר, יקבל פיצויים ממדינת ישראל בסך 10,000 שקלים בגין שני אירועים במהלכם הוא נעצר שלא כדין. האירועים נשוא התביעה אירעו בשנת 2005 בחברון. בפעם הראשונה, בן גביר הפגין כנגד היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, ובפעם השנייה הוא עוכב בעת שחסם את ציר המתפללים בחברון. השופט, משה יועד הכהן, מבית המשפט המחוזי בירושלים, פסק לבן גביר פיצויים לאחר שערעורו התקבל באופן חלקי.
תביעה על סך 65,000 שקלים
בן גביר הגיש את תביעתו כנגד המדינה בגין מעצריו על סך של 65,000 שקלים. בית המשפט קבע כי כאשר התובע נעצר במהלך ההפגנה בחברון, בהתחלה המעצר היה חוקי, אך הארכתו על ידי קצין המשטרה נעשתה ללא פירוט או ציון כל מידע קונקרטי. למעשה, הקצין האריך את המעצר תוך סימון "X" סתמי לצד הרובריקה "סיכון ביטחונו של אדם/ציבור/מדינה", וזאת מבלי לפרט ו/או לנמק מדוע. השופט הוסיף כי לא היה די ב"היכרות מוקדמת בין התובע לקצין המשטרה" בכדי להצדיק את המעצר.
כמו כן, נקבע כי גם אם ההיכרות המוקדמת הייתה יכולה להוות עילה למעצר, היה מקום לשקול חלופת מעצר ולהימנע ממעצר מלא. באשר לאירוע בציר המתפללים, בית המשפט קבע כי בן גביר עוכב שלא כדין על ידי שוטר, וגם הפעם העילה הייתה נעוצה בהיכרות מוקדמת עם התובע. במקרה הנ"ל, נקבע כי בן גביר לא ביצע מעשה בלתי חוקי אלא השתתף בהפגנה שלא סיכנה את שלום הציבור. אי לכך, נקבע כי עיכובו במקרה הנ"ל היה בהחלט שלא כדין.
בית המשפט הדגיש כי זכות ההפגנה במשטר דמוקרטי הינה זכות יסוד שאין בלתה. אי לכך, כאשר חופש הביטוי וחופש ההפגנה עומדים בפתח, שומה על המשטרה להימנע מצעדים בלתי חוקיים ושרירותיים כנגד המוחים. המדינה טענה כי במידה והיא תחויב בנזיקין בגין האירוע הדבר עלול לפגוע בתקינות עבודתה של המשטרה. בית המשפט דחה טענה זו. בפסק הדין נקבע כי לא הוכח שפיצויים בגין מעצר ועיכוב בלתי חוקיים היו יכולים לפגוע בתקינות המשטרה, מקל וחומר כאשר עמדו מנגד זכויות חוקתיות רמות מעלה.
