עורכי דין העוסקים בדיני משפחה ממליצים על עריכת צוואה. צוואה יכולה לפתור מחלוקות שונות בין היורשים הפוטנציאליים ובכך למנוע מהם להתכתש זה עם זה בבתי המשפט. מיותר לציין כי סכסוכי ירושה, מקל וחומר כאשר הם עוסקים בסכומים נכבדים, עלולים לפרק משפחות וליצור שרשרת ארוכה של התדיינות משפטיות. עם זאת, גם כאשר אדם עורך צוואה, מומלץ לעשות זאת בליווי משפטי ובאופן ברור וראוי. צוואות סתומות ולאקוניות, אשר יהיה ניתן לפרשן בצורות שונות, עלולות להקשות על חלוקת הירושה. להלן דוגמא למקרה כאמור.
יש לכם שאלה?
פורום עיזבון וירושה
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום צוואות ירושות
פורום התנגדות לצוואה | ביטול צוואה
אדם נפטר בנסיבות טרגיות ועורך דינו הציג את עצמו כאחד היורשים. בעקבות תביעה בעניין שהוגשה על ידי בתו של המנוח, בית המשפט קבע כי רק הבת תימנה על יורשי אביה. בפסק הדין נקבע כי האזכור של עורך הדין במסגרת צוואת המנוח לא העניק לאחרון זכויות כיורש אלא הוא הוזכר במסמך בשל מילוי תפקידו ותו לא.
מעשה שהיה כך היה. המנוח הלך לבית עולמו בשנת 2007 כאשר הוא מותיר אחריו צוואה קצרה ולאקונית. הצוואה, אשר נכתבה בכתב יד, נערכה כשנתיים לפני הפטירה. זכויותיו העיקריות של המנוח היו זכויות מקרקעין בחוף בטבריה. המנוח ביקש להוריש את הזכויות לבתו, וכך הוא כתב בצוואתו. מתחת לשמה של הבת, נכתבו המילים "גם לעורך דין X" (בצירוף מספר תעודת הזהות של עורך הדין). מתחת לשורה הנ"ל נכתב "מס' תיק ?? תל אביב". עורך הדין טען כי הצוואה קבעה באופן מפורש שהוא היה זכאי למחצית מהזכויות בחוף. מנגד, הבת טענה כי הדברים נרשמו בצוואה רק משום שעורך הדין העניק לאביה המנוח סיוע משפטי ולא משום שהאב היה מעוניין להוריש זכויות כלשהם לנתבע.
לא היה כל קשר בין עורך הדין לבין המנוח
בית המשפט לענייני משפחה בחן את הצוואה וקבע כי לא היה ניתן להגיע למסקנה ברורה באשר לכוונתו של המנוח מתוך הצוואה. אי לכך, המסמך נבחן בהתאם לנסיבותיו והראיות "מסביבו". השופטת, רונית גורביץ, קבעה בפסק הדין כי אמנם יחסי המנוח עם בתו היו טעונים ומורכבים, אך בסופו של היום שררה ביניהם אהבה משפחתית ללא ספק. לעומת זאת, עורך הדין לא השכיל להוכיח כי הייתה לו איזושהי קרבה למנוח פרט ליחסים קוהרנטיים של עורך דין - לקוח. דהיינו, עורך הדין לא הצליח להסביר לבית המשפט מדוע המנוח קבע (לכאורה כמובן) שהוא זכאי למחצית מרכושו.
במסגרת פסק הדין, בית המשפט התייחס גם לעדות אדם אשר שהה עם המנוח במעצר, חודשים ספורים לפני מותו. העד טען כי המנוח הרבה לדבר על בנותיו וניכר כי הוא דואג להן וכי הן חשובות לו. מנגד, העד טען כי שמו של עורך הדין לא עלה בשיחות ולו פעם אחת. זאת ועוד, הונחו בפני בית המשפט לענייני משפחה מכתבים רבים אשר נשלחו בין המנוח לבנותיו ובחזרה. מנגד, עורך הדין לא הציג אפילו מסמך אחד אשר היה יכול להוכיח קרבה כלשהי למנוח.
"מן הנסיבות החיצוניות של המקרה שלהלן, נראה ללא ספק כי יש לקבוע כי בתו של המנוח הינה יורשתו היחידה", קבעה גורביץ בפסק דינה "הנתבע לא הצליח להניח ולו ראשית ראיה ליחסים מיוחדים שהיו לו עם המנוח ו/או לסיבה כלשהי אשר הייתה יכולה להצדיק מהלך של המנוח בו הוא מוריש לו מחצית מרכושו על חשבון בנותיו האהובות".
.png)
