שופט בימ"ש השלום בחיפה זאיד פלאח הרשיע עתה את הנאשם יוסף סלומון יליד 1963 מחיפה בעבירות קשירת קשר לפשע, נסיון לקבל דבר במרמה, עדות שקר, שבוש הליכי משפט ושבועת שקר, כל אלו בכך שניסה להשתלט במרמה על ירושתה של קשישה ערירית, ילידת 1914 ע"י קשירת קשר עם אחרים להצגת מצג שווא, לפיו בקשה המנוחה להשאיר את כל רכושה וכספה לנאשם, זאת ע"י חתימה על תצהירים בפני עורכי דין , המצאת בקשות לצו קיום צוואה בפני רשם לענייני ירושה ובפני ביהמ"ש לענייני משפחה.


רקע:


עובדות כתב האישום דנות באירועים הקשורים במות המנוחה גב' אילונה פריד ז"ל, ילידת שנת 1914, ושהלכה לעולמה ביום 19.10.2004.

 

נטען שהנאשם קשר קשר עם שלושה – שלום אזולאי , אריה וינטרויב ז"ל ומזל משולם, להוציא במרמה את רכושה ואת כספה של המנוחה, ולשם כך, ולבקשת הנאשם, הצהירו משולם ואריה הנ"ל, בפני עו"ד מוניר חוטבא, כי בתאריך 18.10.04, יום לפני פטירת המנוחה, ביקרו אותה בבית אבות "בני יהודה" ושמעו ממנה כי היא מבקשת להשאיר את כל רכושה וכספה לנאשם ובנוסף כי היא מבקשת לבטל כל מסמך או הוראה אחרת עליהם חתמה, וכי זו צוואתה האחרונה, וכל זאת הצהירו בידיעה שדברים אלו לא נאמרו להם ע"י המנוחה.


עוד נכתב בכתב האישום, כי בתאריך 18.11.04 הגיש הנאשם בקשה לצו קיום צוואה בפני הרשם לענייני ירושה בחיפה, לפיה הוא הזוכה היחידי ברכושה ובכספה של המנוחה, בהתבססו על תצהיר 1.

 

בתאריך 6.6.05, ולבקשת הנאשם, הצהיר שלום במרמה בפני עו"ד דורית ענבר סברדליק על תצהיר, לפיו המנוחה הצהירה בפניו ובפני אריה כי היא מותירה לנאשם את כל רכושה וכספה ומבקשת לבטל כל הוראות או מסמכים אחרים ("תצהיר 2"). התצהירים 1 ו-2 הוגשו ע"י הנאשם לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, ביודעו שאין המ דובר באמת ובמטרה לקבל שלא כדין את רכושה וכספה של המנוחה.


לפי כתב האישום, בתאריך 18.8.05, ולבקשת הנאשם, הצהירה מזל במרמה בפני עו"ד דורית ענבר סברדליק, כי בשלהי שנת 2002 היתה עדה לצוואתה של המנוחה אשר נכתבה ע"י מלכה, לפיה הותירה המנוחה את כל רכושה, את כל הכספים בבנק לאומי, הדירה ברח' פינסקר, הדירה ברומניה וכל זכויותיה – לנאשם (תצהיר 3). בתאריך 10.10.05 הגיש הנאשם לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להוכחת צוואה בדרך אחרת, אליה צירף את תצהיר 3.


הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום.


השופט פלאח קבע כי הוכחה בפניו המסכת העובדתית הבאה:


הנאשם היה, ככל הנראה, במצב כלכלי רעוע; המנוחה הכירה אותו משכנות קודמת והיא אף נכחה במסיבת בר המצווה שלו, לפני שנים רבות.

 

הכרות זו לא היתה מעמיקה, ועובדה שאיש מאלה שטיפלו דרך קבע במנוחה, כגון העובדת הסוציאלית ואחרים, לא כתב שהמנוחה הזכירה אותו בפניהם; מצבו הכלכלי של משולם היה בכי רע, והוא היה בהליכי פשיטת רגל; הנאשם סבר, שכעת נקראת בפניו הזדמנות לשפר את מצבו הכלכלי, על כן חבר עם משולם ועם אחרים, להציג מצג שווא, לפיו המנוחה כביכול הורישה לו את כל רכושה וכספה, ולשם כך הוא נזקק לתצהירים מפיהם של אנשים שישימו "עדים" לצוואה; הנאשם ביקש ממשולם אזולאי להגיע לבית האבות, ופנה למצהירים השונים, לאחר מות המנוחה, ואף הגיע עימם לעורכי הדין לשם כך חתימה על תצהירים, והיה פעיל בכל השלבים הנ"ל, כולל הגעה יחד עימם לעורכי הדין.


הנאשם ניסה לקבל, באמצעות הקשר עם האחרים, את רכושה וכספה של המנוחה, וזאת בהסתמכו על תצהירים שקריים שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה, לשם הוצאת הצוואה אל הפועל. הוצאת הכספים והרכוש במרמה לא הושלמה, לא בשל התנהגות הקשורה בנאשם, שהיה מוכן להמשיך עם מעשיו עד תום, אלא בשל הפתיחה בהליכים פליליים, שעיכבו את ההליך האזרחי. הן מזל והן משולם הודו במשטרה שתצהיריהם אינם משקפים את האמת שהתרחשה, ומאחר והנאשם הוא זה שהביאם לידי חתימה על התצהירים, ועשה בתצהירים שימוש, הרי שזה מוביל למסקנה שהוא ידע שהמ דובר בתצהירים שקריים, וכי מאותם תצהירים עשויה לצמוח לו ירושה שאינה מגיעה לו, והוא היה מוכן להמשיך עם צעדיו עד למימוש הצוואה שלא היתה.


הנאשם הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לקיום צוואה , כשלבקשתו זו נלוו ארבעה תצהירים כוזבים , בהם נטען שהמנוחה הורישה לו את כל רכושה. בצעדיו התכוון לרשת אותה, בין היתר באמצעות התצהירים הכוזבים, והיה ער לכך שהוא מציג מצג כוזב בעניינים מהותיים להליך "השתלטותו" על ירושתה. התנהגותו והתנהלותו, בייזום כל המהלכים הנ"ל כולל עריכת התצהירים השקריים והגשתם לבית המשפט לענייני משפחה, לשם קבלת רכוש המנוחה במרמה, תוך שהוא חוזר על תוכנם השקרי של התצהירים, גם לאחר שעומת עם העובדה שחלק מנותני התצהירים חזר בו בחקירה המשטרתית – כל אלה מוכיחים את כוונת הנאשם לגרום לעיוות דין, ובכך לשבש מהלכי משפט.


בנוגע לאישום האחרון הדן בשבועת שקר, קבע השופט כי הרי שאמנם הנאשם לא חתם על התצהירים, ואולם הוא זה שיזם את כתיבתם ואת חתימת המצהירים עליהם, ונכח בזמן עריכתם, והכל במטרה להביא לקבלת ירושה על ידו, הגם שזו אינה מגיעה לו, ובכך הפך הנאשם לשותף בכתיבת התצהירים. חזרת משולם ומזל מתוכן התצהירים מעידה על מודעות הנאשם לשקר שבתוכם.


כאמור הורשע הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו.


ת.פ. 3092-01-09 ניתנה עתה 12.7.10