אכיפת התחייבותו של אב להעביר לילדיו חלקו במגרש מקרקעין

שלושת התובעים הינם ילדיו של הנתבע והנם בגירים כיום.

ביום 02/09/1990 חתמו האב והאם על הסכם גירושין, הסכם בכתב יד, אשר קיבל תוקף פס"ד בבית הדין הרבני בירושלים.

האם והאב התגרשו בשנת 1992. סעיף 3 להסכם קובע כדלקמן: "קיים מגרש ב_____ מירושה [או מה שיינתן בסופו של דבר מירושה] והוא שייך לילדים".

אביו של הנתבע נפטר. בשנת 1998 הוצא צו ירושה אחריו. הנתבע יחד עם שני אחיו הוכרזו כיורשיו של האב המנוח ובמסגרת זו ירשו את מלוא הזכויות במגרש.

הנתבע קיבל 1/3 הזכויות במגרש. זכויותיו נרשמו בשנת 2006 בלשכת רישום המקרקעין. הנתבע יחד עם שאר היורשים מכרו את המגרש ביום 06/11/2006 לצד ג’ תמורת 450,000 דולר. כל אחד מיחידי המוכר קיבל לידיו שליש הסכום. התובעים מבקשים להציה רעל כויותיהם במגרש.

החלטה:

א. ההסכם, הסכם פשוט, כתוב בכתב יד. כולו משתרע על פני פחות מעמוד אחד וכולל 7 סעיפים בסך הכול. שפתו אינה שפה משפטית. פרשנות ההסכם מביאה למסקנה המפורשת כי כוונתם המשותפת של האם והאב לעת, חתימתו של ההסכם ביניהם, לפני קרוב לשני עשורים, הייתה הכוונה להתחייב בהתחייבות שמטרתה הבטחת ילדיהם.

עולה כי הצדדים להסכם התחייבו בחיוב הדדי כי נכסים מסוימים שכל אחד מהם צפה כי יתקבלו בירושה מבני משפחתו מיועדים לילדים.

ב. לטענת הנתבע ההתחייבות הינה בניגוד לסעיף 8[ב] לחוק הירושה הקובע כי אין תוקף למתנה שתוקנה למקבל לאחר מות המוריש.

לטענה זו אין בסיס, שכן לא נמצא בשום מקום בהסכם ו/או בראיות כי התחייבות הנתבע כלפי התובעים כוונה להתרחש לאחר מות הנתבע. הכוונה לקיום ההתחייבות, הייתה בחיי הנתבע. כמו כן נדחתה טענת התובע לפיה, התחייבותו נוגדת את סעיף 8[א] לחוק הירושה האומר כי הסכם שנעשה בחייו של המנוח בדבר ירושתו, בטל.

מלשון הסעיף לומדים כי הסעיף אוסר הסכמים בדבר אופן הנחלת הירושה של המתחייב לאחר מות המתחייב. אין איסור על התחייבות לגבי מה שיתקבל למתחייב בירושה מאחרים, כמו במקרה הנדון.

ג. במקרה נדן התחייבו הצדדים להסכם התחייבויות לטובת ילדיהם המשותפים. התחייבות לגבי נכסים עתידיים שהיא חוזה לטובת צד שלישי.

חוזה לטובת צד שלישי פירושו, כי החוזה כולל הענקת טובת הנאה לצד שלישי, אשר אינו מעורב בעצמו ביצירת החוזה ואינו צד לחוזה, וכי אותו צד שלישי יהיה זכאי אף לדרוש את הביצוע בשמו שלו, ולתבוע את אכיפת החיוב. כדי להפוך אדם שלישי למוטב, אפוא, אין די בכך שהחוזה יכלול חיוב לטובתו, ונדרש, כי על-פי פירושו הנכון של החוזה משתמעת ממנו (במפורש או מכללא) כוונת הצדדים להעניק לצד השלישי אפשרות פוזיטיבית לתבוע את קיום החיוב.

ד. התביעה נתקבלה ובית המשפט הורה לתובע להעביר לידי התובעים את התמורה שקיבל בגין מכירת המגרש.