יהודים רבים ממוצא פולני, ליטאי, רומני ואוקראיני פנו אלי כדי לברר אם הם צאצאים של מגורשי ספרד ופורטוגל, במטרה לבקש אזרחות פורטוגלית. מסיבה זו, הזמנתי מחקר היסטורי, שגילה כי בשטח של אוקראינה ופולין של היום, היתה התיישבות של משפחות יהודיות ספרדיות והיו קהילות יהודיות ספרדיות פעילות, אשר להם קשר היסטורי ליהודי ספרד ופורטוגל אשר גורשו מחצי האי האיברי עקב רדיפות דתיות ("האינקוויזיציה") כי סירבו להתכחש ליהדותם ולהתנצר.


המחקר מתבסס על מידע שנבחר בקפידה, אשר נמצא בארכיוני האינקוויזיציה השונים, ארכיוני מועצות מקומיות, ארגונים וקהילות יהודיות ברחבי העולם, תוך שימוש בשיטות מחקר מדעיות בתחומי הגנאולוגיה, האנטרופולוגיה וההיסטוריה, ותוך הצלבת מידע.


המחקר ההיסטורי מגלה כי יהודים מגורשי ספרד ופורטוגל הגיעו למזרח אירופה


עיקר המחקר מתמקד ביהודים, מגורשי ספרד ופורטוגל, אשר התיישבו במחוז ווהלין (Volyn, Volhynia), מחוז במערב אוקראינה של היום ובירתו העיר לוצק. ווהלין היה נסיכות עצמאית וחלק של המדינה האוקראינית של ממלכת גליציה - ווהלין. במאה ה-15 היה המחוז תחת שליטה של ליטא, אך ב-1569 עבר לשליטת "חבר העמים פולין-ליטא" (איחוד ממלכת פולין ודוכסות ליטא) עד 1795. המדינה כללה השטחים העכשוויים של ליטא ופולין, בלארוס, רוב אוקראינה, לטביה, אסטוניה, ואת מחוז סמולנסק קלינינגרד ברוסיה.


עבור יהודים רבים שחיפשו מקלט ובית חדש, הממלכות הפיאודליות של מזרח אירופה, היוו מפלט נהדר עבורם. במחוז ווהלין נמצאו ראיות לחיים יהודיים ולתרבות יהודית "ספרדית", בהן אישים בולטים אחדים כגון:* Włochowicz Salomon: יהודי ספרדי המכונה "Szafardi", נולד באיטליה, ובתחילת 1600 שימש פקיד הוצאה לפועל בקרקוב, בירת פולין, במערב גליציה. * Salomon Calahorra )מאיטליה) ו-Hispanus Isaak היו רופאים יהודיים ספרדים שהתיישבו בעיר Kazimierz, הסמוכה לקרקוב, בשנת 1500.


כמה צאצאי קלהורה, עברו למזרח קרמניץ אשר שבווהלין, היום באוקראינה. * Kolhory Isaak Aron: צאצא של קלהורה, מת בקרקוב ב-1833. * בונדי - גם רבים מבני משפחת בונדי היהודית-ספרדית התגוררו בקרקוב החל משנת 1800, כמו Frimet Bondy, שעברה לגור ב-Brzesko לאחר שהתחתנה, ו-בנימין בונדי, שלידתו נרשמה בשנת 1889 בקרקוב. * Abraham de Mosso (וילדיהם משה ומרדכי), Jaime Kohen, Sydis Jakov, ו- Passis David היו יהודים ספרדים מתורכיה, סוחרים, שהגיעו לגליציה ב-1567.


כמה מיהודים-ספרדים אלה, השתייכו לאיגוד סוחרים שעסקו בסחר היין, בעיר לבוב, שנהנה מפטור בתשלומי מסי תחבורה ומכל סוגי הגבלות, בזכות הסכם מיוחד עם המלך הפולני זיגיסמונד השני המוענק לכל הסוכנים של יוסף נשיא, גם הוא ממוצא ספרדי.


רבים מאבותיהם של חברי איגוד הסוחרים הזה חיו תחילה בפורטוגל, כמו אבותיהם של סוחרים אחרים בלבוב, כפי המקרה של יעקב בן רפאל. * גם Czelebi Samuel, שהיה במקור מקוסנטנטינופול, גר בלבוב בשנים 1621-1635. י"ל פרץ – סופר יידי ועברי, ממוצא ספרדי, נולד ב-זמושץ' (1851-1915). * פרץ מרקיש – סופר יידי, שנרצח ע"י סטאלין בשנת 1952, ממוצא פורטוגלי, נולד ב-פּוֹלוֹנוֹיֶה, ווהלין.


כיצד ניתן לדעת מי מבין היהודים היו ספרדיים ומי היו אשכנזים?


מתוך רצון לקלוט את האוכלוסייה היהודית הספרדית, הרפובליקה הפיאודלית והקנצלר הפולני יאן זמויסקי, שתמיד ניסה להגן על הסוחרים הספרדים עד יום מותו ב-1605, העניקה מקלט לאלפי יהודים על ידי בניית ערי מקלט למגורשי ספרד ואלה ראו בכך הזדמנויות לפיתוח ושגשוג. הקנצלר ייסד את העיר זמושץ', בפולין, וב-1588 הזמין את היהודים הספרדים להתיישב בה יישוב של קבע.


היהודים שעברו אליה היו יהודים ממוצא ספרדי ופורטוגלי מהעיר לבוב, והיו גם יהודים שעד לאותו מועד, חיו באימפריה העות'מאנית בעיקר בטורקיה. כמו כן, הגיעו אליה גם יהודים ספרדים מהולנד ופלנדריה, בראונשוויג, ונציה וגרמניה, אבל כולם נקראו באופן שרירותי "Italikus" (איטלקים) על-ידי הפקידים הפולנים.


הם בנו את בית-הכנסת הראשון שלהם מעץ בין השנים 1590-1603 בעיר זידובקה, שהוחלף לבית-כנסת מלבנים בין השנים 1610-1618, ואשר עומד על תלו עד עצם היום הזה ושימש ספרייה ציבורית בשנים 1959-2005.


היהודים הספרדים היו פטורים מתשלום "מס היהודים" בעוד היהודים האשכנזים היו צריכים לשלם מס זה. הודות לכך, היום אנו יכולים לדעת מי מבין המשפחות היהודיות היו ספרדיות וזאת לפי זיהוי שמות המשפחה ברישומים, כגון: Zacuto, Castiell, Marcus, Marques, de Campos. חלקם היו סוחרי יהלומים וטקסטיל, בעוד שאחרים היו בעלי-מלאכה או רופאים.


משפחות נוספות של יהודי ספרד המשיכו להגיע לזמושץ' עד 1630. נפוץ מאוד היה למצוא נישואים בין יהודים ספרדים ואשכנזים בזמושץ' החל מ-1640. בין המקרים הרבים, נמצא רישום הנישואין של חנה דה-קמפוס שנישאה ליעקב בר, יהודי אשכנזי. נמצא גם רישום במסמכי העיר מ-1691 כי משה זקוטו חיפש לקנות בית בעיר.


רישומים על בתי הכנסת הספרדיים


קיימות לא רק ראיות ליישובם של משפחות יהודיות ספרדיות ופורטוגליות אלא שניתן למצוא רישומים על בתי-כנסת ספרדיים, המוכיח את הדבקות של קהילות אלה בשימור המסורות היהודיות-ספרדיות, וזאת עד עצם ימי השואה בין השנים 1939-1945.


• בית-הכנסת הספרדי ב-לובלין: העיר לובלין - 89 ק"מ צפונית-מערבית לזמושץ'.Moises Montalto, רופא, ממוצא ספרדי, יליד איטליה, מילא תפקיד מכריע בבנייתו בתחילת המאה ה-17.


• בית-הכנסת הספרדי ב-פשמישל: שני מהגרים יהודים מספרד הקימו בית-כנסת בפשמישל, בדרום מזרח פולין ליד אוקראינה, ו-98 ק"מ מערבית ללבוב, במהלך שנת 1500.


• בית-הכנסת הספרדי ב-לסקו: העיר לסקו - דרום מזרח פולין. יהודים ספרדים מקומיים בנו בית כנסת ששימש במקביל כמבצר במהלך השנים 1626 עד 1654. בשנת 1942, הנאצים הרסו בתי כנסת אבל בית-הכנסת הספרדי שרד. הוא שופץ ומאז 1995 נמצא בו המוזיאון של יהודי גליציה.


• בית-הכנסת הספרדי ב-לנצוט: משפחות ספרדיות אחדות התיישבו בלנצוט, בדרום מזרח פולין, החל משנת 1600, ויסדו את בית-הכנסת הספרדי המקומי.


• בית-הכנסת הספרדי ב-חמלניק: ב-1630 מעניק קרישטוף גולוצובסקי רשות ליהודים ספרדים פורטוגלים להתיישב ולעבוד בעיר שבבעלותו, חמלניק - 85 ק"מ צפונית מזרחית לקרקוב. למרות שהם לא היו היהודים הראשונים שחיו שם, הם הקימו את בית-הכנסת הספרדי ב-1638.


אין ספק בדבר קיומם של שורשים יהודים ספרדיים באזור זה. החיים של היהודיים הספרדים באזור זה, היו ללא ספק פעילים מאד, מאז ימי הגירוש מחצי האי האיברי ב-1492, ועד לבוא הנאציזם באירופה. לולא הטרגדיה הנוראה של השואה, אין ספק, היו הקהילות היהודיות הספרדיות האלה ממשיכות להתקיים ולשגשג באותה החיוניות כמו בימים עברו.


מחקר: מכון אדי, ספרד.
תרגום ועריכה: עו"ד יהודית שמיר