כידוע, לרשתות החברתיות כגון פיסבוק וטוויטר יש "הילה" של שיתוף, של חופש, של "הכל כמעט מותר". לפני מספר ימים שפך חבר מושבעים בארה"ב דלי של מי קרח על גישה זו.

 

1.2 מיליון דולר בגין הפרה של זכויות יוצרים בטוויטר 


סאגה משפטית שנמשכה למעלה מ- 40 חודשים הגיעה לסיומה, בהחלטת חבר מושבעים אשר העניקה לצלם דניאל מורל פיצויים בסך של 1.2 מליון דולר בגין הפרה של זכויות יוצרים בשמונה תמונות שצילם והעלה לטוויטר מספר דקות לאחר רעידת אדמה גדולה שהיתה בשנת 2010 בהאיטי.


יש שיחשבו שמדובר בצדק פואטי שהפיצויים המשמעותיים הושתו על ידי שתי חברות , Agence France-Presse (להלן: "AFP") וחברה מוכרת יותר לציבור הישראלי בהקשר של תביעות בגין הפרות זכויות יוצרים בצילומים, אך בדרך כלל בתור מייצגת בעלי הזכויות ולא הנתבעים – חברת Getty Images.


כפי שהתברר במהלך המשפט, מנהל איזור בחברת AFP הוריד את התמונות של דניאל מורל למערכת של AFP ביחד עם עוד כמה תמונות מאתרים אחרים כגון אתר של הניו יורק טיימס. לאחר מכן הועלות תמונותיו של דניאל מורל לאתרה של Getty Images מספר פעמים ותחת שמות שונים.

 

הפיצו את התמונות למרות שידעו מי הוא בעל זכויות היוצרים 


עוד התגלה במהלך המשפט, כי גם גורמים בכירים בחברת Getty Images ידעו כי דניאל מורל הוא הצלם ובעל זכויות היוצרים בתמונות, ידעו כי הוא עובד עם חברה מתחרה – Corbis, אך למרות זאת בחרו ביודעין להפיץ ולגבות כספים עבור התמונות, שלא כדין.


כתוצאה מכך מעבר להפרת זכויות היוצרים של דניאל מורל, שתי החברות הטעו את לקוחותיהן להאמין כי רשיונות השימוש אשר הן מוכרות הינן כדין, עובדה שגרמה לכל רוכשי התמונות להפר את זכויות היוצרים של דניאל מורל.


בנקודה זו אציין, כי במסגרת השימוש בתמונות, הסירו החברות את תנאי השימוש שקבע דניאל מורל והחליפו את התנאים בתנאי השימוש שלהן. חברת Getty Images אף מסחרה את התמונות לשימוש מסחרי בניגוד לרצונו של דניאל מורל.


AFP: לפי תנאי השימוש ניתן לקחת תמונות שהועלו בטוויטר 


קו ההגנה העיקרי של חברת AFP היתה הטענה שבהתאם לתנאי השימוש של טוויטר בשנת 2010, לכל אחד היה מותר לקחת לעצמו כל תמונה או כל מידע אחר שהועלה לטוויטר ולעשות בו שימוש מחוץ לטוויטר. טענה זו נדחתה על ידי השופט וויליאם פאולי, שקבע כי לא כל מה שמותר לעשות במסגרת הרשת, ניתן לעשות מחוצה לה.


בניגוד לחברת AFP חברת Getty Images בחרה בקו הגנה שונה לחלוטין, קו ההגנה שלה היה להאשים את חברת AFP שהעלתה את התמונות ובעצם טענה טענת תום לב, שכן היא כלל לא ידעה על ההפרה. כאמור, במסגרת הליך הבאת הראיות הוכח אחרת.


מעבר לפיקנטיות בה Getty Images חשה כיום היטב את חרב דמוקלס אשר התהפכה מעל לראשה, חשוב להבין, כי גם ברשתות חברתיות זכויות היוצרים אינן הפקר.


כיצד נימנע מהפרת זכויות יוצרים ברשתות חברתיות? 


מומלץ מאוד, לקרוא היטב את תנאי השימוש של הרשת החברתית הרלוונטית לפני שעושים שימוש בחומרים שהועלו לאותה רשת על ידי גולשים אחרים ולוודא היטב, כי השימוש אשר מתוכנן להתבצע, מותר.


עוד נקודה חשובה היא לזכור כי אותו שימוש אשר יכול להיות מותר במסגרת תנאי השימוש של הרשת חברתית, מהווה הפרת זכות יוצרים כאשר הוא נעשה, ללא אישור בעל הזכויות, מחוץ לאותה רשת

 

עורך דין סער גרשוני הינו שותף מייסד במשרד עורכי הדין גרשוני שלומוביץ אשר עוסק בדיני קניין רוחני, לשון הרע, דיני אינטרנט, דיני מחשבים והגנת הפרטיות.