כולנו מודעים לכך שבעלי עסקים חייבים להנגיש את העסקים הפיזיים שלהם. אבל הנגשה של אתרי אינטרנט חשובה לא פחות והרבה בעלי עסקים נתבעים עקב כך שלא מילאו את הדרישות הקבועות בחוק, גם אם לא הייתה להם כל כוונה רעה. אז מה עושים ואיך אפשר להגן על העסק שלכם מפני תביעות בנושא נגישות אתרי אינטרנט?


קצת רקע


אתרי אינטרנט ואפליקציות למיניהן, חייבים לפי החוק במדינת ישראל להיות מונגשים לציבור אנשים עם מוגבלויות. הנגשה באתר אינטרנט היא למעשה התאמת האתר לכבדי ראיה, עיוורים, כבדי שמיעה ובעלי מוגבלות קוגניטיבית או מוטורית ועוד.


מה בעצם צריך להיות מונגש באתר?


בעיקרון כל דבר באתר ובכלל זה - הטקסט, התמונות או הוידאו. אבל יש שירותים שיש לגביהם הוראות מיוחדות. למשל - רשתות חברתיות - גוף שנותן מידע או שירות דרך רשת חברתית צריך להנגיש למשל על ידי הדגשה, פונט גדול או שימוש בצבע בולט. תוכן שלא הוכן עבור אותו גוף - לא חייב בהנגשה (למשל - שילוב סרטון יוטיוב באתר שהוא מונגש).


מסמכים - מסמכי PDF חייבים בהנגשה רק אם נוצרו אחרי 26.10.2017. מסמך אישי - כלומר מסמך עם מידע אישי למשתמש - חייב להיות נגיש. אפליקציה - חייבת להיות נגישה אלא אם יש לאותו גוף גם אתר נגיש שמותאם למכשיר סלולארי. וידאו - רק גופים ציבוריים או גופים פרטיים בעלי מחזור של מעל 5,000,000 שקלים חלה עליהם חובה להנגיש וגם אז רק לגבי תכני וידאו שנוצרו לאחר 26.10.17.


מי חייב להנגיש את האתר?


כל גוף פרטי כמו חברה או עוסק מורשה, רשויות ציבוריות כמובן (כמו משרדי הממשלה או רשויות מקומיות) ועמותות. מי שבונה את האתר אינו אחראי על ההנגשה, הוא אחראי רק למה שנתבקש ממנו על ידי בעלי האתר. אגב, מבחינת המחיר מדובר בתוספת זניחה יחסית ולכן כדאי לבקש מבונה האתרים אתר מונגש מלכתחילה שכן אם בונים אתר שאינו מונגש ואז רוצים להנגיש אותו זה ככל הנראה יהיה בעייתי יותר גם מבחינת המחיר.


אבל מה קורה אם לא מנגישים את האתר?


במידה והגוף שחלה עליו חובת ההנגשה לא ביצע את ההנגשה כנדרש ולא תיקן את ההפרה גם לאחר שנתבקש הוא עלול להיות חשוף לענישה ואכיפה. בפן הפלילי - קנס בסך של 150,000 שקלים, בפן האזרחי - פיצויים בסך של עד 50,000 שקלים ובפן המנהלי - במידה וההפרה לא תוקנה המפר עלול לקבל קנס בסך של 7,500 שקלים לכל יום של ההפרה לתקופה שנקבעה בצו הנגישות (אם מדובר בתאגיד ייתכן קנס בסכום כפול).


האם ניתן לבקש פטור מחובת הנגשה?


לפי החוק, במקרים מסוימים יינתן פטור אוטומטי ובמקרים אחרים ישנה אפשרות להגיש בקשה לפטור מחובה זו. הסיבות למתן פטור הן - פטור בשל נטל כלכלי כבד (זהו פטור שלא קיים כמובן עבור רשות ציבורית), פטור בשל אי היתכנות טכנולוגית או פטור לאתר עם מעט משתמשים (אתר שיש בו רישום של משתמשים ובכל אופן אין בו יותר מ 500 משתמשים רשומים).


פטור בשל נטל כלכלי יינתן למשל לעוסק פטור או עוסק עם מחזור מתחת ל-100,000 שקלים. ישנן מדרגות נוספות לעניין הפטור ומומלץ לבדוק את נושא הפטור ולהגיש בקשה בהתאם מבעוד מועד ועל סמך מחזורים קודמים.


למה צריך לפרסם הצהרת נגישות?


בהצהרת הנגישות גולשים עם מוגבלויות יוכלו לדעת פרטים על האתר, רמת הנגישות, יכירו את אופן פונקציות ההנגשה, ידעו מה לא הונגש עקב קבלת פטור וגם תתאפשר פניה לאותו גוף לדיווח על תקלות נגישות באתר. ישנם עסקים שבוחרים להעתיק הצהרת נגישות אבל זו עלולה להיות בעיה שכן, אנשים עם מוגבלויות לא ידעו באמת האם המידע שפורסם בה הוא נכון. בנוסף זו עלולה להיות גם בעיה משפטית - עקב מסירת מידע כוזב אשר לא משקף את המצב בפועל.


לסיכום, הנגשת אתרים מקורה בחוק שמטרתו להגן על אנשים עם מוגבלויות ולאפשר להם לקבל מידע כמו כל אדם אחר, בצורה שוויונית המותאמת אליהם. אי עמידה בחוק עלולה לחשוף את החברה או העסק שהם בעלי האתר לקנסות ופיצויים. אני ממליצה להנגיש את האתרים מסיבות אלו ואם אין באפשרותכם - אז לפחות לוודא כי יש לכם פטור מכך.