מי מאיתנו לא קיבל מסרונים שיווקיים לטלפון הסלולארי שלו או מיילים פרסומיים לתיבת הדואר האלקטרוני שלו שממילא עמוסה לעייפה? התשובה די ברורה. אין כמעט אדם בישראל שלא קיבל דואר זבל, או במילה השגורה יותר "ספאם".

מסרונים כגון: "חולם לגור מול הים?" "זקוק להלוואה מהירה לחגים"? "חולם לסיים את המשכנתא? ועוד כהנה וכהנה פרסומות מתישות הנשלחות אלינו חדשות לבקרים והאמת - דיי מטרידות.

 

המחוקק נתן את דעתו לתופעה המרגיזה של הספאם וב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקף תיקון לחוק התקשורת(בזק ושידורים), תשמ"ב-1982.

 

התיקון לחוק אוסר על מפרסמים משלוח פרסומת מסחרית במייל, בפקס, בהודעת SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ללא אישור של הנמען.

 

מטרת החוק היא למגר את תופעת ההפצה ההמונית של הספאם באמצעות רשת התקשורת וכן לפתור בעיות אחרות אשר התעוררו כתוצאה מהתופעה, כגון: אבטחת מידע, חדירה למחשבים ללא היתר, הפצת וירוסים ופגיעה בפרטיות, וכל זאת תוך גרימת נזקים כספיים גדולים.

 

חשוב להדגיש - החוק אוסר אך ורק משלוח של פרסומת מסחרית, אשר מטרתה לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת . ולכן, למורת רוחנו, החוק לא חל על תעמולת בחירות ובזמן בחירות עלינו לשחוק שיניים ולקבל ב"הכנעה" את המסרונים של המפלגות המתמודדות.

 

כמו כן, החוק לא חל על שיטת הטלמרקטינג ועל דיוור ישיר (ניוזלטר) בתיבת הדואר. אולם, אם קיבלתם דיוור ישיר , תוכלו תמיד ובכל עת לשלוח הודעה לבית העסק ולהודיע על סירובכם לקבל דברי פרסומת בדיוור ישיר ולבקש את הסרת שמכם מרשימת התפוצה.

 

להלן פירוט מה עליכם לבדוק על מנת שהמסר שקיבלתם ייחשב עפ"י הגדרות החוק כדואר זבל:

 

א. המסר מופץ "באופן מסחרי" ומטרתו "לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".


ב. המסר נשלח באחד מהאמצעים הבאים: פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית (דוא"ל) או הודעת מסר קצר (SMS).


ג. המסר נשלח מבלי שנתת הסכמה מפורשת, מראש ובכתב לקבלת הדואר* (דרישת הכתב יכולה להתמלא גם אם האישור ניתן בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת). עם זאת, החוק מתיר למפרסם לשלוח פנייה חד פעמית לבית עסק בלבד (לא ליחידים) ובה הצעה להסכים ולקבל ממנו דבר פרסומת. פנייה זו כשלעצמה אינה יכולה לכלול פרסומת.

 

* ייתכנו מקרים שבהם רכשתם מוצר/שירות מסוים או ניהלתם מו"מ לקראת רכישה ונתתם את הסכמתכם במעמד הרכישה, כי הנכם מסכימים לקבל דיוור מבית העסק. במקרה כזה אם בית העסק שלח לכם פרסומת מסחרית, הדבר לא ייחשב כדואר זבל וזאת אך ורק אם הפרסומת הייתה לגבי אותו סוג של מוצר או שירות. כך לדוגמא אם רכשתם מוצר חשמלי, בית העסק לא יוכל לשלוח אליכם דבר פרסומת המשכנע אתכם לרכוש בגדים ו/או לקחת הלוואה וכדומה. במקרה כזה הדבר ייחשב כמשלוח הודעת ספאם.

 

בכל מקרה וגם אם נתתם את הסכמתכם לקבל דואר אלקטרוני מבית העסק-זכותכם בכל שלב שתרצו, לשלוח הודעת סירוב ועל בית העסק להסירכם מרשימת התפוצה.

 

 

מה הסנקציה נגד עסק שלא מפסיק לשלוח לכם דואר זבל?

 

א. משלוח דברי פרסומת ללא הסכמתו המפורשת ומראש של הנמען או לאחר משלוח הודעת סירוב, מהווה עבירה פלילית, ודינה קנס של עד 202,000 ₪.


ב. ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד המפרסם אם מתקיימים התנאים להגשת תובענה ייצוגית.


ג. בנוסף, הנכם רשאים להגיש תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק שלא יעלה על 1,000 ₪ על כל פרסומת שקיבלתם! מדובר בסכום לא מבוטל שמגיע לכם כפיצוי על כל דבר פרסומת שקיבלתם. משמע, אם שלחתם הודעת סירוב והעסק המשיך לשלוח אליכם מספר הודעות ספאם גם לאחר מכן, הנכם יכולים לקבל פיצוי של עד 1,000 ₪ על כל הודעה והודעה ששלח אליכם העסק.

 

יודגש, כי בית המשפט העליון קבע כי אין חובה של הנמען להקטין את נזקו. מה הכוונה? אם קיבלתם הודעת ספאם, שלחתם בקשה להסרה ולא נעניתם, אין עליכם חובה להמשיך לשלוח בקשות הסרה לעסק אשר ממשיך לשלוח אליכם את הודעות הספאם.

 

בית המשפט העליון קבע כי הפיצויים שנקבעו בחוק הינם פיצויים לדוגמא. משמעות הדבר היא שהם אינם נגזרים ישירות ממידת הנזק שנגרמה לנמען. בפיצויים מעין אלה, המחוקק לא הטיל על הנמען חובה שבדין להקטין את נזקו.

 

כמובן שבית המשפט יתרשם מתום הלב של הנמען והאם הוא שלח איזושהי דרישה להסרת הספאם. לכן, רצוי לשלוח בקשה להסרה מהעסק, אך אין חובה להמשיך ולשלוח בקשות חוזרות ונשנות אם העסק לא מרפה וממשיך לשלוח דואר זבל.

 

בית המשפט העליון גם קבע, כי יש לראות ברף העליון שהציב המחוקק לפיצוי-1,000 ₪ לדבר פרסומת –כנקודת המוצא וזאת מאחר והמחוקק קבע את הפיצוי הגבוה יחסית ככלי אכיפה למניעת תופעת הספאם.

 

כמובן שבית המשפט יוכל להפחית מסכום הפיצוי וזאת מטעמים מוצדקים (לדוגמא אם העסק איפשר לנמען להסיר בקלות את שמו מרשימת התפוצה).

 

המסר שיצא מבית המשפט העליון הינו - תופעת הספאם היא תופעה מטרידה ויש למגר אותה ע"י שימוש בכלי האכיפה שהוא הפיצוי שקבע המחוקק. אין חובה של הנמען להקטין את נזקו והוא זכאי לקבל פיצוי על כל הודעת ספאם שקיבל גם אם לא שלח בקשה להסרה לגבי כל הודעה, כאשר נקודת המוצא לפיצוי היא הרף העליון, קרי, 1,000 ₪ להודעה.

 

מה עליכם לעשות על מנת לממש את זכותכם לקבלת פיצוי?

 

א. לאחר ששלחתם בקשה להסרה ולא נעניתם, עליכם לתעד את כל הודעות הספאם שקיבלתם ולשמור אותם לשלב שבו תצטרכו להציגן.


ב. עליכם לברר היטב את שמו וכתובתו של העסק ששלח את הודעות הספאם (פעמים רבות קשה לאתר את החברות ששולחות את הודעות הספאם והדבר מקשה על מימוש זכויותיכם). אם החברה ששלחה את הודעת הספאם הינה חברה בע"מ, עליכם לברר את מספר הח.פ. של החברה.


ג. עליכם לשלוח מכתב דרישה ובו אתם דורשים מהעסק/החברה את הפיצוי המגיע לכם ע"פ החוק, בגין הודעות הספאם שנשלחו אליכם.


ד. אם לא נעניתם, תוכלו להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות באזור מגוריכם. הסכום המקסימאלי להגשת תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות הינו 33,800 ₪ נכון ליום 01.01.2014.


ה. אם אין לכם פנאי או יכולת לממש את זכותכם החוקית באופן עצמאי, תמיד תוכלו לפנות לעורך דין אשר יפנה בשמכם אל העסק המפר וידרוש את הפיצוי המגיע לכם. אל תשקטו על השמרים וממשו את זכותכם החוקית, אשר בצידה עומד פיצוי כספי לא מבוטל!

 


עודכן ב: 09/11/2015