אמון בית המשפט בעיני הציבור

מאת ד"ר עו"ד נתן שרייבר ממשרד שרייבר את גולן

לא אחת החלטות המתקבלות בבתי המשפט, הנן החלטות שנגועות "בנגעים סביבתיים" תוך ציון, זווית ראייה אישית שמושתת על נתונים ומאפיינים אישיים של השופט, כגון : דת , מין, גזע ולאום. אמון הציבור נפגע, מעצם החלטות בימ"ש שלעיתים נראות כבלתי נכונות ואינן משקפות את המציאות הקיימת, למען הסר ספק, התערבותם של גורמים שונים לרבות אמצעי התקשורת שיש להם חלק בלתי נפרד מהשפעה על ההליך ובעיקר על גזר הדין.

בעלי אינטרסים רבים, מנסים לעשות מהלכים של מינויי שופטים שלמעשה ישקפו את השקפת עולמם, הנה לדוגמה, שרת המשפטים הגברת איילת שקד "נאבקת" מול נשיאת בית המשפט העליון שלא למנות את השופט המבוגר ביותר לנשיא בית המשפט, כפי שהיה נהוג עד כה. ישנם עורכי דין אשר מכוונים להגיע אל שופט מסוים מהטעם כי ניסיון העבר יכול ללמד על התוצאה הסופית, כך גם בבתי הדין הצבאיים.

ישנם שופטים שתפיסת עולמם הוא זכויות אדם או ביטחון המדינה מן הסתם התיקים יופנו אליהם לא בכדי. ישנם הרבה עורכי דין אשר מראש יודעים מה התחזית במסגרת פסק הדין שיינתן בעניינם של הלקוחות שלהם.

הדוגמה הטובה בעניין זה, הוא בתיק שבו ייצגתי שוטר, אשר נגדו הוגש כ"א המייחס לו עבירה של שימוש באקדח טיזר "שלא לצורך" ובמידה העולה על הנדרש, השופט שדן בתיק בבימ"ש מחוזי בתל אביב, ציין כבר בדיון הראשון "כי מדובר בעבירה שבה הוגש לראשונה כנגד שוטר כתב אישום, המייחס לו עבירה שכזו". ידוע כי כב' השופט הנו "שוחר זכויות האדם". התיק נותב אליו ולמעשה ניתן כבר בשלב הראשוני היה, לאמוד את אחוזי ההצלחה או הכישלון בתיק.

לכן במהלך המשפט הכנתי את עצמי ואת קו ההגנה באופן שלא יותיר ספק לחפותו של מרשי וכך "נפלו" עדי התביעה זה לאחר זה, אך התוצאה הייתה כי מרשי הורשע בעבירות אשר כלל לא היו במסגרת חומר הראיות, אלא הם נבעו מתוך תפיסת עולמו של השופט, שהנה תפיסה המגנה על זכויות האדם ולא משנה מה החשד, מה מידת תרומתו של אותו עד התביעה להתנהגותו של השוטר.

כבר בדיון הראשון פנה השופט אלי ושאל אותי " אדון שרייבר אולי תדברו בחוץ כדי להגיע להסדר, "דברים אלו העלו בי את קצפי שהרי, לא יעלה על הדעת כי שופט, עוד בטרם ישב על כסאו וישמע את העדים או מי מהצדדים יחליט כי עדיף לסגור עסקה".

השופט החליט כי יש להרשיע את השוטר

כאשר יצאתי את אולם בימ"ש, למורת רוחי, יחד עם התובע ציין בפני האחרון: "נו מה אתה אומר? אפילו השופט התרשם כי השוטר אשם, בא נסגור עסקה". לשאלתי למה אתה מכוון ענה: "לשתי ספרות". כמובן שנענה בשלילה ובאכזבה לפיה בימ"ש נתן רוח גבית לתביעה, הדבר בלתי נסבל וגובל בחוסר צדק ובניסיון לסיים את ההליך בדרך חד צדדית של "ריצוי השופט ובימ"ש" בדרך של הסכמה לריצוי מאסר בפועל, בלא שישמעו עדים, משמעות אחת היא, כי לא חשוב באיזה קו הגנה אנקוט, איך יתרשם בימ"ש מהעדים ומחומר הראיות, שהרי כב' השופט החליט ואף סבר כי יש להרשיע את השוטר.

הקלות הבלתי נסבלת, שלפיה נשלחים נאשמים אחר סורג ובריח חייבת להיפסק, כל עוד לא ניתנה האפשרות להוציא את האמת לאור, התנהלות שלעיתים מקוממת ואף מעיבה על תחושת כללי הצדק הטבעי והמשפטי שנפגע, על פגיעה ביכולתו של הנאשם, לנסות ולהציג את האמת, האמת היא כי, יש יותר מאמת אחת, את זה כבר אמרנו? לא בכדי יושבים אסירים בבתי סוהר וזועקים לחפותם.

האמת של בימ"ש הנה אמת יחסית ולא אמת וודאית, לא אחת שמענו על "משפט שדה" לפיו התקשורת שופטת, מאשימה ואפילו "תולה" את אותו הנאשם עוד בטרם ניתנה לו הזכות הראשונית להגן על שמו וכבודו, המורא שבימ"ש מביא לידי ביטוי לנאשמים בבחינת "כדאי לך לסיים את ההליך שלא כי כן אתה עלול למצוא עצמך שנים רבות בכלא"...

נתון מדאיג זה מקומם ואף גורם לחוסר נוחיות שכן בימ"ש לצערי הרב מהווה לעיתים משענת לתביעה ומגבה אותם בכל ההליך, דבר אשר מכביד על הנאשם תוך כדי לקיחת סיכון של הודאה בכתב אישום מתוקן על יסוד הסדר בין הצדדים, שהרי נשאל, היעלה על הדעת כי במדינת ישראל יש 95% הרשעות? האם ההליך תקין?

בטוח אני כי לפחות מחצית מכתבי אישום שהוגשו, היו נמחקים או לא מוגשים כלל לו היד הקלה על ההדק של יחידת התביעות והפרקליטות היו נוקטים בדרך מקצועית הרבה יותר ממה שהם נוקטים. לצערי מערכת המשפט עובדת בקצב איטי, והאזרח לעיתים נופל בין הכיסאות, דבר אשר מעיב על המשך חייו , על כן בוחר בדרך של קבלת "הצעת בימ"ש" ומחליט להודות בכתב אישום מתוקן.