החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים בישיבתה מס' 2014044 מיום 22.10.14 בדיון בוועדת משנה להתנגדויות שהוגשו לתכנית פינוי בינוי אזורית/ מתחמית.


מדובר בהחלטת הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים, בהתנגדות שהגיש בין היתר הח"מ/ הכותב, לגבי תכנית פינוי בינוי אזורית/ מתחמית כוללת. הוראות התכנית כללו ביטולן של תב"עות קודמות מאושרות שאפשרו הרחבות משמעותיות בבתים משותפים ישנים, כאשר משך השנים חלק מהבתים המשותפים בשכונה עברו כבר הרחבה ואחרים טרם מימשו אתה או החלו בתהליך וטרם סיימו.


מה הייתה מטרת ההתנגדות?


מטרת ההתנגדות הייתה למנוע ביטול התב"ע המאושרת על מנת לאפשר לבעלי דירות בבתים משותפים, בייחוד כאלו שהחלו בתהליך ההרחבה, לבחור האם לממש את תב"ע ההרחבה הישנה או להידרש לפינוי בינוי דווקא.


הועדה המחוזית קיבלה את ההתנגדות, ביטלה את ההוראה שהתכוונה לבטל את התב"ע הישנה שאפשרה הרחבה, ובכך למעשה אפשרה לבעלי הדירות בבתים המשותפים בשכונה לבחור בין הרחבה מכוח התכנית הישנה , לבין להצטרף פינוי בינוי מכוח התכנית החדשה שפורסמה להתנגדויות.


שורה תחתונה - משמעות החלטת הועדה המחוזית היא שתכנית פינוי בינוי אזורית/ מתחמית חדשה לא בהכרח צריכה לבטל תכניות הרחבה קודמות ושניתן לאפשר לבעלי המקרקעין לבחור בין הרחבה לבין פינוי בינוי ולא לכפות עליהם פינוי בינוי בהכרח - ושגם שיקולי אחידות אדריכלית של מתחם מסוים לא אמורים למנוע אפשרות בחירה זאת באשר ההסתכלות האפשרית בהקשר זה היא על כל בית משותף באזור/ במתחם בפני עצמו ולא בהכרח על כל הבתים המשותפים כיחידה אחת.