בדיני הירושה בישראל קיימת צוואה חריגה ויוצאת דופן: צוואת שכיב מרע.
מדובר בצוואה שנמסרת בעל פה על ידי המצווה ובנסיבות מסוימות שיוסברו במאמר זה בתי המשפט נותנים לה תוקף מלא.
מהי צוואת שכיב מרע?
צוואת שכיב מרע היא הבעת רצון אחרונה של אדם הסבור כי הוא עומד למות, אשר נאמרת בעל פה, בדרך כלל בתקופה הסמוכה לפטירה.
בבסיס דיני הירושה עומד העיקרון של "כיבוד רצון המת" כאשר דרך המלך היא באמצעות מסמך כתוב וחתום.
צוואת שכיב מרע מוכרת בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 כ"מסלול עוקף" שנועד למקרים קיצוניים שבהם המצווה אינו יכול, מפאת מצבו הפיזי או הנסיבות, לערוך צוואה פורמלית.
התנאים המרכזיים להכרה בצוואת שכיב מרע
היסוד הסובייקטיבי: "תודעת המוות"
אין די במחלה קשה וכדי שדברים שנאמרו בעל פה יוכרו כצוואה, על המצווה להיות במצב של "שכיב מרע", דהיינו, חולה אנוש או "רואה עצמו מול המוות".
המבחן הוא שילוב של יסוד אובייקטיבי וסובייקטיבי
בכדי שבית המשפט יכיר בתקפה של צוואת שכיב מרע, יופעל יסוד אובייקטיבי שהינו חומרת המחלה עם תחושה סובייקטיבית עמוקה של המצווה שהינו אמונתו כי סופו קרב.
לכן, אם המצווה מאמין שהוא עומד למות אך בפועל מצבו הרפואי היה יציב והוא לא היה בסכנת חיים מיידית, יהיה קושי ממשי להכיר בצוואתו כצוואת שכיב מרע.
הבעת רצון ברורה, חד משמעית וסופית
דברי המצווה חייבים לשקף רצון מגובש, הוראה אופרטיבית ולא אמירה כללית רגשית או מותנית.
אמירה כגון "אני רוצה שתדאגו לכם" לא תתקבל כצוואת שכיב מרע, אך אמירה כגון "אם לא אצא מבית החולים הבית שלי יהיה שלכם" יכולה להיחשב כצוואת שכיב מרע.
ככל שהניסוח קרוב יותר ללשון של ציווי כך יגדל הסיכוי להכיר בצוואה.
עקביות והיעדר סתירות
בית המשפט צפוי לבחון:
האם דברי המצווה נאמרו יותר מפעם אחת.
האם דברי המצווה נאמרו בפני יותר מאדם אחד.
האם לא נאמרו אמירות סותרות של המצווה בסמוך לכך.
ריבוי אמירות עקביות מחזק מאוד את הטענה לצוואת שכיב מרע.
ראיות חיצוניות תומכות
מאחר שלא קיים מסמך חתום, יש חשיבות מיוחדת לראיות אובייקטיביות:
רישומים רפואיים.
עדויות של צוותים.
מסמכים, הקלטות, התכתבויות.
אופן הצגת היחסים כלפי חוץ.
קשר ארוך שנים, שאינו נוצר "ברגע האחרון", פועל לטובת הצוואה.
חשיבות הפקדת פרוטוקול אצל הרשם לענייני ירושה - תנאי קריטי ולא טכני
מאחר שמדובר במצב חריג לנורמה של עריכת צוואה בכתב עם עדים, המחוקק קבע כי דברי המצווה יועלו לפרוטוקול כתוב שיכלול את תוכן הדברים שנאמרו, נסיבות אמירתם, זהות הנוכחים וכן מועד ומיקום הציווי.
פרוטוקול זה חייב להיחתם על ידי מי ששמע את הצוואה ובנוסף, וזה תנאי קריטי, נדרש להפקיד את הפרוטוקול אצל הרשם לענייני ירושה בסמוך לעריכתו בכדי לוודא שמדובר בדברים שנאמרו באמת ובתום לב וכי לא בוצע "עיבוד בדיעבד" של האמירות, לא היתה שהות להשפעה או תיאום גרסאות או שכתוב רצון המצווה, וכן כי דברי המצווה נתפסו על ידי השומעים כצוואה מחייבת בזמן אמת.
לכן, פרוטוקול שנערך או הופקד לאחר פטירת המצווה עלול לעורר קשיים, אף כי גם לכך יש חריגים מאחר שבסופו של יום על בית המשפט להשתכנע שהפרוטוקול מבטא נאמנה את רצונו של המצווה.
סיכום והמלצות פרקטיות
צוואת שכיב מרע היא כלי משפטי חריג אך חיוני, שנועד לאפשר כיבוד רצונו של אדם גם כאשר לא הספיק לערוך צוואה פורמלית.
להלן "צ'ק ליסט" מקוצר למקרה חירום של צוואת שכיב מרע:
1. נדרש לבצע רישום של דברי המצווה מיד לאחר שנאמרו.
2. עדים ניטרליים - אם ניתן רצוי לבקש מאדם שאינו יורש (כגון איש צוות רפואי) להיות נוכח ולשמוע את דברי המצווה.
3. פנייה לרשם לענייני ירושה - להפקיד את זכרון הדברים החתום אצל הרשם ללא שיהוי.
4. תיעוד רפואי - לוודא שבתיק הרפואי מצוין שהמטופל מצוי בהכרה ומתקשר עם סביבתו.
