נוהל גילוי מרצון החדש מחזיר לתוקפו את הנוהל הישן שהתבטל בסוף שנת 2016 ובכך פותח מחדש חלון הזדמנויות בפני הנישומים להסדיר את ההון הלא מדווח שברשותם כלפי רשויות המס תוך קבלת חסינות מלאה בפני הליכים פליליים.

 

יש לצין כי כתוצאה מהסכמי חילופי המידע עליהם חתומה ישראל עם ממשלות אחרות (CRS) וכתוצאה מהחלת הוראות חוק ה – FATCA האמריקאיות והסרת כללי החיסיון הבנקאי בכל הנוגע לעבירות מס, נוצרה טבעת אכיפה הולכת ומתהדקת מסביב לצווארם של אלו שטרם הסדירו עת ענייניהם הפיסקליים עם שלטונות המס ולמעשה אינם מותירים עוד ברירה בפניהם אלא לעשות כן בהקדם האפשרי. הנוהל החדש פותח כאמור שוב את חלון ההזדמנויות לעשות כן ללא נקיטה באמצעים פליליים כלשהם.

 

להסדר גילוי מרצון חדש נודעים יתרונות הן לנישומים והן לרשות המיסים: הנישום, מן הצד האחד, מקבל הזדמנות להסדיר עת ענייניו עם הרשות לגבי ההון הלא מדווח שלו תוך קבלת חסינות מפני הליכים פליליים וכתוצאה מכך ליהנות מחופש פעולה מלא ביחס לתנועת ההון שלו והסרת החשש מפני הקפאת חשבונותיו בבנקים הזרים, הדורשים היום אישורים מהלקוחות על כך שההון שלהם מדווח לרשויות המס.

 

לרשות המיסים מהצד השני, מקנה ההסדר יתרונות של גביה נוחה ויעילה יותר של המס תוך הקצאת משאבים קטנים יותר וקבלת תשואה מידית בגידול בגביה בניגוד לאלטרנטיבה הכרוכה בהפעלת אמצעים פליליים נגד נישומים שהינם מטבעם יקרים ואיטיים יותר ובמיוחד לאור העובדה שבמסגרת זו של ההליכים הפליליים נטל הוכחה מוטל על כתפי הרשות.

 

יש גם לזכור כי רובם של מגישי הבקשות במסגרת גילוי מרצון הינם אנשים נורמטיביים בד"כ שהתנהלותם באופן כללי אינה בעלת דפוסים עברייניים ועל כן קיים אינטרס ציבורי לאפשר להם "ליישר קו" לגבי המחדלים שבוצעו על ידם בקשר לחובות המס לפני שהרשויות יגיעו אליהם. בבחינת "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת".

 

בנוהל גילוי מרצון החדש נקבעו שני מסלולים עיקריים: המסלול האנונימי והמסלול השמי. כאשר במסגרת המסלול השמי נקבע גם "מסלול מקוצר" לבקשות שההון המדווח בהן אינו עולה על 2 מיליון ש"ח וההכנסה הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ש"ח. הכוונה מאחורי המסלול המקוצר הינה לאפשר טיפול מהיר ויעיל בתיקים קטנים ופשוטים.

במסלול האנונימי במסגרת נוהל הגילוי מרצון, נקבעה מסגרת זמן מחייבת של 180 יום לצורך הגעה להסדר שבסיומו יחתום ב"כ הנישום על טיוטת הסכם שומה המתייחס להכנסות וחובות המס בקשר לגילוי מרצון בלבד. עם זאת, לפקיד השומה ניתנה סמכות להאריך את התקופה האמורה עד 90 יום נוספים.

 

נוהל הגילוי מרצון החדש, בדומה לקודמיו, אינו מפרט אומנם את שיעורי חיוב המס והשנים שייכללו בהסדר ואולם, על בסיס הפרקטיקה שכבר התגבשה משנים עברו, ייגבה מס עבור הכנסות "בשוטף" בעשר השנים האחרונות בהתאם לשיעורים שנקבעו בפקודה. התקופה בת עשר השנים נגזרת מכך שזהו בדרך כלל גבול ההתיישנות העליון על עברות המס החמורות בפלילים. ואילו שיעור המס שיחול על סכום הקרן, כלומר סכום יתרת ההון שהייתה ברשות הנישום בתחילת התקופה האמורה תלוי באיכות הראיות שיביא הנישום לגבי מקורו ויכולת השכנוע שלו או מייצגו את פקיד השומה לגביו.

 

כך לדוגמה אם הנישום הוכיח בראיות טובות כי סכום הקרן מקורו בירושה או מתנה פטורות ממס אין כל הצדקה שבדין לחייבו במס כשלהו בגינו. לעומת זאת, אם הראיות לכך אינן חד משמעיות או חסרות בצורה מהותית (לעיתים מזומנות בשל הקושי להשיג מסמכים מלפני עשרות שנים) עלול שיעור המס לטפס לרמות של 15% – 20% ואף יותר. לפיכך, נודע יתרון להגשת בקשות מסוג זה במסלול האנונימי שבמסגרתו ניתן לרכוש וודאות לגבי תוצאות המס לפני חשיפת השמות במיוחד ככל שהתקיים מורכבים יותר וכלל שלנישום היקף פעילות מסועף יותר אף אם הפעילות האמורה אינה קשורה באופן ישיר להון המדווח במסגרת הבקשה לגילוי מרצון.

 

יצוין כי במידה ולא אושרה הבקשה, נקבע בנוהל כי רשות המיסים לא תעשה שימוש במידע שבבקשה. משמעות הדבר הינה חסינות מלאה על המסמכים המוגשים במסגרת הבקשה הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים. יש לזכור כי כל המסמכים הנמסרים במסגרת המסלול האנונימי ניתנים ממילא להגשה ללא גילוי של פרטים מזהים דבר שמאפשר לנישום גמישות באי השלמת ההליך במידה וההסדר המוצע עם פקיד השומה לגבי חבות המס הצפויה אינו לרוחו.

 

עם זאת, נקבע בנוהל גילוי מרצון החדש סייג לחסינות האמורה, במסלול האנונימי ולפיו, במידה ובמועד החתימה על טיוטת הסכם השומה כאמור לא נמסר שמו של המבקש כי אז תידחה הבקשה והרשות תוכל לעשות שימוש בנתונים שנמסרו בבקשה כראיה בכל הליך פלילי ואזרחי. נראה לנו, כי תכליתה של ההוראה האמורה אינה ברורה שכן, לא ברור לשם מה ולאיזו תכלית נישום שכבר הגיע עם פקיד השומה לטיוטת הסכם לא ימסור גם את שמו. ואם אכן בכל זאת עשה כן, יש אולי היגיון לנקוט נגדו בסנקציה האמורה.

 

התנאים לתשלום המס בנוהל גילוי מרצון החדש אינם שונים במהותם מאלו שנקבעו בנוהל הקודם ולפיו, תשלום המס יכלול קרן הצמדה וריבית וכן קנסות אזרחיים. במסגרת הפרקטיקה שהתגבשה בעבר על פי הנוהל הקודם לא הוטלו בדרך כלל קנסות. ואולם בהוראת ביצוע שפירסמה הרשות אך לאחרונה בעקבות הנוהל החדש (5/2018) נקבעה הנחיה חדשה מחמירה המשקפת שינוי במדיניות ולפיה, רשאי פקיד השומה להטיל קנס בגין אי הגשת הדוח במועד במידה והנישום כלל לא הגיש דוח בגין השנים נשוא בקשת הגילוי מרצון. במקרים אחרים שבהם הוגשו דוחות שמהם הושמטו ההכנסות נשוא הגילוי מרצון, מונחה פקיד השומה להטיל קנס גירעון שעלול להגיע לסכומים משמעותיים.

 

עם זאת, נקבעה רשימת קריטריונים להקלות בענין הקנס במקרים המתאימים ובין יתר מצבו האישי והבריאותי של הנישום וכן שורת שיקולים נוספים המתייחסת לסכום ההון הלא מדווח והיחס בינו לבין כלל ההכנסות המדווחות, היחס בין סכום ההכנסה החייבת נשוא בקשת הגילוי וסכום הקנס, "צייתנותו" של הנישום לההוראות המס מלבד מחדל אי הדיווח נשוא הבקשה. בכל מקרה במסגרת המסלול האנונימי המבקש יכול לקבל וודאות בעניין זה במסגרת טיוטת הסכם השומה בטרם ימסור את שמו.

 

לאור הקשיים שמערימים הבנקים לאחרונה על העברת ההון לישראל מומלץ לכלול בהסכם השומה במסגרת הגילוי מרצון סעיף מפורש הכולל את פירוט החשבונות השרים המדווחים והיתרות בהם וכן הוראה מופרשת המתירה לנישום להעביר את הכסף לישראל. הבנקים רואים בדרך כלל בהוראה מסוג זה כאמור, הכלולה בהסכם, כהיתר מצד הרשויות להעברת הכסף לישראל במסגרת הנהלים של בנק ישראל החלים עליהם בזיקה להוראות חוק איסור הלבנת הון.

 

במסגרת החוזר האמור, נקבעה הוראה חשובה נוספת המעגנת נוהל שהיה נוהג בפרקטיקה גם קודם לכן ולפיה, בכל מקרה של מחלוקת ביחס לפרטי ההסכם ניתן לפנות לבירור המחלוקת ולהיוועצות עם הרפרנט המוסמך בחטיבה המקצועית – בין אם לבקשת הנישום ובין אם לבקשת פקיד השומה.

 

באשר לסקטור היהלומנים שלגביו התעוררו קשיים רבים בעבר ביישום נוהל הגילוי מרצון הישן באופן שלמעשה נחסמה הדרך בפניהם מלהגיע להסדר מס, יובהר כי במסגרת הנספחים לבקשה לפי נוהל הגילוי מרצון החדש נדרש לציין האם המבקש עוסק בתחום היהלומים במישרין או בעקיפין אם לאו ואולם, אין החרגה למבקשים שעיסוקם בתחום זה מלהגיש בקשה.

 

בדומה לקודמיו, נוהל גילוי מרצון החדש מעניק חסינות מוחלטת מפני העמדה לדין פלילי בשורה של חוקי מס המפורטים בו, לרבות פקודת מס הכנסה, חוקי מע"מ, מיסוי מקרקעין ופקודת המכס. כאשר החידוש בנוהל גילוי מרצון החדש הינו שהוא מעניק חסינות גם מפני העמדה לדין לפי חוק איסור הלבנת הון כש-"עבירת המקור" הינה עבירת מס על פי החוקים האמורים. זאת, להבדיל מעבירות מקור אחרות כגון מרמה ועבירות אחרות של פשיעה חמורה (סמים, סחר בנשים, טרור וכו') המהוות עבירות מקור שלגביהן הנוהל אינו מעניק חסינות.

יצוין, כי בדומה לנוהל הישן גם נוהל גילוי מרצון החדש מוגבל בזמן כהוראת שעה עד לסוף שנת 2019 כאשר חלון הזמן להגשת בקשות במסלול האנונימי קצר יותר ונקבע לשנה אחת בלבד עד סוף 2018.

 

לסיכום, נוהל גילוי מרצון החדש פותח חלון הזדמנויות, אולי אחרון ולזמן מוגבל בפני נישומים שטרם הספיקו להסדיר את מחדלי המס שלהם לפי הנוהלים הקודמים. לא ברור אם הסדרים אלה יחודשו גם בעתיד. יש לזכור כי המגמה ההולכת ומתגברת של חילופי המידע בין הממשלות ושיתופי הפעולה מצד הבנקים הנעשים באופן ממוחשב הולכת ומקטינה את האינטרס מצד הרשות לחדשו גם בעתיד. כמו כן יש לציין כי הגשת בקשה לגילוי מרצון טעונה הגשת מסמכים רבים בנקאיים ואחרים לרבות בנקים זרים שאיסופם עשוי לקחת זמן ממושך במיוחד לגבי מסמכים הקשורים בשנים עברו. על מנת שניתן יהיה לעמוד בחלון הזמן שנפתח על ידי הרשות עם פרסום נוהל הגילוי מרצון החדש יש אפוא להערך בהקדם.