בתחילת ינואר 2020 הזמנתי קראוון לקיץ 2020 בארה"ב באמצעות סוכן ישראלי.
בחודש מרץ 2020, עם התפשטות מחלת הקורונה בארה"ב, התחלתי לבדוק עם כלל הספקים (חברת תעופה, מלונות וכו') לגבי אפשרויות הביטול של הטיול לאור המצב ולכן פניתי לסוכן שענה כי ביטול כרוך בדמי ביטול כפי שמופיע בחוזה וכי הוא מחוייב בחוזה back-to-back מול הספק האמריקאי.
כשניסיתי לבדוק האם לאור המצב ישנן אפשרויות אחרות מלבד ביטול הטיול – דחיית הטיול, קבלת ואוצ'ר על סך ההזמנה למימוש עתידי וכו'.
כפי שהציעו כלל הספקים האחרים (חברת תעופה, השכרת רכב, אתרי קמפינג ועוד). האפשרות היחידה שהוצעה היא לדחות את הטיול לתאריך ספציפי, כאשר ההצעה שניתנה היא לדחות בשנה ולשלם 25% יותר!! הצעה לא סבירה ובבירור לא משתלמת ולכן סירבתי.
מכיוון שבסוף אפריל דמי הביטול היו אמורים לקפוץ שוב (מ-10% ל-25%), החלטתי לצערי לבטל את ההזמנה וחויבתי בדמי הביטול כפי שמופיעים בחוזה.
בחודש מאי 2020 גיליתי כי הספק האמריקאי הודיע שהוא מבטל את כל ההזמנות לעונת קיץ 2020 ולכן פניתי שוב לסוכן, הוא שב וציין שהם חייבו אותו ולכן חייב אותי (אך לא הסכים להראות לי איזושהי הוכחה).
לאחר שיחת טלפון נוספת עם הסוכן, ביקשתי לפנות בעצמי לספק האמריקאי והוא נענה. בחודש יוני קיבלתי תשובה מהספק האמריקאי ובו הוא מאשר כי הם ויתרו על דמי הביטול ולא גבו מהסוכן דמי ביטול בגין ההזמנה. פניתי שוב לסוכן עם תשובתו של הספק אך הוא המשיך להתעלם מהעובדות ושוב לא הסכים להראות איזושהי הוכחה אחרת והמשיך לטעון שהוא שילם להם ולכן גבה ממני.
להבנתי, מטרתו של סעיף דמי הביטול בחוזה הוא להבטיח כי לא תיגרם לספק אובדן הכנסה בגין הביטול, אך מכיוון שהספק ביטל את כל ההשכרות לעונה לא נגרם כל אובדן הכנסה ולכן הספק לא גבה דמי ביטול מהסוכן. אי לכך, אין כל הצדקה חוקית לגביית דמי הביטול על ידי הסוכן.
אשמח לחוות דעת משפטית.
תודה, שי
