טענות לקיפוח זכויות ואי תקינות ניהול דיון לאחר מתן פסק

במהלך הליך הנתבע הגיש תגובה לבית הדין אותה בכוונה לא שלח לתובע- כאשר כל בקשות התובע (שאינו מיוצג ע"י עו"ד) מבית הדין לעצור את ההליכים בשל כך עד תתקבל אצלו התגובה בכלל זה לדחות מועד דיון בו אמורה היתה לידון התגובה הנ"ל, לא זכו להתייחסות מהשופט . כאשר עד לאחר כשבועיים של התעלמות - מועד יממה לפני הדיון השופט הוציא החלטה לפיה על התובע להתייצב לאותו הדיון.
פניית התובע לבית הדין כי דיון פרונטלי כרוך מבחינתו בהשגת עו"ד שייצג (כי הוא אינו יודע לייצג בזמן אמת בתוך דיון) גם היא נדחתה והתובע נאלץ בתוך יממה להתקשר לראשונה עם עו"ד שהתייצב לדיון.
אלא שאחת הטענות של התובע מאותה תגובה שלא נשלחה לתובע- לפיה כביכול הנתבע נתן לתובע לכל אורך ההליך הזדמנות להעביר לו מסמכים מסויימים שכלל אינה נכונה וניתנת להפרכה על נקלה ע"י עיון בתיק , נתקבלה ע"י השופט באותו דיון ובהתאם לכך השופט הוציא בדיון החלטה- כי ניתנת לתובע ארכה להמציא את המסמכים לנתבע.
אציין כי הנתבע לא ערער על אותה החלטה שניתנה בדיון על סמך התגובה.אלא העביר לבית הדין מסר כי הוא שומר על הזכות להגיב לתגובת התובע שלא הועברה אליו בזמן ככל שיהיה בכך צורך.
כאשר עד מתן פסק הדין בהליך התובע לא ראה צורך בפתיחת עניין זה.
אלא שעתה התובע נוכח כי פסק הדין בהליך נסמך על ההחלטה בדיון לפיה ניתנה לתובע ארכה. בכך מוצג התובע כבעייתי וכמי שלמעשה האריך לשווא את הדיון כאשר ההפך הוא הנכון- הנתבע מעולם לא אפשר לתובע להעביר אליו את המסמכים. ולכן ההנתבע טען זאת במעמד צד אחד מבלי למסור העתק התגובה לתובע.
וכעת בפסק הדין בית הדין לא נענה לתובע לחייב את הנתבע בפיצויים בגין התנהלותו כי הנתבע הציג תמונה שקרית ומהופכת למציאות.
שאלתי היא:
מה ניתן לעשות?
האם בנתונים שפורטו (חרף שהתובע לא העיר לגבי ההחלטה מיום הדיון דבר)
ועל סמך שהתובע עמד לכל אורך הדרך על זכותו להגיב לתגובת הנתבעת (שנידונה בדיון) בהמשך לפי ההתפתחויות, ניתן כעת לערער על פסק הדין קרי לערער על אותה החלטה מיום הדיון ?

תודה רבה על העזרה וההתייחסות

ראשית כל אני מוצא לנכון להעיר, כי כניסה להליך בפני בית המשפט ללא עורך דין משולה לניתוח עצמי להוצאת התוספתן למשל. הדיון בבית המשפט מתנהל בהתאם לסדרי הדין ודיני הראיות- שאזרח מן השורה אינו בקי בהם (אפילו אם הוא בקי בדין המהותי- ובדרך כלל אלה אינם פני הדברים. ה"קייס" המשפטי- אפילו אם יש לו בסיס איתן עלול ליפול בהתנהלות כזאת בבית המשפט מטעמים פרוצדוראליים. אין בשאלה מספיק נתונים על מנת להניח את האצבע על נקודת הכשל. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהשופט היושב בדין חש אי נוחות רבה כאשר התיק מתנהל בפניו באמצעות מי שאינו עורך דין - ביודעו שמלאכת עשיית הצדק עלולה להיפגע- ובמקרים מסוימים אפילו אנושות. עם זאת ייתכן שישנו שביב של תקווה בכך, שניתן להגיש ערעור ובמסגרתו אף לערער על החלטות שניתנו כסעד ביניים בתיק (אין לשכוח שכדאי להגיש ערעור רק אם יש לדבר בסיס משפטי מוצק, שכן ערעור אינו "מועד ב" של ההליך שנוהל בבית המשפט קמא). מומלץ שתפנה עם כל פרטי המקרה לעורך דין שיבחן את אפשרות התקיפה של פסק הדין וההחלטה הבעייתית מבחינתך.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: שרה ויסמן - משרד עו"ד 055-4547047