שלום וברכה, שאלתי היא, האם "משק עזר" עפ"י הגדרתו והגדרות המינהל, מחייב שמגרש משק העזר יהיה מבונה, כלומר האם העובדה שמי שמחזיק בחוזה חכירה מסוג "משק עזר", אשר רק מעבד את האדמה (ולא בנה עליה), שונה מבחינת זכויותיו, ממי שמחזיק בחוזה משק עזר זהה לחלוטין, אשר במשך הזמן בנה על המגרש?
מני שלום,
נוסח הסכמי המשבצת הנחתמים בין רשות מקרקעי ישראל ובין האגודות החקלאיות, מגדיר "משק עזר" כ"קרקע שנמסרה למטרת סידור משק עזר חקלאי, הכולל יחידת מגורים אחת
למעשה משק עזר הינו משק קטן המיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי מצומצם.
שימושי הקרקע במשק העזר מוגבלים למגורי החוכר ולעיבוד חקלאי בלבד.
ככל והשטח הינו רק מעובד ולא בנוי, יש בידך זכות לבנות עפ"י התנאים של המנהל, לא קיים שוני מבחינת הזכויות.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד יעל פרי
055-4532754
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
לוטם שלום, המחלוקת אינך בינך לבין השוכר הקודם אלא בינך לבין המשכיר. תוכל לטעון בפני המשכיר שפירוק הפרגולה מהווה אובדן הנאה מהנכס ובהתאם אתה מבקש שיעמיד לטובתך פרגולה חלופית או יוריד בשכר הדירה. ל...
המשך תשובה