שלום. אחי חי בקיבוץ עם אשתו וילדיהם. שניהם חברי קיבוץ. שניהם בעלי מוגבלות שכלית. בתהליך ההפרטה רכשה חמותו של אחי עבורם שני בתים קטנים במקום ביית משפחתי שלא היה בנמצא. הנכס רשום על שמם. נעשה הסכם מול הקיבוץ שהחמות תחיה באחד הבתים עד סוף ימיה. בשלב מסויים פינתה הדירה והכניסה לשם את בנה עם אשתו.בסידור פנימי עם אחי היא משלמת להם סכום חודשי כביכול עבור שכירות של בנה. כמו כן בנה החתים את אחי על טופס שאחי אינו מבין מהו ולא יודע להסביר על מה חתם. כעת החמות דורשת כסף מאחי ובתה כדי לשפץ בדירה שבה חי הבן בשל רטיבות. הבעיה שאיני יודעת אם ומתי יצא משם הבן.אז למה שאחי ישקיע בשיפוץ? מה כדאי לאחי לעשות במצב כזה?
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד יעל פרי
053-9428973
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
.JPG)
דויד שלום, בנייה רוויה הינה בנייה בצפיפות של 4 יחידות דיור לכל דונם, כאשר הבנייה הרוויה מוגדרת כמבני מגורים משותפים בעלי 2 קומות ולפחות 4 יחידות דיור כך לפי משרד השיכון והבינוי ורשות מקרקעי ישראל. ...
המשך תשובה