שלום גיל ותודה מראש על המענה! מכר חתם על הסדר מותנה. ראיתי באחת התשובות האחרונות בפורום כי "לאחר הכניסה לתוקף של חוק המידע הפלילי (12.7.22), תוכלנה הרשויות הזרות לבקש ממשטרת ישראל קבלת מידע גם אודות תיקי משטרה סגורים.". זה מטריד אותנו מאוד. איני עורך דין אבל קראתי את החוק שאומר: "במקרים מיוחדים, באישור קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב משנה ומעלה, רשאית המשטרה למסור, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), גם פרטי רישום משטרתי כאמור בסעיף 27(2) ו-(3)". נשמע מכאן שרק במקרים מיוחדים המשטרה רשאית למסור מידע על תיק סגור בהסדר מותנה לרשות זרה. האם תוכל לעזור להבין באלו מקרים מיוחדים מדובר? החשש הוא מבעיה בקבלת ויזת תייר עתידית או בקשה לדרכון זר. תודה רבה.
.JPG)
שלום רב,
אותם ״מקרים מיוחדים״ לט פורטו בחוק.
סביר להניח שרשויות זרות לא יטרחו לפנות למשטרת ישראל בבקשה לקבלת מידע אודות תיקי משטרה סגורים של המבקש כשמדובר בבקשה לקבלת אשרת תייר וייתכן שהמקפידות שבהן יפנו בבקשה כזאת כשמדובר בבקשה לקבלת אשרת עבודה או דרכון. לא ניתן לדעת זאת מראש.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
גיל באיער - משרד עורכי דין
053-9428974
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
גיל תודה רבה על המענה.
התיקון לחוק מייצר עוולה משמעותית לבעלי תיקים סגורים.
איני מבין כיצד לא קמה כל זעקה והגשת בג"צ בנושא.
התיקון לחוק מייצר היבט בעניין התנהלות מול רשויות זרות של כביכול הרשעה בעוד מדובר בתיקים סגורים.
מה גם שישנה חוסר סימטריות - מחיקת הרשעה אחרי 4 שנים ולעומת זאת ביטול רישום משטרתי לאחר 7 שנים.
מסירת מידע על תיקים סגורים זו עוולה משמעותית לאזרחי מדינה! שוב איני מבין כיצד לא מוגש בג"צ מיידי בנושא לפני כניסת החוק לתוקף.
מה ניתן לעשות?
שאלו את מנהל/ת הפורום:
גיל באיער - משרד עורכי דין
053-9428974
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
ראשית, גם בנוגע למסירת מידי אודות הרשעות, שחלפה תקופת ההתיישנות שלהן (וטרם חלפה תקופת המחיקה שלהן), הרי שבהתאם לחוק החדש (חוק המידע הפלילי), משטרת ישראל תוכל למסור מידע, בעניינן, לגופי הגירה זרים, עפ״י בקשתם. גם זה שינוי לרעה לעומת החוק הקודם. ויש לשים לב שהחוק החדש אינו קובע תקופת התיישנות (ומחיקה) בת 4 שנים לכל העבירות אלא רק לחלק מהן. לדוגמא: בגין עבירת איומים (המוגדרת בחוק זכויות נפגעי עבירה כעבירת אלימות), תקופת ההתיישנות הנה בת 5 שנים ותקופת המחיקה כנ״ל. כלומר, במידה שאדם שהורשע, לפני 9 שנים, בעבירת איומים ונדון למע״ת יגיש בחודש אוגוסט 2022 בקשה לקבלת גרין קארד או אשרת עבודה, הרי שבמידה ששגרירות ארה״ב תפנה למשטרת ישראל (אף ללא אישור מגיש הבקשה או הסכמתו), משטרת ישראל תהיה מחוייבת להעביר לה מידע אודות הרשעתו האמורה וכן תוכל להעביר לה (באישור סנ״צ) מידע אודות תיקי משטרה סגורים שיש לו (במידה שיש לו).
שנית, לא ניתן להגיש בג״צ כנגד כניסתו לתוקף של החוק הזה. מדובר בחוק של הכנסת, שאושר כדין. חבל, באמת, שכל הארגונים לשמירה על זכויות הפרט נרשמו בשמירה ולא שמו לב לפגיעה העצומה של סעיף 15 לחוק בזכות הפרטיות של האזרח.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
גיל באיער - משרד עורכי דין
053-9428974
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
.JPG)
חן שלום, לצורך מתן תשובה לשאלה ששאלת-יש לדעת האם מדובר בתיק שנדונת בו בביהמ״ש או בתיק שנסגר במשטרה. אם מדובר בתיק שהסתיים בביהמ״ש ללא הרשעה-האי שתקופת המחיקה שלו היא 5 שנים (אלא אם מדובר בעבירה מסוג...
המשך תשובה