פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל מכסה בדרך כלל הוצאות טיפולים רפואיים בחו"ל, העברה להמשך טיפול בארץ, העברת גופת המבוטח לארץ ועוד. פוליסות אלו מושפעות ממגוון גורמים שונים: מטרת הנסיעה, אורך השהות בחו"ל, תחומי העיסוק, פעילויות העתידות להיכלל בנסיעה, האפשרות להיזקק לשירותי חילוץ והצלה ועוד אלמנטים נוספים.
יש לכם שאלה?
פורום תביעות ביטוח
התובעת במקרה שלפנינו שירתה בצבא קבע בכל הזמן הרלוונטי לתביעה. אחת הנתבעות הייתה קופת חולים, אשר שיווקה פוליסה של חברת ביטוח, והיא הנתבעת השנייה במקרה דנן. התובעת תכננה לצאת לטיול בתאילנד למשך 24 ימים. בשל נסיעתה זו, התובעת רכשה באמצעות קופת החולים, פוליסת ביטוח מחברת הביטוח. במהלך טיולה בתאילנד, התובעת מעדה ושברה את קרסול ימין. יום לאחר מכן, התובעת פונתה לבית חולים.
לאחר התאונה, התובעת יצרה קשר עם נציגי חברת הביטוח, והודיעה להם על התאונה. קופת החולים הציעה לתובעת לחזור ארצה באמצעות חברה ירדנית, אולם סידור זה היה כרוך בהחלפת שני מטוסים, ובהמתנה בת 9 שעות בעמאן. בעקבות כאביה בקרסול, התובעת ביקשה מנציגי החברה לארגן לה טיסה ישירה לישראל. נציגי הנתבעת נענו לבקשת התובעת, וארגנו לה טיסה באמצעות חברת טיסה ישראלית.
כאשר התובעת הגיעה לארץ היא נותחה בבית חולים, ולאחר מכן עברה טיפולים רפואיים במשך כ-6 חודשים, שכללו מספר ניתוחים. התובעת פנתה אל חברת הביטוח באמצעות קופת החולים, בכדי לקבל את תגמולי הביטוח. מחלקת התביעות של קופת החולים טיפלה בעניין, ודחתה את מרבית תביעותיה של התובעת על פי פוליסת הביטוח. בגלל הדחייה, התובעת החליטה להגיש תביעה זו, בה היא תובעת מאת הנתבעות תגמולי ביטוח בגין אחוזי הנכות שנותרו לה כתוצאה מן התאונה, את יתרת הוצאותיה שנגרמו לה כתוצאה מן התאונה והחזר תשלומים ששילמה עבור הטיול שלא יצא אל הפועל.
דיון בית המשפט בטענות פיצוי בגין אחוזי נכות
המומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע כי כתוצאה מהשבר בקרסול, נגרמו לתובעת 5% נכות לצמיתות. בין שני הצדדים הייתה הסכמה על כך שהתובעת זכאית לתגמולי ביטוח בגין נכות זו. אולם, הנתבעות טענו שיש לחייב את התובעת בשכר הטרחה של המומחה, מכיוון שהיה עליה לפנות תחילה אליהן, בכדי שימנו וועדה לקביעת אחוזי הנכות שלה. בית המשפט דחה טענה זו, מכיוון שגם אם התובעת הייתה פונה אל הנתבעות, הן היו נושאות בעלויות הבירור, ולכן הדבר לא שינה.
ההוצאות המכוסות על ידי הפוליסה
עיקר המחלוקת בין הצדדים הייתה בנוגע לחזרתה של התובעת לישראל על ידי חברת תעופה ישראלית, ולא על ידי החברה הירדנית, כפי שהציעה לה קופת החולים. התובעת הצהירה כי טיסתה חזרה באמצעות חברה ישראלית הייתה מתואמת עם נציגי הנתבעות, אולם הנתבעות לא המציאו לבית המשפט את תצהירן בעניין זה. בית המשפט ציין כי מסיכום הטיפול בבית החולים עלה כי התובעת אכן סבלה מכאבים עזים בקרסולה, ועל כן היה צורך להטיסה לארץ ללא טלטולים מיותרים. בנוסף, בית המשפט ציין כי נראה שהנתבעות שקלו שיקולים כלכליים בהחלטתן, ולא שיקולים רפואיים, כמצופה מהן לאור פוליסת הביטוח.
מכיוון שהתובעת שמרה את כל קבלות הטיפולים שעברה, ואף לגבי הוצאות שלגביהן לא היו לה קבלות, היא המציאה פרטים מלאים, בית המשפט קבע כי היא הוכיחה את כלל תביעותיה, וחייב את הנתבעות בפיצויים בגינן.
.JPG)
