במשפט אזרחי, מידת ההוכחה המוטלת על התובע היא עמידה במאזן הסתברויות. משמעה של מידת הוכחה זו הינה הבאת ראיות המצביעות על כך שגרסת התובע היא האפשרות הקרובה לאמת. נטל השכנוע רובץ על הטוען לכך שגרסתו היא הקרובה יותר לאמת, ועליו להוכיח את גרסתו מכוח עודף הסתברויות.
יש לך שאלה?
התובע טען כי כאשר היה בן 16, הוא רכב על אופניים ונפגע מרכב חולף. לטענתו, מכיוון שהרכב לא עצר, הוא זכר רק את צבעו הכחול של הרכב, אך לא הצליח לתת פרטים מזהים נוספים לגביו. לאחר התאונה התובע הובא באמבולנס לבית החולים.
הנתבעת הייתה קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. לטענתה, התובע לא הצליח להוכיח את מעורבותו של רכב באירוע. כמו כן, הנתבעת ציינה כי המשטרה מצאה לנכון לחקור את התובע בקשר לנסיבות התאונה מאחר שסברה שהניזוק תיאר התרחשויות שלא קרו במטרה לזכות בפיצויים. בנוסף, הנתבעת ציינה כי במוקד של מגן דוד אדום וכן בדוח האירוע מטעמם, לא היה אזכור לטענת התובע לפיה פגיעתו נגרמה על ידי רכב חולף, אלא נכתב כי הפציעה נגרמה עקב נפילה מאופניים על ברזלים.
קבלת התביעה
השופט ציין כי למרות שנמצאו סתירות לא מעטות בעדות התובע, הוא הצליח לעמוד בנטל ההוכחה שהוטל עליו, מכיוון שסביר שמי שמדווח על תאונה למוקד של מגן דוד אדום, לא יפרט בשיחתו את כל פרטי האירוע אלא את מהות הפגיעה. בנוסף, השופט הסתמך על תיעוד האירוע בחדר המיון. בדוח זה נכתב כי התובע נפגע בתאונת דרכים כרוכב אופניים מרכב חולף על מנת ללמוד על אופי ונסיבות התאונה. במסקנה זו, השופט הסתמך על סעיף 57 לפקודת הראיות, הקובע כי סתירות בעדויות שאינן מהותיות, לא תמנענה בהכרח מבית המשפט לקבוע את העובדות שלגביהן חלו הסתירות.
אחת הסתירות הנוספות שלהן טענה הנתבעת הייתה סוגיית הפרשי זמני התאונה. השופט לא ראה בכך סתירה מהותית מכיוון שההפרשים בדיווחים השונים היו של שעה וחצי בלבד, וייתכן כי בשעת בוקר מוקדמת, לא היה זה הפרש משמעותי. סתירה נוספת הייתה קשורה למיקום האופניים לאחר התאונה. גם לגבי סתירה זו נקבע כי לא היה מדובר בסתירה מהותית וכי סביר שבני המשפחה דאגו לגורל התובע שנפל ולא לגורל האופניים, וכי זו הייתה יכולה להיות הסיבה לסתירה בעדויות.
הסתירה השלישית שנטענה על ידי הנתבעת הייתה קשורה לסוג הרכב שהיה מעורב באירוע. השופט מצא כי עדויותיהם של התובע ושל אחיו לא היו זהות, אך שניהם דיברו על רכב כחול, ולכן גם אם הזכירו סוגי רכבים שונים, לא היה מדובר בסתירה מהותית. גם בנוגע למקום שאליו נלקח התובע לאחר התאונה נקבע בבית המשפט כי לא היה מדובר בסתירה מהותית. לבסוף, השופט קבע כי הוכח על פי מאזן ההסתברויות שהתובע נפגע בתאונת דרכים כמשמעה בחוק, וכי הוא הרים את נטל הראיה שהוטל עליו.
.png)
