במקרים בהם אדם הותקף פיזית על ידי האחר הוא רשאי, כידוע, להגיש תלונה במשטרה בגין התקיפה. בנוסף, המותקף יכול גם להגיש תביעה נזיקית בגין הנזקים אשר נגרמו לו עקב התקיפה. תביעה מעין זו היא אשר עמדה בפני בית המשפט בפרשה הנידונה.
התובע היה אורח בבית מלון באילת בשנת 2001. באחד מהבקרים בהם שהה במלון, הגיע אל חדר האוכל על מנת למלא תרמוס במים חמים. כאשר התובע נכנס לחדר האוכל, הוא נרשם על ידי, מנהל חדר האוכל במלון, כמי שנכנס לאכול ארוחת בוקר. התובע טען כי כאשר הוא התכוון לצאת מן חדר האוכל, התפרץ עליו מנהל חדר האוכל, רדף אחריו, נגח באפו והחל להכותו.
יש לכם שאלה?
כנגד המנהל הוגש כתב אישום, אשר במסגרתו הורשע והוטלו עליו: תשלום פיצויים לתובע בסך 1,500 שקלים, קנס בסך 10 שקלים ועונש מאסר על תנאי למשך 3 שנים. כמו כן, התובע גם כן הועמד לדין פלילי אך זוכה בהליך אשר התנהל כנגדו. יש לציין כי התובע לא גיבה זיכויו באמצעות צירוף העתק התיק הפלילי לתביעתו.
לאור הפגיעות שספג התובע, נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 10%. בהליך זה, התובע תבע את מנהל חדר האוכל לפיצוי בגין נכותו זו. כמו כן, התביעה הוגשה גם כנגד החברה אשר הפעילה את המלון, וזאת בטענה כי האחרונה התרשלה בהעסקת העובד ובמתן הוראות לו. בנוסף, נתבעה בהליך זה חברת הביטוח אשר ביטחה את המלון בתקופה הרלבנטית. יש לציין כי בית הלון שילם לתובע פיצויים בסך 1,750 שקלים ופיטר את הנתבע לאחר המקרה המתואר.
בית המלון וחברת הביטוח שלו טענו כי במועד קרות הארוע, סעיף 25 לפקודת הנזיקין היה בתוקף. לפי סעיף זה, כל עוד לא אישררה המעסיקה, בית המלון, את פעולת העובד, הנתבע, היא אינה חייבת בנזיקין עבור מעשיו, וכפועל יוצא מכך - חברת הביטוח שלה. כמו כן, הנתבעות טענו כי התובע פוצה כבר על פי בקשתו, ולכן אינו יכול לתובען. לחילופין, הנתבעות טענו כי לכל הפחות יש להפחית מסכום התביעה את הפיצוי שקיבל התובע - על סך 1,750 שקלים. הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה היות והיה "חסר אמצעים כספיים לעשות כן".
הדיון באחריות ובנזק
בית המשפט החל לדון על אחריות הצדדים בארוע – התובע והנתבעים. ראשית, בית המשפט קבע כי מנהל חדר האוכל הורשע בהליך הפלילי ולכן הוא חב גם בנזיקין בהליך האזרחי הנידון. שנית, בית המשפט בחר לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 30%. לפי עדות מנהל חדר האוכל, התובע יצא מחדר האוכל ללא שהורשה לעשות כן על ידי המנהל במקום, וזאת עקב איסור המלון בדבר הוצאות אוכל ושתיה מחדר האוכל. משלא נשמע התובע לבקשות מנהל חדר האוכל, החלו הצדדים להתווכח, וכתוצאה התפתחה התגרה המסופרת. בכך למעשה, כפי שקבע בית המשפט, התובע "תרם" את חלקו להתרחשות הארוע.
לגבי בית המלון, בית המשפט קבע כי הוא התרשל במתן הוראות למנהל חדר האוכל בדבר הוצאת מזון וקפה מחדר האוכל על ידי אורחי המלון. כמו כן, היו גם ראיות לכך המנהל במקום לא עבר כלל הדרכה בנוגע לאופן ההתנהלות הרצוי מול אורחי המלון. לפיכך, בית המשפט הטיל על החברה אשר הפעילה את בית המלון אחריות בגין נזקי התובע. כפועל יוצא מכך, בית המשפט קבע גם אחריות כלפי חברת הביטוח.
בית המשפט הכריע כי הנתבעים חבים ביחד ולחוד בפיצוי התובע, וזאת בגין הנכות הרפואית שנקבעה לו, הנזקים שאינם ממוניים, אובדן ההשתכרות, אובדן כושר ההשתכרות והוצאות רפואיות לעבר ולעתיד. כמו כן, בית המשפט הפחית מכך את הסכומים שקיבל התובע מהנתבעים ואת אשמתו התורמת (30%). בסופו של היום, סכום הפיצוי הכולל נקבע על כ-42,370 שקלים. בנוסף, נפסק לטובת התובע תשלום שכר טרחה ותשלום הוצאות המשפט.
.png)
