פירוק שיתוף בדירת מגורים איננו עניין פשוט. לעיתים, המחלוקות הקשות בין הצדדים, כמו גם הרגשות הצפים ועולים, הופכים את משימת פירוק השיתוף לקשה ומסובכת.
לרוב הצדדים של פירוק השיתוף הם בני זוג לשעבר, אשר עקב פרידתם נאלצים לחלק את הרכוש המשותף, ובכלל זאת את דירת המגורים.
במקרה שלפנינו סוגיית פירוק השיתוף עלתה לאחר מותו של אחד מבני הזוג, כאשר ילדיה, שירשו חלק מהדירה בה התגוררה, דרשו את פירוק השיתוף בנכס, חרף העובדה כי הנתבעת, אימם, המשיכה להתגורר בו.
יש לכם שאלה?
פורום חלוקת רכוש
פורום ירושות וצוואות
פורום בית המשפט לענייני משפחה
התובעים הגישו תביעה לבית המשפט לפיו האחרון מתבקש לתת צו בדבר פירוק שיתוף בדירת המגורים בה התגוררה הנתבעת, אימם, ותשלום שלה עבור דמי שימוש בדירה. במסגרת הדיונים המשפטיים הנתבעת הגישה בקשה למתן צו אשר מנע מן התובעים כניסה אל הדירה.
השאלה המשפטית אשר עמדה בפני בית המשפט הייתה מה היה מעמדם של היורשים למול מעמדה של האלמנה, כאשר אלו היוו בעלים במשותף בדירת מגורים, והאם היה חייב את האם, כמי שעשתה שימוש בדירה, בדמי שימוש בנכס?
הכרעת בית המשפט
בית המשפט קבע כי סוגיית המדור הינה סוגיה מדיני מזונות, ולכן לא הייתה תחולה של הדין האישי במקרה זה. כלומר, בית השופט קבע כי חלה נורמה אזרחית טריטוריאלית.
השופט ציין את שתי המגמות אשר היו רווחות בפסיקה. האחת, בהתאם לסעיף 113 לחוק הירושה, והשנייה, פרוק שיתוף מכוח סעיף 40(א) לחוק המקרקעין. השופט ציין את נסיבות המקרה הייחודיות – הצורך של הנתבעת, האלמנה, בכספים נזילים, וכן את העובדה כי התגוררה בבית גדל מידות בגפה, וזאת מבלי לשלם דמי שימוש לשאר הבעלים של הנכס, התובעים.
השופט בחר להחיל על המקרה של סעיף 113 לחוק הירושה, ובהתאם לכך פסק על פירוק השיתוף בדירה, ומכירתה למרבה במחיר. השופט קבע כי התמורה אשר תתקבל ממכירת הדירה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים.
בנוגע לדמי השימוש, השופט החיל על המקרה את סעיף 115 לחוק הירושה, וזאת חרף היעדר הסכמה של הצדדים. השופט חייב את הנתבעת לשלם דמי שכירות מופחתים באופן רטרואקטיבי, החל משנה אחת לאחר מועד פטירתו של המנוח. עם זאת, השופט קבע כי דמי השימוש יעלו לכדי מחצית, אם וכאשר הדירה לא תימכר במועד, וזאת במטרה לסכל אפשרות שהנתבעת תמשיך להתגורר בדירה "על חשבון" התובעים במידה שלא הייתה סבירה.
