במסגרת תביעת נזיקין בה נתבע פיצוי כספי, התובע צריך להוכיח שאכן התרחשה עוולה נזיקית ושהתקיים קשר סיבתי בינה לבין נזקו. לא פעם, תביעות כגון דא נכשלות רק משום שלא הוכח הקשר הסיבתי הדרוש. לחלופין, לעיתים, בית המשפט מכיר בקיומו של קשר סיבתי בין האירוע לנזק, אך קובע שהתרחשויות אחרות נוספות תרמו אף הן לתוצאה. למשל, מצבו הרפואי המעורער של הניזוק טרם התרחשות האירוע הנזיקי. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה לחיוב הנתבעות, חברות הביטוח של התובעת, לשלם לאחרונה פיצוי כספי עקב נזקי גוף. על פי כתב התביעה, התובעת הייתה מעורבת בתאונת דרכים ביום 31.01.93. לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום התאונה, התובעת אובחנה כסובלת מפריצת דיסק וחולשה ברגליים. משכך, היא נאלצה לעבור מספר ניתוחים בגב, בעקבותיהם נותרה עם נכות צמיתה שגרמה לה נזק. על כן, התובעת עתרה לחיוב הנתבעות בפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
מנגד, הנתבעות טענו שלא קמה להן חובה לפצות את התובעת בגין נזקיה. שכן, לשיטתן, לא היה קיים קשר סיבתי בין התאונה למצבה הרפואי של התובעת כעבור שלושה חודשים. בנוסף, נטען כי הגורם לפריצת הדיסק ולנכויות שנותרו לתובעת היה עברה הרפואי שכלל מעורבות בתאונת דרכים בשנת 1976, החלקה במדרגות בשנת 1979 ואשפוזים שונים עקב תחושת נימול ברגליים וכאבי גב.
פריצת הדיסק הייתה מתרחשת גם לולא תאונת הדרכים - 30% מהנזק בגין העבר הרפואי
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, השופטת קיבלה את התביעה בחלקה. לפסיקתה, לאור עברה הרפואי של התובעת והתאונות בהן הייתה מעורבת, ניתן היה לשער, ברמה סבירה של וודאות, שפריצת הדיסק הייתה מתרחשת אלמלא תאונת הדרכים מיום 31.01.93. לכן, השופטת החליטה לזקוף 30% מהנכות הצמיתה שנקבעה לתובעת על חשבון עברה הרפואי. לאור קביעה זו, היה ראוי להתחשב בעברה הרפואי של התובעת גם בחישוב הפיצוי שנתבע. השופטת עשתה זאת על ידי ניכוי 30% מהפיצוי בגין ראשי נזק מסוימים. באשר לראשי נזק אחרים, השופטת קבעה את הפיצוי בגינם על דרך האומדן, בהתחשב בעבר הרפואי של התובעת.
.png)
