בפרשה זו הועמד לדין אדם אשר הואשם בעשיית מעשה מגונה בקטין ובניסיון לשיבוש מהלכי משפט. על פי כתב האישום, הנאשם תלה מודעה בה חיפש נערים לחלוקת עלונים בראשון לציון. המתלונן (אשר היה בן 11 שנים במועד זה) ואביו פנו אל הנאשם על מנת שהמתלונן יתחיל לעבוד בעבודה זו. בכתב האישום נטען כי המתלונן החל לעבוד אצל הנאשם, ובאחד מהימים שבהם הגיע הנער לבית מעסיקו, הנאשם הפשיט אותו והכניס אותו אל המקלחת.
יש לכם שאלה?
לאחר מכן, הנאשם נכנס גם הוא אל המקלחת ונגע במתלונן בכל חלקי גופו. המתלונן סיפר על אירוע זה לאימו ולפסיכולוגית שעמה נפגש, ובעקבות כך הועמד הנאשם לדין פלילי בהליך זה. הנאשם גם הואשם בכך שניסה לשכנע את מבצעת בדיקת הפוליגרף, בדיקה אשר נועדה להראות אם דבריו הם אמת, לזייף את תוצאות הבדיקה.
הנאשם טען תחילה כי לא גר בכתובת המדוברת, כי לא התעסק בעבר בחלוקת עלונים וכי הוא פנסיונר העומד לטוס לארצות הברית. הנאשם גם טען כי לא העסיק ילד בחלוקת עלונים. בהמשך, הנאשם הכחיש את המעשים שייחס לו המתלונן וכשנשאל מדוע אמר כי אינו גר בכתובת המגורים שלו טען כי חשב ששמע שם של רחוב אחר. כן גם טען הנאשם כי אמר שלא חילק עלונים משום שבאמת לא עשה כן – אחרים עשו זאת בשבילו, אך לא ציין זאת בשיחת הטלפון משום שהיה עסוק בדברים אחרים.
בית המשפט מקבל את עדות המתלונן ומרשיע את הנאשם
בית המשפט קבע שהמתלונן "הותיר רושם אמין ביותר. העדות קשתה עליו ולכן מסר תאור ממוקד ותמציתי, אך כולל את כל הפרטים הרלוונטים. עדותו עקבית ואחידה, לאורך כל הדרך, וניכר בו כי תאר את שחווה. הוא לא העצים ולא הפריז במיוחס. להיפך, נראה כי ניסה להמעיט מחומרת המעשים שבוצעו בו". לפיכך, ולמרות שעדותו של המתלונן הייתה העדות היחידה אשר הייתה מונחת בפני בית המשפט, בית המשפט הכריע כי הוא נותן בה אמון מלא.
כמו כן, בית המשפט קבע כי עדויות הורי המתלונן, בדבר מצבו הנפשי הקשה של בנם כאשר חשף את שחווה, חיזקו אף הן את גרסתו של המתלונן. בית המשפט הדגיש גם כי עדות בודקת הפוליגרף לכך שהנאשם ניסה לשכנעה לזייף את תוצאת הבדיקה, הותירה רושם אמין בפניו. בית המשפט ציין כי לעומת עדויות אלו, "הנאשם הותיר רושם עגום ביותר, וגם זאת בלשון המעטה. נראה כי האמת והדיוק אינם נר לרגליו". לפיכך, בית המשפט הרשיע את הנאשם בביצוע מעשה מגונה בקטין ובניסיון להכשיל את ההליך השיפוטי, בדרך של הטיית תוצאות הפוליגרף.
