האירוע המרכזי, אשר השפיע על הצבא וכפועל יוצא מכך גם על המשפט הצבאי והטיפול בפצועי צה"ל בשנת 2023, הנו המלחמה שפרצה בתאריך 7.10.23. והיו בשנה זו גם הליכים משמעותיים נוספים: שנת 2023 החלה בתמורות פוליטיות וחברתיות שהשפיעו על הצבא, שהמשרתים בו באים מתוך החברה ומהווים חלק ממנה, והן: החלפת הממשלה ומחאה חברתית רחבה בעקבות השינויים שביקשה הממשלה החדשה לעשות, בדגש על שינויים במערכת המשפט במדינת ישראל.


החלפת השלטון עצרה חקיקה של הכנסת שקדמה לה, בין היתר בתחום המשפט הצבאי ובתחום הטיפול בנכי צה"ל, ואילו המחאה החברתית העלתה את נושא הסרבנות והבקשה להפסקת התנדבות בקרב משרתי המילואים.


בתאריך 7 אוקטובר פרצה כאמור מלחמה כנגד החמאס בעזה והורידה מסדר היום את המחאה החברתית והשלכותיה, והובילה לשינויים רלוונטיים מידיים ובהם עצירה של שינויי חקיקה בעניין קיצור השירות, והודעה של הפרקליטות הצבאית כי מי שימשיך עריקות או יבצע כזו בתקופת המלחמה יוחמר עונשו מאוד. במהלך המלחמה נפצעו אלפי חיילים באופן שנדרשה הגשת תביעה בשמם לאגף השיקום.


אסרוק בקצרה את השינויים שחלו בתחומים אלו השנה:


אירועים ותהליכים בתחום המשפט הצבאי


בתחום המשפט הצבאי חלו מספר אירועים ותהליכים:


האירוע המשמעותי ביותר הנו כאמור פריצת המלחמה בתאריך 7 אוקטובר, מלחמה שנמשכת עד סוף השנה ואל תוך שנת 2024. המלחמה עצרה את קיצור השירות שתוכנן להיות מוחל על חיילי חובה שאינם לוחמים.


המלחמה גם הובילה לפרסום הוראת תצ"ר לפיה מי שלא יסיים עריקות עד לתאריך 1.12.2023 או יתחיל עריקות בתקופת המלחמה, יוחמר עונשו מאוד - הוראה שאכיפתה אכן ממומשת באופן בו התביעה דורשת ומקבלת מבית הדין הצבאי פסקי דין הכוללים עונש מאסר חמור בהרבה לעומת הנהוג בשגרה, במשפטים המתנהלים כנד עריקים.


הליך משמעותי מתחילת השנה, אשר נדחק מסדר היום לאחר פריצת המלחמה, אך הותיר חותם שעשוי להשפיע בעתיד, היה המחאה החברתית, אשר יצרה גל של סרבנות בקרב משרתי מילואים שלא התייצבו למרות צו קריאה לשרות מילואים שנשלח אליהם, או הודיעו על כוונתם להפסיק ולהתייצב אם ייקראו, וכן גל של משרתי מילואים ששירותם במילואים היה עקב טופס הסכמה להתנדב למשך מוגדר במערך המילואים.


הפרקליטות הצבאית לא הוציאה הנחיות או הבהרות בנושא, ובפועל פעלו יחידות הצבא לפי רוח הרמטכ"ל, שהיא להכיל ולא למצות את הדין עם מי שסירב להתייצב או הודיע שלא יעשה זאת - לא ננקטו הליכים משעתיים, או צעדים פיקודיים ולא משפטיים כנגד אותם משרתי מילואים (למעט חריגים בודדים כגון צעד של השעיה שנקט מפקד חיל הים כלפי סגנו במילואים, שהודיע כי לא ימשיך להתייצב למילואים).


את משמעותה של מדיניות זו נוכל לדעת רק בהמשך למשל, אם וכאשר יידרש צה"ל להליך אחר, למשל פינוי יישובים באיו"ש, אז נדע איך יגיבו משרתי המילואים מהציונות הדתית, לפקודה. העדר אכיפה של החוק והפקודה, לצד דברים שאמרה הפצ"רית בכנס לשכת עורכי הדין בספטמבר 2023 לפיהם החקיקה מסכנת את חיילי צה"ל מהווה נקיטת עמדה ברורה, שיש התומכים בה ורואים אותה כחובתה של הפצ"רית ויש הרואים בה התנהלות פסולה. ראוי לציין כי עובדתית, כאשר פרצה המלחמה התייצבו משרתי המילואים ללא אירועים של סרבנות אידיאולוגית.


הליך נוסף בשנה זו היה עצירת החקיקה והמשך הפגיעה בכלואים בבתי הכלא הצבאיים - הטיפול בהצעת חוק שעוסק גם בהסדרת מעמדם של כלואים בבתי הכלא הצבאיים נעצר לאחר החלפת הממשלה במרץ 2023.


לאור הפער הקיים בין זכויות הכלואים בבתי הסוהר האזרחיים שמעמדם הוסדר בחוק נפרד להעדר זכות לביקורת שיפוטית על החלטות מפקד הכלא הצבאי, שהתנהלותו, פעמים רבות, נדרשת ביקורת, פנתה נשיאת בית הדין הצבאי לערעורים אל הפרקליטה בצבאית הראשית בקריאה לקבוע נהלים להסדרה של מצב זה.


הקריאה נעשתה באפריל 2023 במסגרת החלטה בהליך שמספרו ב"ש 28/23 ועסק בבקשת אסיר בכלא צבאי. עד כה, למרות הזמן שחלף ופניית הח"מ בכתב בנושא, לא נעשה דבר. הימנעות מקביעת נהלים מהווה עמדה ברורה בעמדת התביעה ומהווה, גם לפי קביעת נשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, פגיעה בזכויות החיילים הכלואים בבתי הכלא הצבאיים.


הליך חשוב נוסף היה שינוי בהליך הדין המשמעתי לגבי אנשי קבע, בעבירות שהרשעה בהן תעמיד את משרת הקבע בפני וועדה להתרת התחייבות. בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון ובה דרישה לייצוג של סנגור בהליך המשמעתי, קבעה התביעה הצבאית נוהל חדש המאפשר למשרת קבע, שהפרקליט הפיקודי הורה על שיפוטו בדין משמעתי, לבחור לעמוד בפני בית דין צבאי, שסמכויות השיפוט שלו יהיו כשל דין משמעתי וכך גם השלכות הרישום של הליך זה.


למרות הנוהל החדש, לא הסתפקו העותרים בדבר והמשיכו בהליך. בית המשפט העליון קיבל גישה זו ובחודש ספטמבר 2023 הוציא צו ביניים המורה למדינה, ובעצם לפרקליטות הצבאית להגיב לבקשה.


לסיום פרק זה אציין כי חקירות מצ"ח נפתחו ועוד ייפתחו בעקבות אירועים במלחמה ובהם תאונות אימונים לקראת לחימה, תאונות מבצעיות, אבדן נשק ותחמושת, ביזה ועוד. את התייחסות התביעה ובתי הדין הצבאיים לאור הנסיבות המיוחדות של המלחמה נלמד לדעת בשנה הקרובה.


שינויים בתחום הטיפול בנכי צה"ל


נושא הטיפול בנכי צה"ל היה בכותרות באור שלילי בתחילת השנה בעקבות התאבדות של שני פונים שנדחו על-ידי אגף השיקום שהתפרסמה בהרחבה בתקשורת. שמונה רמטכ"לים לשעבר חתמו על עצומה הקוראת לטפל בהלומי הקרב והרמטכ"ל המכהן רא"ל הרצי הלוי ציין בנאום פומבי שנשא בחודש ספטמבר 2023 "אנו לוקחים אחריות".


בנוסף, היו הליכי חקיקה במסגרת תכנית "נפש אחת", שנעצרו עקב החלפת השלטון החלו מאושרים אט אט ונקבעו הטבות למי שמוכר כנכה צה"ל.


בפועל, למרות מיליוני השקלים שהושקעו בשיפור הטיפול מצד אגף השיקום, אין בשורה אמתית בטיפול בנכי צה"ל - העומס על קציני התגמולים לא פחת במידה המביאה לשיפור הטיפול או זירוזו וההליך למיצוי זכויות עבור מי שמוכר לא השתפר.


פרוץ המלחמה הביאה לטיפולו של אגף השיקום אלפי פונים שנפצעו בלחימה. אגף השיקום פתח בטיפול ב"מסלול ירוק" המפנה את הפונים ישירות לוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות, לעיתים תוך קיום ללא נוכחות על מנת לזרז את ההליך. בעיה בדרך זו עשויה להיות קיפוח החייל הפצוע בקביעת אחוזי הנכות, אי הכרה בפגימות שאגף השיקום לא ער להן וקביעת אחוז נכות זמנית שתמנע מימוש זכויות המגיעות ונדרשות לפצועי צה"ל במסגרת השיקום. עם כל אלה ייאלצו פצועי צה"ל ביחד ואל מול אגף השיקום, להתמודד.


אין ספק כי הטיפול באלפי פצועי צה"ל יחייב הגדלה של אגף השיקום וייעול בטיפול בתביעות ושיקום הנכים.


סיכום


מכל אלה אנו עדים לתקופה ייחודית של מלחמה והשלכותיה, בסיום שנה בה התרחשו הליכם פוליטיים וחברתיים משמעותיים, וכן הליכים משפטיים פנים צבאיים. חשוב שמי שמייצג ומי שנדרש להליך במערכות אלו יהיה בקיא ומעודכן בשינויים ומשמעותם על מנת להתנהל נכון.