אדם אשר הולך לתומו ברחוב עלול להיתקל במכשולים שונים. לעיתים, נפילה ברחוב תוכל להקים לנפגע עילה לתביעת פיצויים כנגד העירייה. החוק וההלכה הפסוקה קובעים כי עירייה חבה חובת זהירות מושגית כלפי תושביה והעוברים בשטחה. דהיינו, עליה לדאוג לתקינות מתקניה ורחובותיה. להלן דוגמא למקרה כאמור. מדובר בפרשה במסגרתה נדונה תביעת פיצויים של אדם אשר נפל לבור פער במדרכה. התביעה הוגשה כנגד הרשות המקומית בראשון לציון.

 

יש לכם שאלה?

פורום תאונות ברחוב


התובע במקרה דנן טען כי בעת שהוא הלך בדרכו חזרה אל רכבו על המדרכה, הוא מעד לתוך בור שהיה פעור במדרכה. על פי הנטען בכתב התביעה, האירוע אירע ביום גשום. אי לכך, נטען כי הבור וסביבתו היו מלאים במי גשמים והתובע לא יכול היה להבחין במכשול. מנגד, הנתבעות, הרשות המקומית והחברה המבטחת, טענו כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה שאכן נפגע כפי שטען. על מנת לגבות טיעונן זה, הנתבעות הפנו לסתירות בעדות התובע. למעשה, הנתבעות טענו כי הן לא היו חבות בחובת זהירות קונקרטית לשלום התובע. לבסוף, הנתבעות טענו כי גם לו תוכרע חבותן, אזי שיש להטיל על התובע אשם תורם להיגרמות התאונה.


ההכרעה - אירוע התאונה לא הוכח


בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח את נסיבות קרות התאונה. ראשית, התובע הוא העד היחיד מטעם התביעה, ועל פי סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א - 1971, אין לפסוק רק על סמך עדותו ללא עדות או ראיה מסייע. במקרה זה, התובע אף היה יכול לזמן עד מטעמו אשר היה נוכח בעת קרות התאונה – אך לא עשה כן. לפיכך, בית המשפט לא ראה בטעם מיוחד לפיו עליו לסטות מהכלל ולהכריע לטובת התובע על פי עדותו היחידה.

 

מעבר לכך, בית המשפט ציין כי "הלכה פסוקה הינה כי אי הבאתו של עד רלבנטי פועלת לחובתו של בעל דין שאמור היה באופן טבעי לדאוג להבאתו של עד זה לצורך מתן עדות". לפיכך, אי הבאת העד במקרה זה גרעה מגרסתו של התובע. כמו כן, בית המשפט הכריע כי הרישומים הרפואיים שהוצגו בפרשה החלישו את גרסתו של התובע, וזאת משום שעל פי הרישום בגליון חדר המיון הנפילה הייתה בנסיבות אחרות. נקבע גם כי מועד פניית התובע לחדר המיון החלישה את גרסתו, וזאת משום שהאחרון פנה בפועל לחדר המיון בשלב מאוחר יותר ממועד התאונה שנטען על ידו. לפיכך, בית המשפט ציין כי "יתכן וכל אחת ואחת (או חלק) מהתמיהות/סתירות/פרכות שבגרסת התביעה - לבדה, ניתנת לתירוץ ויישוב". עם זאת, נקבע כי בהצטברותם היה כדי "לשמוט את הקרקע מתחת לתביעה".
 

לסיכום, בית המשפט החליט לדחות את התביעה. יש לציין כי בית המשפט התייחס בקצרה לשאלת אחריות הנתבעת וגובה הנזק היות והצדדים שמו על כך דגש בסיכומיהם. עם זאת, דיון זה היה עיוני בלבד ולא הייתה לו השלכה על תוצאת ההליך, אשר כאמור הייתה דחיית התביעה.