תופעת ההתפרצויות לרכבים, גניבתם, או גניבה מהם, מתרחשת בישראל חדשות לבקרים. אזרחים לא מעטים נתקלו בעבר בתחושה הלא נעימה המתעוררת כאשר מתגלה פריצה לרכב, שלא לדבר על גניבתו. לפני שנים מספר, הגדיר בית המשפט העליון את התופעה במסגרת פרשת גנימאת כ"מכת מדינה". כבכל עבירה, גם כאשר מדובר בגזירת דינו של אדם אשר התפרץ לרכב, על בית המשפט לאזן בין טובת החברה והגנתה לבין נסיבותיו האישיות ואפשרויות שיקומו של הנאשם.
יש לכם שאלה?
להלן גזר דינו של צעיר כבן 23, תושב נצרת, אשר הורשע במסגרת שני תיקים שאוחדו, במספר עבירות של פריצה לרכב, חבלה במזיד ברכב וגניבה מרכב. הנאשם הורשע לאחר שהודה במיוחס לו, ובית המשפט פנה לשמיעת הטיעונים לעונש. לצורך כך, הנאשם נשלח אל שירות המבחן אשר ערך תסקיר בעניינו. מעיון בתסקיר ניתן היה ללמוד כי הנאשם הביע חרטה על מעשיו, אך טען כי הם היוו עבורו דרך ל"פריקת מעמסה רגשית כבדה אשר רבצה על כתפיו". מעמסה זו, בהתאם לתסקיר המבחן, נבעה מן העובדה כי אביו של הנאשם ריצה עונש מאסר ארוך שנים וכתוצאה מכך נשא הנאשם בנטל פרנסתם של אימו ושלושה מאחיו. עוד צוין בתסקיר כי הנאשם פתח עסק לשטיפת מכוניות אשר הפך לאחרונה לרווחי. לסיכום, המליץ שירות המבחן לאפשר לנאשם, עקב נסיבות חייו הקשות ומאמציו להשתקם, לקבל צו מבחן לשנה, ללא מאסר בפועל.
הטיעונים לעונש
התביעה, בניגוד לתסקיר המבחן, הייתה סבורה כי היה נכון להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס גבוה. הסיבה לכך הייתה, לטענת התביעה, העובדה כי הנאשם ביצע חמש התפרצויות שונות לרכבים בפרק זמן קצר יחסית של חודשיים ימים. יתרה מזאת, נטען כי הנאשם ביצע את מעשיו תוך תכנון קפדני, ואין לראות בהם מעידה חד פעמית. לסיכום, התביעה הדגישה כי תסקיר שירות המבחן התייחס אך ורק לאלמנט של שיקום הנאשם, ואגב כך הזניח לחלוטין את האינטרס החברתי – הרתעת עברייני רכוש שפגיעתם רעה.
מנגד, סנגורו של הנאשם טען כי מרשו ביצע את פשעיו כתוצאה ממצבו המשפחתי כפי שתואר בתסקיר המבחן. נוסף על כך, נטען כי הנאשם זנח את דרך הפשע, פתח עסק והחל בחיים נורמטיביים ויצרניים. אי לכך, הסנגור ציין כי שליחתו של הנאשם למאסר יכולה הייתה לחבל בשיקומו ולמנוע ממנו להפוך לאדם נורמטיבי, להיפך, עונש מאסר עלול להפוך את הנאשם לנטל על החברה.
גזר הדין
בפתח גזר הדין, בית המשפט הדגיש כי עבירות הרכוש בכלל וההתפרצויות לרכבים בפרט, מהוות פגיעה חמורה ומשמעותית בשלום הציבור ובבטחונו. אי לכך, צוין כי לא היה נכון להעניק משנה תוקף לסיבות חייו הקשות של הנאשם, אשר לא היה בהן בכדי להשכיח את מעשיו הנפשעים אותם ביצע בטרם זנח לכאורה את דרך הפשע. הנה כי כן, בית המשפט מצא כי ההגנה על שלום הציבור חייבה אותו להטיל עונש משמעותי על הנאשם. בהמשך ישיר לדברים אלו, נגזרו על הנאשם 3 חודשי מאסר אותם יוכל לרצות בדרך של עבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, 500 קנס ופיצויים למתלוננים על סך כולל של 3,500 ₪.
