דחיית בקשה לבדיקת רקמות בגין חשש לממזרות והחלטה על הורות פסיכולוגית

בדיקת רקמות היא בדיקה גנטית המבוצעת באמצעות לקיחת דגימת דם מהאנשים הנבדקים. בבדיקה זו המטרה היא לגלות האם יש התאמה גנטית בין הרקמות שנלקחו משני הנבדקים. אם קיימת התאמה שכזו, משמעות הדבר היא שמדובר בשניים שהם בני משפחה. בדיקה כזו מבוצעת בדרך כלל בין אדם מבוגר ובין קטין, במטרה להוכיח שהמבוגר הוא הורהו של אותו קטין. לאור חוק מידע גנטי, חייבים לקבל אישור מבית המשפט לביצוע כל בדיקת רקמות בישראל.

יש לכם שאלה?

פורום אבהות | גניבת זרע
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות
פורום זכויות הגבר | זכויות הגבר במשפחה
פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!

לבית המשפט הוגשה בקשה לעריכת בדיקת רקמות כדי לקבוע האם אדם הוא אביה של קטינה. לקטינה מונה אפוטרופוס לצורך הבטחת טובתה. הורי הילדה התגרשו, כשלאב נקבעו הסדרי ראייה והוא חויב בתשלום מזונות. האישה התחתנה עם אדם אחר אשר התחייב לזון את הקטינה במקרה של פירוד או מוות. האם טענה כי ידעה שהאדם האחר, ולא בעלה הראשון הוא אביה של הילדה, אך לא נקטה כל צעדים כדי להוכיח זאת. בית המשפט התבקש לערוך בדיקת רקמות לבירור האבהות על הקטינה.

קביעת אבהות וחשש ממזרות

המבקשים פירטו את האינטרסים העומדים בבקשתם לקביעת האבהות:

• האפשרות שקביעת אבהות משמעה הכרזה על ממזרותה של הילדה, נטיית בית הדין תהיה שלא להכריז עליה כממזרה כדי לא להכתים אותה בכתם.
• האב הטוען לאבהותו מעוניין לגדל את הקטינה ולדאוג לכל מחסורה וטובתה דורשת שתדע מיהו אביה.
• הילדה מבלה את רוב זמנה עם האב הטוען לאבהות עליה ולא עם האדם הרשום כאביה.
• יש חשיבות בריאותית גנטית ותורשתית לידיעה.

האדם הרשום כאבי הקטינה דחה את טענותיהם של התובעים וטען כי הוא אביה ויש להתייחס אליו ככזה, בלי קשר לסכסוך בינו ובין אימה של הילדה. כמו כן, טען, עריכת הבדיקה עלולה לגרום לילדה להיות ממזרה ולפגוע בה יותר מאשר לסייע לה, שכן הוא האב האמיתי שלה בפועל שסיפק לה יציבות כל השנים, ואין לנתקו ממנה. מאחר שמדובר בבקשה לבדיקת רקמות, על פי החוק יש לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנדון.

במקרה דנן, היועץ המשפטי התנגד לבדיקה או להבאת ראיות להוכחת האבהות. לטענתו של היועמ"ש, הדבר היה עלול לפגוע בילדה אשר עלולה להיות מוכרזת כממזרה. הלכה פסוקה היא כי אי קביעת ממזרות הינה עדיפה על פני ידיעת האמת. האפוטרופוס שמונה לילדה טען כי אין לערוך בדיקת רקמות ואת ההכרעה ניתן להשתית על טובת הקטינה, תקדימים משפטיים והקריטריונים מחוק מידע גנטי.

מהי בדיקת סיווג רקמות

בדיקת רקמות היא סוגיה שנדונה בהרחבה בפסיקה. לילד יש זכות לדעת מיהו הורהו הביולוגי כשאל מול זה עומד האינטרס של שמירה על הילד מפני ההכרזה עליו כממזר. כתם הממזרות פוגם בכשרות הילד היהודי להינשא, ובכך כי הוא וכל ילדיו לדורי דורות יהיו ממזרים. יהיו מקרים בהם גם כאשר אין חשש לממזרות לא יורו על עריכת בדיקת הרקמות, מכוח עקרון טובת הילד (כמו מקרים בהם הידיעה עלולה לפגוע בו כי האב לא יתפקד ככזה או מקרים בהם הידיעה כי מי שגידל את הילד אינו אביו ואז הילד יפגע נפשית ופסיכולוגית).

ברירת המחדל תהיה שבית המשפט לא יורה על עריכת בדיקת רקמות ובמקרים חריגים בהם הנסיבות יצדיקו זאת, בית המשפט יאשר את עריכת הבדיקה. בבואו לבחון את העניין, בית המשפט יבחן את טובת הילד הספציפי למול זכויות הילד. טובת הילד תיבחן באמצעות ראיות בדבר מצב הילד (עדויות, חוות דעת מומחים), בדיקות ועוד.

בית המשפט יבחן את הראיות ויחליט בהתאם לשיקול דעתו. במקרה דנן, היו מקורות מידע רבים לצורך ההחלטה האם יש לערוך בדיקת רקמות. הילדה עברה אבחון, נבחן הקשר שלה עם האדם הרשום כאביה ועם האדם הטוען לאבהות, והמלצות הגורמים המקצועיים היו שעדיף שלא לערוך את הבדיקה. בית המשפט מצא לאור הראיות כי אין לאשר את ביצוע בדיקת הרקמות ולא לברר את זהות האב. הילדה מכירה באדם שרוצה להיות מוגדר כאביה, ככזה, הוא אביה הפסיכולוגי, יש חשש לממזרות ובית המשפט מעדיף להימנע ממצב שבו הילדה תוגדר כממזרה.

לסיכום,

הכלל הוא כי לא תאושר בדיקת רקמות מחשש לממזרות והיוצא מן הכלל הוא אישור ביצוע בדיקת רקמות, כאשר נסיבות המקרה יצביעו על הצורך בעריכתה, ועל כך שאין סכנה שעלולה להיגרם כתוצאה מהשלכותיה של הבדיקה.