תחום דיני המשפחה בישראל הוא תחום משפטי מורכב במיוחד. תחום זה כולל את ענייני המעמד האישי - דת, הורות, אפוטרופסות, נישואין, גירושין וכו'. לפי החוק בישראל, ענייני המעמד האישי הם עניינים אשר מוכרעים לא על פי דין אחיד. כלומר, הדין אשר חל על צדדים נקבע על פי ההשתייכות הדתית של המתדיינים - יהודים יישפטו על פי הדין העברי, נוצרים יישפטו על פי הדין הנוצרי מהברית החדשה ואילו מוסלמים יישפטו על הדין השרעי.

 

יש לכם שאלה?

פורום דיני משפחה
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות
פורום הסכם גירושין
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום בית דין רבני


לא זו אף זו, יש בנושאים אלו גם חקיקה אזרחית ישראלית מקומית. כמו כן, ישנן שתי מערכות שיפוט השופטות בתחום דיני המשפחה - מערכת בתי הדין הדתיים ומערכת בית המשפט לענייני משפחה. למעשה, שתי מערכות שיפוט הינן בעלות סמכות לדון באותם עניינים (אך לא בכל ענייני המשפחה שכן יש עניינים הנתונים בסמכות ייחודית לבתי הדין הדתיים). לעיתים, המתח בן הערכאות עלול להתגלגל בעצמו לבית המשפט. להלן דוגמא למקרה כאמור.


דוגמא לפסק דין


אדם יהודי הגיש תביעת גירושין כנגד אשתו לבית דין רבני במרכז הארץ. כתב התביעה נכתב על טופס סטנדרטי של בית הדין ובו צוין באופן מאוד פשטני וללא הרחבות והסברים, כי הבעל כרך לתביעת הגירושין גם את תביעות המזונות, הרכוש והמשמורת. פעולת הכריכה הינה פעולה אשר מותרת על פי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים. על פיה, אדם אשר הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני יכול לכרוך אליה עניינים רלבנטיים ובלבד שהוא עומד במבחני הסעיף.


במקרה דנן, האישה ביקשה להעביר את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה. אי לכך, היא העלתה טענות כנגד הכריכה. בית המשפט קבע שהמבחנים לכריכה כנה לא התקיימו שכן הבעל לא פירט לעומק את העניינים אותם הוא כרך אלא ציין אותם באופן לקוני.


הבעל הגיש כתב תביעה מתוקן ובו פירוט של העניינים הכרוכים. האישה הגישה לאחר מכן תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ובה דרשה מזונות, מדור, ומשמורת על הקטינים. כמו כן, היא טענה כי לבית הדין הרבני לא הייתה סמכות לדון בתביעה וזאת משום שהכריכה הראשונה לא הייתה כנה. בדיון שהתנהל לאחר מכן בבית הדין הרבני, הצדדים הסכימו כי תחילה ידונו בשאלת סמכות בית הדין לדון בתביעות הכרוכות. המחלוקת נגעה לשאלה הבאה: הבעל טען כי יש למצות את ההליכים בבית הדין הרבני, שם נדון העניין לראשונה, בשל הכיבוד ההדדי בין הערכאות. האישה, לעומתו, טענה כי הדיון בשאלת הסמכות לא התחיל בבית הדין הרבני, מה גם שההרכב היה חסר ולכן יש לדון בנושא בבית המשפט לענייני משפחה.


מהו מרוץ הסמכויות?


בית המשפט עמד על המצב שנוצר, המכונה "מרוץ הסמכויות" - מאבק על הסמכות לדון בעניינים כרוכים, בין בית הדין הרבני ובין בית המשפט לענייני משפחה (אשר יוצר מרוץ בין הצדדים להגשת תביעה קודם כדי לתפוס סמכות בערכאה השיפוטית שלדעתם תהיה נוחה יותר עבורם). בית המשפט לענייני משפחה עמד על כך שלפי הלכה תקדימית שיצאה מבית המשפט העליון, יש לו שיקול דעת להחליט אם לקיים דיון בנושא או לחכות להחלטת בית הדין הרבני בנושא.

 

בית המשפט הדגיש שהצדדים סיכמו שהם יטענו את טענותיהם בעניין הסמכות בפני בית הדין הרבני. כמו כן, הודגש כי כבר התקיים דיון בבית הדין הרבני בהרכב חסר אך הטענה כנגד ההרכב החסר הועלתה על ידי האישה רק בשלב מאוחר של הדיון ולא בתחילתו (ו/או בהזדמנות הראשונה שהייתה לה לטעון זאת). לפי תקנות בית הדין הרבני, מותר לערכאה הדתית לדון בהרכב חסר בשאלת סמכות. אי לכך, נקבע כי בית הדין הוא שצריך להכריע בעניין הסמכות ובית המשפט לענייני משפחה לא יידרש לסוגיה. בית המשפט הבהיר את המטרה אשר עמדה מאחורי החלטתו זו - מניעת התדיינות כפולה באותו נושא ושמירת הכבוד בין הערכאות.


לסיכום, כלל חשוב בתחום דיני המשפחה הוא "הכיבוד ההדדי בין הערכאות". הערכאה אליה הוגשה התביעה המאוחרת תיקבע פעמים רבות כי עליה להמתין ולהעניק את זכות ההכרעה בנושא לערכאה האחרת. כמובן שהדבר יוצר בלבול רב ולעיתים חוסר ודאות, אך זו המורכבות הנובעת מכוח חוקי המשפחה במדינתנו.
 


עודכן ב: 05/11/2012