לבית המשפט יש סמכות לזמן עדים על מנת שיעידו במסגרת הליך משפטי. אולם, סמכות זו מוגבלת רק לגבולות הארץ. כלומר, בית המשפט לא יכול לזמן עדים שנמצאים בחו"ל לתת עדות. לעיתים, ישנם עדים משמעותיים ששוהים בחו"ל ואחד מבעלי הדין מעוניין שבית המשפט ישמע את עדותם. בשל כך, נקבע סדר דין מיוחד לגביית עדות של עדים ששוהים מחוץ לגבולות המדינה, כאשר יש הבדל בין הליך פלילי לאזרחי. דוגמא לבקשה זו, שהוגשה במסגרת הליך אזרחי, ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט בקשה למתן צו המורה על גביית עדות בארצות הברית. בקשה זו הוגשה על ידי הנתבע בתיק העיקרי.
לטענתו, מרכז חייו היה בארצות הברית. במסגרת התיק העיקרי, הוטל על הנתבע צו יציאה מהארץ, אשר בוטל בשלב מאוחר יותר בהסכמת הצדדים. עם זאת, בעקבות הצו, הוא נאלץ לשהות בישראל 3 חודשים ובשל כך, פוטר ממקום עבודתו בארצות הברית. לכן, לא היה בכוחו הכלכלי לממן נסיעה לישראל בשנית. לא זו אף זו, המבקש טען כי המשיבה, שהייתה התובעת בתיק העיקרי, פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל בארץ עקב חובותיו. משכך, הוא חשש שבמידה שיכנס לישראל, לא תהיה לו אפשרות לעזבה בשנית.
החלטה - העדות תינתן בארץ
על מנת לקבל את בקשתו של המבקש, השופט נדרש לבחון האם היא הוגשה בתום לב; האם עדותו הייתה רלוונטית למחלוקת בין בעלי הדין והאם הייתה סיבה מהותית שמנעה את הגעת העד לישראל. שאלות אלו עוצבו בפסיקה כפרמטרים למתן צו המורה על גביית עדות בחו"ל.
לעניין התנאי השני, השופט ציין שלא הייתה מחלוקת באשר לקיומו. שכן, במקרה זה, הבקשה הוגשה על ידי בעל הדין עצמו שהיה זכאי לקבל את יומו בבית המשפט. כלומר, עדותו הייתה רלוונטית לסכסוך בין הצדדים.
עם זאת, השופט קבע ששני התנאים הנוספים לא התקיימו במקרה דנן. לפסיקתו, המבקש לא הוכיח לבית המשפט עילה ממשית שמנעה את הגעתו לארץ מארצות הברית, ובוודאי שלא בתום לב. השופט הוסיף וקבע כי חששו של המבקש מעיכוב יציאתו מהארץ בגין חובות שצבר לטובת המשיבה, לא היה סיבה מספקת לאי הגעה לישראל. לא זו אף זו, לא הייה מדובר בהתנהגות בתום לב שהצדיקה היענות לבקשה. נפסק כי הלכה למעשה, המבקש חשש שמא ייאלץ לשלם את חובו במידה שיגיע לארץ, ולא מפני עיכובו בישראל (שכן, את צו העיכוב ניתן היה לבטל אך את החוב היה עליו לשלם בכל מקרה). השופט הדגיש שבית המשפט לא יכול היה לתת את ידו למבקש על מנת לסייע לו לחמוק מחובותיו ולהוציאו נשכר, למרות חטאיו.
יתרה מזאת, טענת המבקש לפיה לא היה ביכולתו לממן נסיעה לארץ כלל לא הוכחה בפני בית המשפט. לכן, לא היה בה על מנת לסייע לראשון. בנוסף, משום שהמבקש היה בעל דין בתיק, לא היה ניתן להסתפק רק בהגשת תצהיר מבלי לאפשר חקירתו עליו. כלומר, המבקש נדרש להתייצב לדיון ולהיחקר על אמירותיו וטענותיו.
לאור האמור לעיל, הבקשה נדחתה.
