על פי ההגדרה, ווירוס שמוחדר למחשב בצורה מוסוות ונועד לאפשר כניסה חשאית לאותו מחשב בו הוא הוחדר, הינו "סוס טרויאני". הווירוס מעניק לאדם שהחדיר אותו גישה מלאה לכל החומרים השמורים במחשב, תוך צפייה בקבצים שונים בצורה חשאית. כלומר, מבלי שבעל המחשב אליו הוחדר הווירוס יהיה מודע לכך. פעולה זו אינה חוקית ומהווה עבירה על פי הוראות חוק שונות. יתרה מזאת, היא פוגעת בפרטיות בעל המחשב, בן אם מדובר בחברה ובן אם מדובר באדם פרטי. אי לכך, מיוחסת לה חומרה יתרה על ידי בית המשפט. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
במקרה זה, נגזר דינו של נאשם שהורשע בשורת עבירות שבוצעו יחד עם נאשמים נוספים ועניינם נידון בנפרד. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם היה בעלים של משרד חקירות שסיפק מודיעין עסקי לחברות שונות. מידע זה נאסף באמצעות החדרת "סוסים טרואינים" למחשבים של חברות ובתי עסק שונים בשוק. במסגרת איסוף המידע, הנאשם נעזר בשירותיה של אישה שעבדה עמו, ונהגה להחדיר את ה"סוסים הטרויאנים" באמצעות שליחת הודעות מייל, מסירת תקליטורים לחברות ולבתי העסק ודרכים נוספות. יש לציין שאותה אישה היא שפיתחה את הווירוס והחדירה אותו בפועל.
במסגרת הסדר הטיעון, הנאשם הודה במעשים שיוחסו לו. משכך, הוא הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; קבלת דבר במרמה וניסיון לקבל דבר במרמה; חדירה לחומר מחשב במטרה לעבור עבירה אחרת; החדרת נגיף מחשב; האזנת סתר; פגיעה בפרטיות וקבלת נכסים שהושגו בפשע. לאחר מכן, נערך בבית המשפט דיון באשר לגזר הדין, כפי שהוצע על ידי באי כוח הצדדים במסגרת הסדר הטיעון.
אינטרס הציבור
השופט הבהיר שמעשיו של הנאשם, ובפרט עבירות המחשב, החדירה לפרטיות והאזנת הסתר, היו חמורים במיוחד. לשיטתו, לעבירות אלו אינטרס ציבורי ברור שהצדיק במקרה זה ענישה מחמירה. זאת לאור הקלות בה העבירות בוצעו והקושי הרב באיסוף ראיות נגד נאשמים בגינן. בנוסף, היה צורך להרתיע את כלל הציבור מביצוען. השופט ציין שמעשיו של הנאשם ויתר שותפיו גרמו לנזק גדול לאותם אנשים אשר פרטיהם נחשפו במחשב, והעברת המידע ללקוחות יצרה יתרון לא הוגן ובלתי נסבל. זאת עקב השימוש בכלים פליליים להשיג יתרון זה.
עיקרון ההלימות
לא זו אף זו, הודגש שגם אם הנאשם לא הפיק רווח כספי ממעשיו, לא היה ניתן להתעלם מעיקרון ההלימות, שהינו בעל חשיבות בקביעת העונש. משמעותו של עיקרון זה הוא הטלת עונש שהולם את הנזק שנגרם לקורבן. במקרה זה, לא הובאו בפני בית המשפט ראיות מדויקות לשיעור הנזק שנגרם לקורבנות, אך השופט ציין שלא היה כל ספק שהם נדרשו להשקיע סכומים נכבדים בכדי למנוע חדירות דומות ולרכוש מערכות מיגון חדשות, ואת אמון לקוחותיהם.
לאור האמור לעיל, השופט קבע שהסדר הטיעון שהוצע על ידי הצדדים הקל עם הנאשם. עם זאת, השופט החליט לקבלו. זאת בעקבות שיקולי הקולא שעמדו לזכותו של הנאשם: היעדר עבר פלילי, נסיבות חייו האישיות וגילו המבוגר והעובדה שהוא הודה במעשים ובכך הביא לחיסכון זמן שיפוטי. כמו כן, הנאשם הביע חרטה על ביצוע העבירות ושאף לפתוח פרק חדש בחייו לאחר ריצוי עונשו. כאמור, השופט החליט לכבד את הסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים ומשכך, הושתו על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל ו- 12 חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, הוא חויב בתשלום קנס בסך 50 אלף ₪ והוטל עליו איסור לעשות שימוש במידע שהתקבל בעקבות החדרת הווירוס למחשבים, לרבות הפצתו לגורמים שונים.
