בשנים האחרונות, רשויות אכיפת החוק החלו לעשות שימוש נרחב בבדיקות D.N.A. מדובר בבדיקות אשר מטרתן העיקרית היא לבחון האם קיימת התאמה בין נוזלי גוף או שיער אשר נמצאו בזירת פשע לבין נאשם או חשוד כלשהם. למותר לציין כי ראיות אלו חוללו מהפכה של ממש בתחום המשפט הפלילי. לדוגמה, כאשר בעבירות מין עסקינן - מעשים אשר מבוצעים לרוב במחשכים וללא עדים, הרי שטיפת אחת מזרעו של התוקף יוכלו להוביל להרשעתו בדין, הרשעה שבימים עברו עלולה הייתה להיות קשה מאוד להשגה. עם זאת, גם ראיות מסוג זה צריכות להיות מושגות כדין.
יש לכם שאלה?
להלן פרשה מרתקת אשר נתגלגלה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. מדובר בנאשם שהוגש כנגדו כתב אישום ובו יוחסו לו מספר עבירות מין חמורות. במקרה זה, הנאשם ביקש לאסור על המשטרה להשתמש בראיות D.N.A כנגדו, וזאת בטענה כי הן ראיות שהושגו כלא כדין. הנאשם טען כי הראיות הושגו במסגרת מעצרו הראשוני ובו נערכה לו בדיקת רקמות. הנאשם טען כי הוא ביצע את בדיקת סיווג הרקמות בהתנדבות במסגרת פרשה אחרת, והובטח לו במפורש שלא ייעשה שימוש בראיות אלו לצורך תיקים אחרים.
טענות הצדדים
הנאשם טען כי סעיף 14א לחוק החיפוש אסר על המשטרה להשוות בין ראיות שנתפסו בחיפוש בגופו של אדם לבין המאגר המשטרתי, אלא באותה פרשה עצמה. נטען כי זו הייתה הסיבה לכך שהנאשם התנדב ליתן בדיקת רקמות בפרשת רצח, משום שידע כי בדיקה זו לא תשמש כנגדו בכל עניין אחר. נטען כי המשטרה הפרה את הוראת החוק דנא ועל כן פעלה שלא כדין, ומשכך נכון היה לפסול גם את הראיה שהושגה כדין וזאת מכוח סעד מן הצדק.
מנגד, המשיבה, מדינת ישראל, טענה כי לא בוצעה כל השוואה אסורה, אלא כל שאירע היה כדלקמן: החוקרת הממונה על הראיות המדעיות נזכרה במקרה בעת שבדקה את הראיות מזירת עבירת המין, כי פרופילו הגנטי של העבריין דומה מאוד לפרופיל שהזינה למאגר זה לא מכבר. הנה כי כן, נטען כי לא בוצעה כל השוואה מכוונת, אלא הדבר נתגלה באקראי, ומשכך, לא הופר החוק. נוסף על כך, דוקטרינת פירות העץ המורעל (באם ראיה הושגה שלא כדין, ייפסלו כל הראיות אשר נתגלו בעקבותיה), לא התקבלה בישראל, ולכן גם בהנחה ונעשה שימוש שלא כדין בראיה הראשונה, הרי שהראיה הגנטית אשר הושגה בתיק דנן כשרה למהדרין.
דיון והכרעה – הבקשה נדחתה
בית המשפט האזין לטענות הצדדים ובחן פסיקות קודמות בטרם דחה את הבקשה. נקבע כי לא היה ניתן לסווג את צירוף המקרים אשר אירע בחקירה כהפרה של הוראות החוק. בית המשפט פסק כי לא בוצעה השוואה אסורה במתכוון, ומשכך, כנטען, לא הופר החוק. שלא לצורך, צוין כי גם במידה והיה נקבע כי החוק אכן הופר, אזי הייתה נבחנת הראיה לפי הלכת יששכרוב ולא הייתה נפסלת. לא זו אף זו, הודגש כי גם בהנחה שהייתה נפסלת הראיה מן הפרשה האחרת, הרי שדוקטרינת "פירות העץ המורעל" נדחתה בישראל, ומשכך לא היה בפסילת הראיה מהתיק האחר בכדי להוביל לפסילת הראיה התיק הנוכחי, אשר הושגה כדין. בהתאם לאמור לעיל, נדחתה הבקשה.
