שוד קשישה וטענות לקולא ולחומרה במתן גזר הדין

בית המשפט גזר על נאשם שהורשע בעבירה של שוד, ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל. השופט קבע כי למרות נסיבות חייו האישיות הקשות של הנאשם, היה מדובר בעבירה חמורה שהצדיקה עונש מאסר בפועל. משכך, באיזון בין האינטרס הפרטני של הנאשם לבין האינטרס הציבורי, גבר האחרון ועל הנאשם הוטל עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

יש לכם שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום רישום פלילי
פורום משפט פלילי

במקרה זה, הצדדים בתיק הגיעו להסדר טיעון שעל פיו תוקן סעיף האישום בו הואשם הנאשם. במסגרת הסדר הטיעון, הנאשם הודה בעובדות והורשע על סמך הודאתו. נקבע כי בלילה בספטמבר 2006, הנאשם החליט לשדוד קשישה בכרמיאל. למחרת היום, הוא נסע יחד עם אשתו לסניף בנק בעיר כרמיאל. הנאשם נכנס לבנק, עמד בצד ועקב אחר המתלוננת ובעלה אשר משכו כסף מדלפק הבנק.

לאחר צאתם של הקשישים מהבנק, המשיך הנאשם לעקוב אחריהם, גם כאשר המתלוננת נפרדה מבעלה וצעדה לבד לביתה. משהיא הגיעה לבית ועלתה במדרגות, הגיח הנאשם מאחוריה ומשך בתיקה עד לקריעת הרצועה. הנאשם ברח מהמקום כשהוא אוחז בתיק. התיק הכיל מעטפה עם 15,000 ₪, ארנק עם כרטיס בנקט, שיקים ומשקפיים. הנאשם לקח את הכסף שהיה בתיק ושרף את שאר תכולתו. כתוצאה ממשיכת התיק, נזקקה המתלוננת לטיפול רפואי ונגרמו לה נפיחות ושטפי דם בידיים. כאמור, הנאשם הואשם והורשע בעבירה של שוד. על פי הסכמת הצדדים הוזמן תסקיר של שירות המבחן, שהוגש לבית המשפט.

תסקיר שירות המבחן - נסיבות חיים קשות

התסקיר פירט את הרקע המשפחתי של הנאשם. מדובר באדם יליד 1982, אשר נישא ונולדו לו שני ילדים. מערכת היחסים המשפחתית של הנאשם עם הוריו התאפיינה בחוסר יציבות, קונפליקטים ומתחים עזים. בשל קשיים אלה התקשה הנאשם להשלים את לימודיו ועזב לאחר 6 שנות לימוד בלבד. הוא השתלב בשוק העבודה בתחום המשחטות ומפעלי בשר.

קצין המבחן ציין כי התרשמותו מהנאשם הייתה כי האחרון חווה בחייו "מספר פגיעות רגשיות, חש חסר אונים, והתקשה להתמודד עם מצבו האישי באופן בוגר ויעיל". נטען כי מגיל צעיר הנאשם נחשף לאלכוהול ולסמים ולכן נטה להתמודד עם בעיותיו באמצעות "כלים פסולים אלה". הנאשם חשש מכליאתו והוא הביע בפני קצין המבחן את רצונו להשתקם ולנהל את חייו ללא הסמים.

טיעוני הצדדים

המאשימה עמדה בטענותיה על חומרת עבירת השוד שבוצעה כלפי הקשישה ועל חומרת עבירות אלו בכלל. היא ציינה ששירות המבחן נמנע מלמסור המלצה בעניינו של הנאשם וכי הוא היה בעל עבר פלילי קודם. הודגש כי למרות עונשיו הקודמים, הנאשם לא למד לקח והורשע בעבירה דומה במקרה זה. לאור עובדות אלו, המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, עונש מאסר על תנאי וכן לחייבו בתשלום פיצוי למתלוננת ובקנס.

מאידך, סנגור הנאשם טען שבמקרה זה, חומרת העבירה נשוא כתב האישום הייתה ברף התחתון של עבירות השוד. זאת היות והנאשם לא עשה שימוש בנשק חם או קר ולא תקף את המתלוננת. הסנגור ביקש מבית המשפט להעדיף את האפשרות של שיקום הנאשם, תוך שהוא הדגיש את לקיחת האחריות והבעת החרטה של מרשו. הסנגור הוסיף כי "חומרת העבירה הופנמה על ידי הנאשם לרבות העובדה שהיה עליו לרצות עונש מאסר בפועל. בנוסף, הנאשם ביקש להיכלל בתוכנית שיקומית".

דיון והכרעה

השופט חזר על העובדה שעבירת שוד כלפי קשישים מאוסה וראויה לכל גנאי. תופעה זו הלכה והתרבתה, ומשכך התחזק הצורך להגן על הציבור מפני מבצעיה. צורך זה לא היה יכול לבוא לידי סיפוק אלא בכליאת עבריינים שביצעו את העבירה לתקופות מאסר ממושכות. בענישה זו אף יהיה בכדי להעביר מסר לכל עבריין עתידי.

השופט הדגיש כי הוא היה מודע לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולרקע ממנו צמח. אולם, באיזון שבין האינטרסים של נאשם זה לבין האינטרס הציבורי, גבר האחרון על פני הראשון. השופט היה מודע לכך שלהטלת עונש מאסר על הנאשם השפעה קשה על חיי אשתו וילדיו. עם זאת, לא היה לנאשם להלין אלא על עצמו בלבד, שכן התנהגותו העבריינית היא שהביאה תוצאה זו על משפחתו. בסופו של דבר, השופט דן את הנאשם לארבע שנות מאסר לריצוי בפועל ושתי שנות מאסר על תנאי.