דחיית בקשה לקיום צוואת המנוח ודחיית תביעה בשם יורשת על פי חזקת השיתוף

בעניין: ב.ק.א.
ע"י ב"כ עו"ד י. סופר ואח' התובעת בתמש 5990/06 והנתבעת בתמש 5991/06
נ ג ד
ב.ד. התובע בתמש 5991/06 והנתבע בתמש 5990/06
ע"י ב"כ עו"ד ד. תורג'מן
ב. א. הקטין

פסק דין

המחלוקת בין ההורים ניטשה בשאלה על מי האחריות לביצוע הסדרי ראיה, של הבן, ‘א’, וזאת בשל המרחק הגיאוגרפי? – הקטין מתגורר יחד עם אמו בצפון בעוד אביו מתגורר במרכז.

רקע עובדתי, טענות והליכים בתמצית:

1. ביום 04.05.2006 הגישה התובעת (להלן: "האם") תביעה נגד הנתבע (להלן: "האב") ובה עתרה כי האב ימנע מלבקר ו/או לקחת את הקטין אלא בתיאום עם פקידת הסעד ולפי הוראותיה וכן ביקשה להורות על הגשת תסקיר הקובע את הסדרי הראיה הקבועים (תמ"ש 5990/06);
ביום 15.05.2006, מספר ימים לאחר מכן, הגיש האב תביעה להסדרי ראייה לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (תמ"ש 73813/99);
התביעה הועברה לבית משפט לענייני משפחה בקריות והתבררה אף היא בפניי (תמ"ש 5991/06).

2. עובר להסכם הגירושין התגוררה האם בצפון והאב התגורר במרכז. הסכם הגירושין אושר ביום 26.03.2000 על-ידי ביהמ"ש לענייני משפחה למחוזות תל-אביב והמרכז (להלן: "הסכם הגירושין"). כיום מתגוררת האם בצפון והאב ממשיך להתגורר במרכז.

3. על-פי סעיף 3 להסכם הגירושין הוסכם כי הקטין יהא במשמורתה ובהחזקתה של האם עד הגיעו לגיל 18 ובסעיף 3.3 להסכם הגירושין הוסכם בין ההורים כדלקמן:
" א. האב יהא זכאי להתראות עם הילד ולקחת אותו אליו לביקורים בכל עת סבירה שתתואם בין ההורים.
ב. בהיעדר הסכמה בין ההורים, יהא האב זכאי לקבל את הילד לרשותו במועדים כפי שיקבעו בהתאם להמלצת פקידת הסעד אשר בעיריית כפר סבא במשותף עם פקידת סעד.
ג. כל הביקורים של האב את הקטין.... יתבצעו מחוץ למקום מגורי האם...
ד. האב הוא שאחראי לקבלת הילד מבית האם במקום מגוריה והחזרתו לאותו מקום בתום הביקור".
(ההדגשות אינן במקור – א.א.)

בסעיף 3.4א להסכם הגירושין הוסכם:
"הצדדים מסכימים כי בכל מחלוקת שתיווצר בעתיד בנוגע לילד דרך חינוכו, והסדרי הראיה, יביאו את חילוקי הדעות שביניהם לבירור בפני איש מקצוע מוסכם. אם יהיו חילוקי דעות ביחס לזהות איש המקצוע המוסכם יובאו כל המחלוקות האמורות להכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה המוסמך".

4. על-פי סעיף 4 להסכם הגירושין, האב ישלם לאם בעבור מזונות הקטין עד להגיעו לגיל 18, סך 1,300₪ לחודש וזאת לכיסוי כל צרכיו לרבות, מדורו של הקטין. בנוסף, האם תקבל את קצבת הילדים. סוכם אף כי הוצאות רפואיות חריגות יחולו על הצדדים בחלקים שווים.

טענות הצדדים:

5. לטענת האם:
(-) האב אינו מקיים את הוראות פקידת הסעד בכל הקשור להסדרי הראייה – דבר היוצר אי-סדירות בהסדרי הראייה ולנתק בין הקטין לבין האב;
(-) האב הודיע כי אין הוא צריך לתאם עם שרותי הרווחה ו/או עם האם את ביקוריו עם הקטין וכי איים כי יקח את הקטין בכל עת שיחפוץ (סעיף 9 בכתב תביעתה);
(-) האב מסית את הקטין כנגד האם;
(-) האב מנבל פיו באוזני הקטין;
(-) האב אינו משלם מזונות כסדרן.

6. לטענת האב:
(-) בפני ביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן מונחת תביעה להסדרי ראייה;
(-) עד לספטמבר 2005 החזיק האב ברכב ממקום עבודתו ולכן, היה נייד. מאז 09/2005 לאב אין רכב ממקום עבודתו והינו תלוי בתחבורה ציבורית. בשל תלות זו הינו מתקשה לעמוד בהסדרי הראייה הדורשים ממנו כ-4 שעות בממוצע לכיוון אחד בנסיעה מהמרכז לצפון. לכך, יש להוסיף את העלויות הכספיות הגבוהות הכרוכות בנסיעות אלו;
(-) כתוצאה מהתלות בתחבורה הציבורית הקטין חוזר לביתו בצפון במוצ"ש בשעה מאוחרת – דבר המקשה עליו תפקודו ביום הלימודים שלמחרת;
(-) בגין כך האב נאלץ לראות את הקטין רק בזמן חופשות מעבודתו ופועל יוצא מכך, שלא ראה את הקטין במשך 9 חודשים;
(-) אבי האם מתגורר במרכז. על אף שהייתה בפעמים רבות בבית אביה, סירבה להיענות לבקשת האב לראות את הקטין ו/או נמנעה מליידע את האב בביקוריה בפתח תקווה;
(-) ברשות האם רכב פרטי;
(-) האם אינה מאפשרת קשר טלפוני שבין האב לבין הקטין;
(-) האם נוהגת לנבל פיה במהלך השיחות הטלפוניות של האב עם הקטין – וזאת במהלך השיחה ובנוכחות הקטין;
(-) האם אינה מאפשרת לאב לקחת את הקטין לאירועיו המשפחתיים.

תסקירים:

7. על מנת לבחון את טובת הקטין הסמכתי את פקה"ס לס"ד במקום מגורי הקטין, לחוות דעתה בתסקיר בכתב.
בשל המורכבות, כפי שתתואר בהמשך, הוגשו 7 תסקירים מפורטים ומקיפים.
הראשון בהם הוגש ביום 18.09.2006 והאחרון הוגש ביום 25.12.2007.
ששת התסקירים הראשונים נערכו ע"י פקה"ס לס"ד, גב' אידית קסלמן ואילו התסקיר האחרון, לאור העתקת מקום מגורי הקטין ואמו, נערך ע"י פקה"ס לס"ד, גב' עדה המר.

8. התסקירים לימדו על שיפור שחל ביחסי אב - בן. בתחילתם (התסקיר הראשון מיום 18.09.2006) הושהו הסדרי הביקורים, לאחר מכן התקיימו מפגשים ספורים במרכז קשר "הורים ילדים" בחיפה (התסקיר השני מיום 01.01.2007), בהמשך נשקלה האפשרות להסדרי הראיה מחוץ למרכז הקשר אולם מפאת העדר ההבנות וההסכמות בין ההורים המשיכו הסדרי הראיה להתקיים באמצעות מרכז הקשר, כשההורים מקבלים הדרכה (התסקיר השלישי מיום 01.04.2007 והתסקיר הרביעי מיום 26.07.2007). בתסקיר החמישי (התסקיר מיום 28.10.2007) הומלץ על הסדרי ראיה מחוץ למרכז הקשר, כאשר האם מביאה את הקטין לתחנת הרכבת והאב אוסף את הקטין מתחנת הרכבת.

9. כעולה מתוך התסקירים ניתן להסיק, כי הקשר בין הקטין, ‘א’, לבין אביו עלה על דרך המלך.
התסקירים בחנו תקופה של כשנה וחצי ודיווחו על תהליך חיובי בדבר חידוש הקשר בין האב לבין הבן באופן המיטיב עם הקטין ותואם את טובתו.
שני ההורים התגייסו לתוכנית של מרכז הקשר ושיתפו פעולה באופן מלא עם הצוות.
לגבי האב דווח בתסקיר, כי הוא לא חסך מאמץ על מנת להגיע בזמן למפגשים, היה קשוב לבן, התחשב בצרכיו והרושם שהתקבל כי הקשר ביניהם זורם באופן חופשי והתחזק.
לגבי האם דווח, כי שיתפה פעולה, הביאה את הקטין לכל מפגש ואף הבינה את החשיבות בהמשך הקשר בין האב לבין הקטין (כך בתסקיר הראשון והשני).

10. מנגד, דיווחו הגורמים הטיפוליים, כי חרף גירושי הצדדים, לפני כ-8 שנים, לא הועם הקונפליקט ביניהם. ההורים נותרו מתבצרים בעמדתם האחד כלפי השני, מחליפים האשמות הדדיות ביניהם כאשר האינטרקציה ביניהם לקויה עד מאוינת כליל, כאשר מרכז הקשר ממשיך לתאם הסדרי ראיה בין ההורים.
דווח כי מערכת היחסים בין ההורים הינה כאוטית כאשר הקטין, 'א', מנסה לשמור על האיזון ביניהם. ההורים, חרף טיפול ממושך לא הצליחו להתגבר על משקעי העבר והקונפליקט ביניהם נותר עמוק ומתמשך.
הומלץ, כי נוכח עוצמת הסכסוך וחשיפת הבן, 'א', למתח ולהסתה בין הוריו יצומצמו שיחות הטלפון לפעמיים בשבוע (מתוך התסקיר השני, השלישי והרביעי).

11. הגם שחלפו כשבע שנים מפירוד הצדדים, לא היטיב הזמן ביחסי הצדדים, אלא הוסיף והביא עמו כעס ומרירות.
על חומת העוינות ניתן ללמוד ביתר שאת מהתסקירים האחרונים.

11.1 בתסקיר השישי (מיום 28.10.2007):
"... במהלך כל התקופה בה ההורים נמצאים בקשר עם צוות המרכז, בלטו קשיים הנובעים מהקשר המעורער בין ההורים, חוסר תקשורת ורגשות קשים ביותר של תסכול, כעס וחוסר אמון הדדי.
הקונפליקט העמוק המתנהל בין ההורים מוביל למחלוקות וויכוחים והתפרצויות כעס, וכל תאום לצורך הסדרי הראייה מלווה במאמצים רבים מצד הצוות של מרכז הקשר ופקידת הסעד.
לצערנו, ולמרות הניסיונות הרבים והתגייסות של הגורמים המטפלים, ההורים עדיין לא מגיעים להבנות או הסכמות באופן הביצוע הסדרי הראייה. לכן, כל מפגש בין האב לילד מצריך תכנון והתייחסות עניינית, ולא התאפשר עד כה לקבוע את אופן הביצוע של הסדרי הראייה בחופשות וחגים.
במפגש משותף במרכז הקשר עם צוות המרכז, פקידת הסעד וההורים (ביום 23.10.2007) נקבע שהאב יאסוף את הבן בתחנת הצפון, האם תמסור את הבן לאביו בתחנה, מספר דקות לפני יציאת האוטובוס שנוסע בשעה 13:00 – כך האב יספיק להגיע עם הבן למרכז לפני כניסת השבת. אציין שהקטין מסיים את לימודיו בשעה 11:45 והאם צריכה להסיע את הבן.
האב יחזיר את הבן לאמו בשעה 18:30 בתחנת א.ג.ד במרכז.
אציין שהסדר זה נקבע ע"י פקידת הסעד ללא שביעות רצון מצד ההורים, ולאחר פגישה ארוכה מאוד בה בני הזוג השמיעו טענות ודרישות אחד כלפי השני.
לאור הבעייתיות בלהגיע להסכמות ולקבוע הסדרים קבועים תוך הקונפליקט המתנהל מזה שנים בין ההורים, אנו רואים צורך בהמשך ליווי מקצועי שיאפשר לבצע הסדרי הראייה באופן מסודר ובהתחשבות לצרכיו של הבן".

11.2 בתסקיר האחרון (מיום 24.12.2007) מציינת פקה"ס לס"ד:
"... כפי שנוכחתי גם בפגישותי עם ההורים לצורך עריכת התסקיר הנוכחי ובפגישה משותפת עמם במרכז הקשר בחיפה עולה בברור כי הקשר בין ההורים מאוד מעורער מאופיין בעוינות רבה בכעסים והאשמות בלתי פוסקים בחוסר אמון בולט וככלל בשותפות הורית לקויה בכל האספקטים האפשריים. כפועל יוצא קיימים בין ההורים ויכוחים ומאבקים בלתי פוסקים סביב הסדרי הראיה של האב עם הבן מה שחושף את הבן שלא לטובתו לקונפליקט נאמנות קשה בין הוריו ולפגיעה בקשר החשוב והחיוני שלו עם כ"א מהוריו.
בנסיבות אלו הניסיון לסייע להורים בתאום הורי אינו מניב פרי כשההורים להערכתי אינם מפיקים תועלת מסיוע זה שניתן להם במסגרת מרכז קשר בחיפה ועל כן אין מקום להמשיך בו".


בסיום תסקירה ממליצה פקה"ס לס"ד:
"1. ההורים יקבלו הדרכה הורית האב במקום מגוריו במרכז והאם מפסיכולוגית של ביה"ס שבו לומד הבן כשהאם תדאג למתן טיפול פסיכולוגי לבן ע"י פסיכולוגית ביה"ס.
2. הסדרי הראייה בין האב לבן יתקיימו כנקבע בהחלטות קודמות לגבי מקום המעבר של הבן לביקור אצל האב, החזרתו לאם ולוח הזמנים.
3. אני מבקשת לתת תוקף של החלטה להסדרי הראייה שנקבעו בפגישה משותפת עם ההורים במרכז קשר בחיפה בתאריך 20.12.2007.
4. חשוב שההורים ייצמדו ויפעלו עפ"י הסדרי הראיה כפי שנקבעו כאמור בסעיף 3 וימנעו משינויים כשכל שינוי שיתחייב במקרים חריגים בלבד יתבצע תוך הסכמה בין ההורים ועפ"י הנחיית פ. הסעד במקרה של מחלוקת ביניהם.
5. שיחות הטלפון בין האב לבן ימשיכו להתקיים כפי שנקבע בהחלטות קודמות כשבהתאם להתפתחויות בתהליך הדרכת ההורים יהיה מקום לשקול שנוי".

12. בהתאם להחלטתי הביעו הצדדים עמדתם.
12.1 לעמדת האב (מיום 13.11.2007):
(-) האב מסכים עם המלצות התסקיר בנוגע לדרכי ההגעה והלקיחה של הילד כולל הזמנים, וכך זה מתבצע בפועל כיום.
(-) האב מביע תמיהתו על העדר קביעה ברורה לגבי מועדי הסדרי הראייה שכן, ממילא הסדרי הראייה מתבצעים כיום.
(-) האב מבקש כי בתסקיר פקה"ס לס"ד תהיה התייחסות עניינית לבקשותיו של האב: מבחינת הסדרי ראיה עם הקטין (בכל סוף שבוע שני, מחצית החגים לסירוגין, במחצית מהחופש הגדול, לאירועים משפחתיים, טיולים מאת עבודתו), מבחינת קביעת מועדים לשוחח עם הקטין טלפונית ומבחינת קבלת עדכון על מצב לימודי ו/או בריאותו של הקטין.
12.2 לעמדת האם (מיום 12.12.2007):
אין זה נכון ואין זה צודק כי תיסע לתחנת אגד במרכז על מנת להביא את הקטין – וזאת הטעמים הבאים:
(-) לא חל שינוי בנסיבות מאז הסכם הגירושין.
(-) הגעתה למרכז לשם הבאת הקטין לאביו כרוכה בהוצאה כספית של כ-400₪ לחודש.
(-) האב לא שילם את דמי המזונות כסדרם ורק לאחרונה החל לשלם כסדר סכום נומינלי.
(-) בנסיבות החדשות שלפיהן, תהיה הוצאה נוספת של 400₪ בשל הנסיעות למרכז יוותרו מזונות בסכום של 900₪ לחודש. לפיכך, מבקשת האם כי עלויות הנסיעות בסך 400₪ יחולו על האב.
(-) האב מעוניין להתישה ולפיכך, הינה מבקשת מביהמ"ש לקבוע כי האם תביא את הקטין לתחנת הצפון ובחזרה האב יחזירו לצפון.

דיון:

13. ילדים זקוקים לשני הוריהם – זו נקודת המוצא.
הורים המתגרשים נפרדים זה מזה ומסיימים את מערכת היחסים הזוגית, אולם אין בכך כדי לנתק את אחריותם כלפי ילדם ואת מערכת היחסים בין כל אחד מן ההורים וילדו.
הזכות לקשר היא של הילד ועל ההורים מוטלת החובה לקיים קשר עם הילד גם לאחר שהוריו מתגרשים וזאת מתוקף אחריותם ההורית.
עמדת ועדת המשנה בנושא "הילד ומשפחתו":
"הזכות לקשר היא של הילד ועל ההורים מוטלת החובה לקיים קשר עם הילד ולמלא את אחריותם ההורית כלפיו גם לאחר הגירושין. בדו"ח אחריות הורית מוכרת זכותו של הילד לקשר עם הוריו והדבר נכון גם לאחר שההורים מתגרשים. הורים המתגרשים נפרדים זה מזה ומסיימים את מערכת היחסים הזוגית, אולם אין בכך כדי לנתק את אחריותם כלפי ילדם ואת מערכת היחסים בין כל אחד מן ההורים וילדו".
(כך בסעיף 5.2 חלק שלישי עמוד 228 לדוח הוועדה).
14. שמירה על קשר רצוף ומשמעותי של הילד עם ההורה הלא משמורן עולה בקנה אחד עם טובתו והולמת את האינטרסים שלו. מכאן האחריות לשמירת הקשר מוטלת על שני ההורים.
(ראה: ע"א 493/85 פדידה נ' פדידה, פ"ד לט(3) 579; מא (חי') 1626/93 ליכטנטריט נ' ליכטנטריט, אשר אושר בביהמ"ש העליון ברע"א 2184/99 פלונית נ' אלמוני; תמ"ש (ת"א) 54297/02 פלוני נ' אלמונית מפי כב' השופט יהושע גייפמן מיום 01.07.2007 וכן פסק דיני בתמ"ש 7910/05, פורסם ביום 11.09.2006).

15. הכרעה בעניין הסדרי ראיה משפיעה על סדרי חייו של הילד, ההורה הלא משמורן וההורה המשמורן, יש לתת את הדעת לאיזון הנכון והעדין שיש לעשות על מנת ליצור הסדרי ראיה שיתקיימו בהרמוניה (ככל האפשר), שכן שמירת קשר במשפחה גרושה דורש מאמץ גדול יותר מהילדים ומהוריהם גם יחד (כך בעמוד 186 לדוח הוועדה).
את ההכרעה בעניין טובת קטין יש לבסס על המכלול הראייתי הפרוש בפני ביהמ"ש. על מסכת הראיות נמנים גם הכלים המקצועיים העומדים לרשות ביהמ"ש. כלים אלה כוללים, בין היתר, תסקירי פקה"ס לס"ד.

16. לאחר שיישמתי עקרונות אלו ובחנתי עמדות ההורים, כמפורט בסעיף 12 לפסה"ד, תוך שעיקרון העל "טובת הקטין ושמירה על זכויותיו" משמש ככוכב הצפון בהכרעתי, אני קובעת כי המלצת פקה"ס לס"ד משקפת נכונה את האיזון הראוי בין זכויות האם, ההורה המשמורן, לבין זכויות האב, ההורה המבקר ובעיקר הולמת את טובת הקטין, גילו, צרכיו וכשריו המתפתחים.
לפיכך אני מורה כי אחת לחודש, שני ההורים ישאו בנטל בהבאת / החזרת הקטין.
אין ספק שמדובר בהוצאה כספית המוטלת על שני ההורים נוכח הריחוק הגיאוגרפי, אולם מדובר בעלות שצריכה להיספג על-ידי כל אחד מההורים.

הסדרי ראיה, כמו גם משמורת, ניתנים לבחינה בהשתנה הנסיבות. ההסכם שחתמו ההורים אין בו כדי לאיין את סמכות בית המשפט לבחון סוגיה זו. ההסכם בין ההורים הינו בעל משקל אך הוא חלק ממסכת הראיות בפני בית המשפט ובמתחם שיקוליו של בית המשפט.

17. לא אוכל לסיים פסק דיני זה מבלי להתריע בפני ההורים בדבר הנזק הבלתי הפיך שהם גורמים לבנם יחידם.
מחקרים על גירושין לימדו כי קיימת חשיבות והשפעה של יחסי ההורים על התפתחותו האמוציונלית של הילד. יחסי ההורים ממשיכים להיות חשובים גם אחרי הגירושין. שיתוף הפעולה בין ההורים קריטי בחשיבותו להתפתחותו הטובה של הילד, לבריאות נפשו ולשלוות רוחו. מה שמגן על הילד ומאפשר לו לצמוח בבריאות הנפש היא מערכת יחסים מנומסת, הגיונית ואחראית בין ההורים, ותכנון מציאותו של חיי הילד, הרגיש לצרכיו המשתנים של הילד הגדל, בשילוב עם צרכיה המשתנים של משפחתו. כאשר המחלוקות והעויונות בין ההורים היא כרונית או אינטנסיבית ומכילה עלבונות, התקפות אישיות, אלימות ואיומים באלימות, נוצרת אצל הילד תחושה של סכנה והסיכוי להחלמה מהגירושין יורד (כך בעמוד 185 לדוח הוועדה).

18. התסקירים שיקפו רמת קונפליקט גבוהה ביותר בין שני ההורים, יכולתם להידבר נפגמה עד יסוד וזאת חרף מאמצי הגורמים המטפלים.
כל אחד מההורים חושב כי הוא פועל לטובת הבן ‘א’, אבל לאמיתו של דבר, פעולתו מושפעת במידה קטנה או גדולה ע"י נגיעות ופניות אישיות, ע"י יצר קנאה, שנאה, נצחנות או ע"י דעה קדומה כלפי בני הזוג.
ההורים מעמידים את הבן 'א' בתווך "בין הפטיש לסדן" ע"י שני הוריו ששניהם, אין לי ספק, חפצים בטובתו. בהתנהגותם זו, שאין הם מצליחים להתרומם מעל הפגיעות האישיות, הם פוגעים בקטין והופכים אותו לכלי שרת בידיהם.
אחריותם של ההורים היא לספק את צרכיו הרגשיים, הרוחניים והנפשיים של קטין וקיום קשר של קטין עם שני הוריו באופן המיטיב עמו.

19. מצופה מן ההורים כי יגלו הבנה וגמישות בעניין הסדרי הראיה, מתוך הפנמה עמוקה של חשיבות הקשר של ילדם עם שני הוריו גם יחד. הסכמת הורים בעניין הסדרי ראיה כמו גם ביצועם באופן המיטבי - מעידה על הבנה של צרכי הילד ותורמת לרגיעה בחייו.
המחקרים הפסיכולוגים מצביעים על חשיבות יחסיו של הילד עם שני הורים חמים ודואגים כתורמים להתפתחותו המוסרית והאמוציונאלית ולהתפתחות הזהות המינית של הבנים ושל הבנות כאחד. הילד מפנים את דפוסי היחסים עם שני הוריו ומשליך מיחסי אב-ילד ואם-ילד ליחסי גבר-אישה.
ומכאן, החשיבות הרבה של הפניית ההורים למטפלים בהתאם להמלצת פקה"ס.

בסיום תסקירה מיום 24.12.2007 ממליצה פקה"ס לס"ד:
"ההורים יקבלו הדרכה הורית האב במקום מגוריו בכפר סבא והאם מפסיכולוגית של ביה"ס שבו לומד הבן כשהאם תדאג למתן טיפול פסיכולוגי לבן ע"י פסיכולוגית ביה"ס".

סוף דבר:

20. הסדרי ראייה – האם תסיע את הקטין מהצפון לתחנת אגד בצפון. הבן יילקח על-ידי האב מתחנת אגד בצפון ביום ו' בשעה 12:50 ויוחזר לאמו בתחנת אגד במרכז ביום שבת בשעה 18:30. ערבי חג וחג דינם כסוף שבוע מבחינת מקום המעבר ולוח הזמנים.

21. באשר לאירועים משפחתיים - מומלץ כי הקטין ישהה באירועים המשפחתיים של כל הורה ו/או בטיולים ממקום עבודתו, אולם נוכח היחסים בין ההורים, לא ניתנת הכרעה בעניין זה.

22. שני ההורים יקבלו הדרכה הורית - האב במקום מגוריו בכפר סבא והאם מפסיכולוגית של ביה"ס שבו לומד הבן כשהאם תדאג למתן טיפול פסיכולוגי לבן ע"י פסיכולוגית ביה"ס.

23. פקה"ס מוסמכת בזה על פי סעיפים 19 ו – 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
תשכ"ב – 1962 לקבוע הסדרי ראיה בין הקטינים לבין המשיב לפי שיקול דעתה ולפי הנסיבות שתיווצרנה בכל מקרה נתון. תקופת ההסמכה ל – 9 חודשים.
תוך 30 יום תערוך פקה"ס רשימה מפורטת של החגים והחופשות בהם ישהה הקטין בשנה הנוכחית ובמהופך שנה לאחר מכן.
פקה"ס תחליט האם, לאחר ההדרכה ההורית שיקבלו ההורים, כמפורט בסעיף 22 לפסק הדין, יש מקום להפוך את ההמלצה בסעיף 21 לפסה"ד לחלק בלתי נפרד מהסדרי ראיה.

24. נוכח פסק הדין, כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום כ"ד בטבת, תשס"ח (2 בינואר 2008) בהעדר.


_________________
אספרנצה אלון, שופטת


המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים ולפקה"ס בצפון וכן תחזיר תמש 73810/99 לבית המשפט לענייני משפחה – ת"א.

קלדנית: נירית