עבירות של אלימות, ובמיוחד עבירות אלימות שמבוצעות כלפי עוברי אורח תמימים, הפכו למכת מדינה. מספיק שאדם יסתובב ברחוב בסביבת עבריינים, וכבר יש סיכוי כי הוא ייפול קורבן להצקותיהם. במקרים מסוימים, ההצקות יכולות להפוך לעבירות אלימות במיוחד. כפי שנראה במקרה שלהלן, בתי המשפט "עייפים" מלטפל במקרי האלימות שנגרמים ככה סתם. למרות מגמת ההחמרה לכאורה, נראה שהדבר אינו מרתיע את העבריינים הפוטנציאליים יתר על המידה.
יש לכם שאלה?
שני הנאשמים במקרה זה הורשעו בעבירות של חבלה מחמירה, פציעה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת לחבלה של ממש. לפי עובדות כתב האישום, שני הנאשמים תקפו שלושה מתלוננים, ודקרו אותם תוך כדי שהם גורמים להם לחבלות של ממש. כעת, בית המשפט נדרש לגזור את עונשם של שני הנאשמים המורשעים.
העבר הפלילי של הנאשמים
נאשם מספר 1 הורשע בעבר בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב, הצתת רכב, סחיטה באיומים וחבלה. בשל הרשעתו נגזר עליו בעבר עונש של 12 חודשי מאסר. גם לנאשם מספר 2 עבר פלילי, הכולל סחיטה באיומים, החזקת אגרופן ושיבוש הליכי משפט. בגין ביצוע העבירות בעבר, נגזרו עליו 9 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות על סך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה.
הטיעונים לעונש
הפרקליטות ביקשה להחמיר בענישת שני הנאשמים, וזאת לאור החומרה היתרה של העבירות אותן ביצעו. סנגורם של הנאשמים, טען כי בית המשפט צריך להתחשב בהסכם הסולחה שנעשה בין הצדדים לאחר ביצוע העבירה. המתלוננים החלימו והסכסוך הסתיים. הוא ציין כי שני הנאשמים הביעו צער על ביצוע המעשים וצריך להתחשב בנסיבותיהם האישיות. נאשם מספר 1 הינו המפרנס העיקרי של אשתו, ילדיו והוריו. הנאשם מספר 2 הינו צעיר אך מסייע לפרנסת הוריו.
גזר דינו של בית המשפט
בית המשפט ציין כי הפסיקה הישראלית ענפה וגדושה בהתבטאויות נגד חומרת מעשי האלימות, ועל הצורך להעניש בצורה מחמירה את הנאשמים. אולם, למרות העלאת רמת הענישה, נראה כי הדבר לא משפיע בצורה משמעותית על ציבור העבריינים. השימוש בנשק קר או חם לשם פתרון סכסוכים הופך למכת מדינה, וגם עוברי אורח תמימים אינם יכולים להסתובב ברחובות בחופשיות.
בית המשפט העליון ציין לא אחת כי סכינאות הינה מכת מדינה. עבירות סכין נעות בין העבירות הקלות של אחזקת סכין, ועד לעבירות החמורות של רצח באמצעות הסכין. הסכין הוא זמין לכל ונוח להשגה. לתופעה זו ניתן גם השם "תת תרבות הסכין", וכל הערכאות של בתי המשפט מתמודדות עם תופעה זו.
בית המשפט במקרה זה ציין כי המקרה הנוכחי הינו הדוגמה המובהקת לכך שיש צורך להחמיר את עונשיהם של "עברייני הסכין". גם במקרה הנוכחי, האינטרס הציבורי גובר על נסיבותיהם האישיות של העבריינים. יתר על כן, בית המשפט מציין כי אין הוא יכול למצוא נסיבות מקלות רבות שעשויות לסייע לנאשמים שבפניו. שני הנאשמים כבר הורשעו בעבירות אלימות, ונגד אחד מהם עדיין עומד עונש מאסר תנאי.
לסיכום, לפי איזון השיקולים שביצע בית המשפט, נקבע כי כל אחד מהנאשמים ירצה עונש של 4 שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי. לגבי הנאשם 2, בית המשפט בוחר להפעיל את עונש המאסר על תנאי שעומד נגדו, כך ששישה חודשים ירוצו בחופף, ואילו שלושה חודשים נוספים ירוצו במצטבר לעונש שהוטל עליו בגין ביצוע המעשים נשוא כתב האישום הנוכחי.
עודכן ב: 16/10/2012




