פסק דין - האם התובעת היא בתו של המנוח?

דיני משפחה – סירוב לעבור בדיקת אבהות
לשאלה מיהם הוריו של אדם יכולה להיות נפקות משפטית בלתי מבוטלת. לדוגמה, כאשר בחוק השבות עסקינן, השאלה האם אחד מהוריו של אדם הינו יהודי, היא שאלה הרת גורל – באם התשובה חיובית, הרי שזכאי האדם לעלות לישראל, אך אם אינו בן לאם או אב יהודים, הרי שאינו זכאי. בעת הנוכחית, הדרך הבטוחה, היעילה והאמינה ביותר להכריע בסוגיות אבהות היא בדיקת הרקמות – בדיקת דם פשוטה אשר בכוחה לקבוע האם בין שני פרטים מתקיים דמיון גנטי המלמד על היותם הורה וילד. מהימנותה הגבוהה של בדיקת האבהות, לצד פשטותה, הפכו אותה לכלי שרת נפוץ בידיהם של בתי המשפט הדנים בשאלות של אבהות.
תיאור המקרה
להלן תביעה לקבלת סעד הצהרתי אשר הוגשה בידי אישה מבוגרת, עולה חדשה מאתיופיה, כנגד משרד הפנים. מעשה שהיה כך היה: האישה הייתה רשומה במשרד כבתו של יהודי שעלה אף הוא מאתיופיה והלך לעולמו כמה שנים קודם לכן. לאחר זמן מה, נודע למבקשת כי הגיע למשרד הפנים מידע לפיו היא לא הייתה ביתו של אותו אדם, ולכן לא זכאית ליהנות מחוק השבות ולמעשה עלולה לעמוד בפני גירוש. המבקשת ביקשה "להקדים תרופה למכה" ולכן ביקשה מבית המשפט שיצווה על משרד הפנים לרושמה כיהודיה, ולא כחסרת דת כפי שהייתה רשומה בטרם ההליך דנן. משנתבקשה התובעת לעבור בדיקת אבהות סירבה האחרונה לעשות כן.
טענות הצדדים
המבקשת טענה כי נטל הראיה רבץ על כתפיו של משרד הפנים, ולכן היה עליו להוכיח כי אינה יהודיה, במידה ולא עלה הדבר בידו – הרי שהתובעת יהודיה. נטען כי זו הסיבה לסירוב לבדיקת הרקמות, לצד פגיעה נטענת בכבוד האדם.
דיון והכרעה – בקשה נדחתה
בית המשפט התרשם מטענות הצדדים, האזין לעדויותיהם ומסר את הכרעתו. בית המשפט הקדים וקבע כי נטל הראיה רבץ דווקא על כתפי המבקשת, וזאת מאחר וההליך היה בקשה לסעד הצהרתי שנתבקש בידי האישה. צוין כי במידה ומשרד הפנים היה מתחיל בתהליך לביטול זכויותיה של המבקשת, רק אז היה נטל הראיה רובץ על כתפיו.
ומשכך, הרי שחשיבותו של סירוב המבקשת לבדיקת רקמות קיבל משנה תוקף. הודגש כי המחוקק לא אסר סירוב לביצוע בדיקת רקמות, בית המשפט אינו מוסמך לכפות בדיקה כזו על צד אשר אינו מעוניין בכך. עם זאת, נפסק בעבר כי סירוב ליתן בדיקת רקמות יכול להיחשב "לכבישת ראיה המסכלת את עצם עשיית הדין" ולכן סירוב כזה יכול להכריע לחובתו של סרבן הבדיקה במידה וקיים ספק.
לאור זאת, ובדגש על כך שהבקשה הוגשה במטרה "להקדים תרופה למכה", בית המשפט מצא כי לא היה בכוחו להעניק את הסעד המבוקש לאור הסירוב לבדיקת האבהות. חשוב לציין כי גם עדויות נוספות שהוצגו לבית המשפט לא אפשרו להעניק את הסעד המבוקש.