הכרעת דין - תקיפת שוטר בסניף הביטוח הלאומי

בית המשפט הרשיע נאשם בעבירות של תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור. למרות הכחשת האירוע על ידי הנאשם וטענתו כי המתלוננים העלילו עליו עלילה, השופט קבע כי התביעה עמדה בנטל הוכחת האירוע. עדי התביעה נמצאו מהימנים ועדותם הייתה סדורה. לעומת זאת, עדות הנאשם והעד מטעמו לא הייתה עקבית. ניכר היה כי הנאשם נלחץ עת ניסה להסוות את האמת וטענותיו לא גובו בראיות. לכן, השופט העדיף את גרסת המתלוננים והרשיע את הנאשם.

יש לכם שאלה?
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום משפט פלילי
פורום רישום פלילי
פורום כתב אישום במשפט הפלילי

 

במקרה דנן, הוגש נגד הנאשם כתב אישום שייחס לו עבירות של תקיפה סתם, תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם תקף מאבטח בסניף המוסד לביטוח לאומי, דחף אותו וביקש להיכנס לסניף מבלי לעבור את בדיקת גלאי המתכות. כמו כן, נטען כי הוא דחף שוטר שהגיע למקום והכה אותו בבטנו באמצעות אגרופו. הנאשם קילל את השוטר והמשיך לתקוף את המאבטח במקום.
 

הנאשם כפר בהאשמות שיוחסו לו בכתב האישום. לטענתו, הוא הגיע לסניף המוסד לביטוח לאומי וביקש להיכנס שלא דרך גלאי המתכות, אך כאשר התבקש על ידי המאבטח לעבור בגלאי, הוא עשה כך. לגרסתו, המאבטח והשוטר התנפלו עליו, קיללו אותו וגררו אותו על הרצפה תוך כדי תקיפתו. זאת בעקבות בקשתו את פרטיו האישיים המאבטח, על מנת להגיש תלונה על כך שלא אפשר לו להיכנס בכניסה ללא גלאי המתכות. סנגורו של הנאשם הוסיף כי עיכובו ומעצרו לא היה חוקי. שכן, השוטר לא הזדהה בפני הנאשם ולא הסביר לו את סיבת מעצרו כנדרש בחוק.

דיון והכרעה - התביעה הוכיחה את קרות האירוע

השופט התייחס ראשית לטענת הסנגור באשר לאי חוקיות המעצר. הוא פסק כי לאור עדויות המתלוננים וחומר הראיות שהוצג בפני, הרי שהשוטר הזדהה בפני הנאשם, עת לבש מדים וענד תג זיהוי כנדרש. כמו כן, השוטר הודיע לנאשם, שהתנגד לעיכוב בכוח, כי הוא עוצר אותו. אמנם, השוטר לא הבהיר את סיבת המעצר, אך הדבר היה ידוע לנאשם, שנעצר תוך כדי התרחשות האירועים, לאחר שהתפרץ לסניף הביטוח הלאומי. כלומר, נקבע כי מעצרו של הנאשם היה חוקי ומתוקף נסיבות האירוע.

לאחר מכן, השופט סקר את עדויות עדי התביעה וההגנה. הוא התרשם מעדות המתלוננים אשר העידו בפניו כי הנאשם תקף את המאבטח וניסה להיכנס בכוח לבניין, ללא בדיקה, ולכן קמה סמכות לעכבו. יתרה מזאת, הנאשם לא ציית להוראות השוטר לאחר שזה עיכבו ולכן השוטר נהג בסמכות כאשר ביקש לעצרו. השוטר ומאבטחי המוסד לביטוח לאומי עשו על השופט רושם אמין במהלך עדותם, עת תיארו את השתלשלות האירועים ולכן עדותם נמצאה מהימנה.

מנגד, הנאשם הותיר על השופט רושם לא אמין לאחר עדותו. היה ניכר כי דבריו לא היו אמת, בשל התנהגותו בזמן מתן העדות. לטענת הנאשם, המאבטח חסם את דרכו ללא סיבה, ואז הוא נעצר על ידי השוטר והותקף על ידי המתלוננים. בפני השופט לא הוצגו ראיות לחיזוק גרסה זו, שלא התיישבה עם שאר העדויות בפרשה. לכן, נקבע שגרסת הנאשם לאירועים כפי שנמסרה במשטרה לא אמינה ולא התיישבה עם תיאור המקרה על ידי עדים אחרים.

יתרה מזאת, גם עדות ההגנה הותירה על השופט רושם לא אמין. העד, אשר היה חברו של הנאשם, זכר בעדותו את האירוע, על פי גרסתו של הנאשם, לפרטי פרטים, למרות שחלף זמן רב מאז התרחשותו. מנגד, בחקירתו הנגדית, כאשר השאל על פרטים אחרים, הוא התקשה להשיב. משכך, השופט קבע כי העדות לא הייתה מהימנה והעד גויס לטובת הנאשם ותו לא.

בסופו של דבר, נקבע כי התביעה הצליחה להרים את הנטל ולהוכיח מעל לספק סביר כי הנאשם תקף את המתלוננים וקרא לעברם קריאות גנאי. טענתו של הנאשם לפיה המתלוננים העלילו עליו עלילה, תקפו אותו והכו אותו, נדחתה. השופט קבע שהנאשם ביצע את שיוחס לו בכתב האישום והרשיע אותו בעבירות התקיפה והעלבת עובד ציבור.