דמי שיקום זמניים לידועה בציבור

בעניין: ד.ה. ת.ז.
ע"י ב"כ עו"ד קניר פסח המבקשת
- נ ג ד -
א.ג. ת.ז.
ע"י ב"כ עו"ד מנע-שני אורלי המשיב

החלטה

ההליך

1. מקרה עצוב נדון לפני: בקשה לפסיקתם של מזונות זמניים (כך הוגדרה הבקשה) לבת הזוג לשעבר של המשיב (להלן "המבקשת") ולשלושת הקטינים ילדי בני הזוג.

2. הבקשה הוגשה ב- 14/10/07, התגובה לה הוגשה ב- 4/11/07.

3. ביום 22/11/07 התקיים דיון במעמד הצדדים בו נחקרו הצדדים קצרות על תצהיריהם ולאחר שהוגשו על ידי ב"כ הצדדים סיכומים בכתב ניתנת איפוא החלטתי.

הרקע ותמצית טענות הצדדים בכתבי טענותיהם

4. לטענת המבקשת היא והמשיב היו בני זוג מאז שנת 1988, הם לא נישאו מתוך בחירה (אך קיימו טקס אלטרנטיבי למיסוד הקשר הזוגי ביניהם מיום 13/9/98), וחיו כידועים בציבור. מיחסיהם נולדו שלושה ילדים בשנים 1990, 1993 ו- 1998.

5. המבקשת טענה בתביעתה כי המשיב עזב אותה לאחר שבחר לקיים קשר זוגי קבוע עם אשה אחרת, לאחר שחלתה במחלת הטרשת הנפוצה.

6. המבקשת ילידת 1966, נולדה ב...... ולמדה לתואר שני באוניברסיטה העברית, כאן הכירה את המשיב המבוגר ממנה ב- 10 שנים ומשמש כ..... ומנהל .......... ופועל באופן פרטי גם ב......

7. סמוך ללידת הבן הצעיר במאי 98, אובחנה אצל המבקשת מחלת הטרשת הנפוצה מהסוג הפרוגרסיבי, מחלתה של המבקשת התדרדרה באופן איטי במשך השנים, אך גם מצבי מתח, משבר רגשי או נפשי גרמו להתדרדרות במצבה. כיום, כפי שנטען בתביעה, מסתייעת המבקשת בהליכון ובכסא גלגלים.

8. המבקשת טוענת כי תמכה כל השנים בפיתוח הקריירה של המשיב ודחתה תוכניות לפיתוח הקריירה האקדמית שלה, השקיעה בילדים ובבית עד כי נוצרה, לטענתה, תלות כלכלית של המבקשת במשיב. המבקשת טוענת כי המשיב היה המפרנס העיקרי, ולעיתים היחידי. הוא התפתח מקצועית והגדיל הכנסותיו ולמעשה את הכנסות המשפחה כולה, באופן משמעותי בהתאם לעליית השתכרותו של המשיב.

9. כשנה קודם הגשת התביעה עברו הצדדים להתגורר ב....., והמבקשת נהנתה לטענתה מרווחה כלכלית שאיפשרה לה רמת חיים אשר התבטאה בין היתר ברכישת ביגוד יוקרתי אצל מעצבי אופנה. הצדדים רכשו מגרש ב..... והחלו לבנות את ביתם שם בקיץ 2005, ובטרם הושלמה בניית בית המגורים, החליטו בני הזוג להעתיק את מגוריהם ל.... "על מנת להטמיע את הילדים במערכות החינוך במקום". הם שכרו איפוא בית דו-משפחתי כאשר דמי השכירות עומדים על סך 1,600$ לחודש. לטענת המבקשת, הבית השכור אינו מתאים לצרכיה של המבקשת בשל היותו דו-קומתי, והצורך הפיזי לעלות ולרדת במדרגות.

10. המבקשת עובדת ברשות לשמורת הטבע והגנים, במחלקת יחסי החוץ בתפקיד מגייסת תרומות, היא עובדת בהיקף של חצי משרה ומשתכרת 4,000 ₪ בממוצע לחודש (במהלך החקירה והסיכומים הובהר כי המבקשת משתכרת כ- 8,000 ₪ לחודש).

11. המבקשת טוענת בתביעתה כי אינה יודעת לאמוד את היקף נכסיו והכנסותיו של המשיב. כאמור המשיב משמש כפסיכיאטר ומנהל מחלקה ואף עובד בשתי קליניקות פרטיות, היא מעריכה כי השתכרותו הגלובאלית עומדת על סך של כ- 60,000 ₪ בממוצע לחודש.

12. המבקשת תבעה מזונות בשיעור של כ- 13,000 ₪ לחודש לעצמה ולמזונות הקטינים תבעה: לקטין התובע מס' 1 – 3,373 ₪ לחודש, לקטינה התובעת מס' 2 סך 3,120 ₪ לחודש ולקטין התובע מס' 3 – סך של 4,970 ₪ לחודש.

13. מנגד טען המשיב כי הצדדים לא נישאו מתוך בחירה. המשיב כופר בכך שקיימו טקס אלטרנטיבי או שקבעו תאריך מסויים לכאורה כ"יום נישואיהם".

14. המשיב מכחיש את טענות המבקשת, לטענתו המבקשת לא הקדישה עצמה כטענתה למשפחתה, אלא על פי עידודו, היא פיתחה עצמה בתחומי עניין רבים, לטענתו של המשיב לא היתה נהוגה במשפחה חלוקת התפקידים המסורתית, כנטען בתביעה לטענתו של המשיב, המבקשת לא התקבלה ללימודי דוקטורט ולכן נעצרה התפתחותה האקדמית לאחר התואר השני. עוד הוסיף המשיב כי המבקשת מעולם לא טיפלה בו באופן דואג ומסור כפי שהיא מתארת בתביעתה, ולא אחת, כך לטענתו, הוא חווה ממנה "חוסר התחשבות והתנהגות אנוכית ואגואיסטית". לטענתו רק על מנת שלא לפגוע ברגשות המבקשת הוא מעדיף שלא לפרט בעניין זה.

15. לטענתו של המשיב הוא ההורה הדומיננטי בין הצדדים ומעולם לא התנער מתפקידיו כהורה מסור והכל בנוסף לעבודתו. לטענתו יש לו קשר חם ואוהב עם ילדיו, וכן טען כי הצדדים גידלו את ילדיהם יחד, וגם לאחר שנפרדו דרכיהם, המשיך המשיב להיות ההורה הדומיננטי עבורם, ולראיה, הבת נ. (ילידת 93) עברה להתגורר בביתו דרך קבע ואין לה קשר עם אימה, ואילו הבנים שוהים בביתו יומיים בשבוע כולל לינה, וכן כל סוף שבוע שני.

16. לטענתו של המשיב, המבקשת עבדה במשך מרבית שנות חייהם המשותפים והיא ממשיכה לעבוד גם היום. ביחס לעצמו טען המשיב כי אינו מחזיק שתי .... אלא אחת בלבד, והתקופה בה החזיק שתי .... היתה בעת המעבר למגורים ב.....

17. לטענתו של המשיב, הצדדים מעולם לא חיו ברמת חיים גבוהה, ולראיה עד מעברם ל.... התגוררו תמיד בשכירות בדירות צנועות וישנות, אשר שכר הדירה בגינן לא עלה על 700$ לחודש והם אף נסעו ברכבים משומשים וכך גם עד לאחר מחלתה של המבקשת. המשיב הוסיף והסביר שעד תום התמחותו השתכר כ- 6,000 ₪ נטו לחודש.

18. המשיב הוסיף וטען כי הכנסותיו מכל מקור שהוא הינן כ- 40,000 ₪ ברוטו ולא כפי שמציינת המבקשת.

19. המשיב הוסיף וטען כי פרוט הצרכים בתביעתה של המבקשת ביחס לקטינים מופרזים וכך גם ההוצאות הנדרשות למדור. המשיב הוסיף וטען כי שכר בית בקיסריה כדי להיות קרוב לילדים ודמי השכירות שהוא משלם עומדים על סך 1,850 $ לחודש.

20. עוד הוסיף המשיב וטען כי נאלץ להגיש תביעה לקבלת משמורת בלעדית בכל שלושת הקטינים, "זאת עקב התדרדרות רבתי בתפקודה של האם, אשר מזניחה את נ. שמסתובב עם בגדים קרועים וישן בבתי חברים, צועקת ומקללת ללא הרף...".

21. להשלמת התמונה אוסיף כי למבקשת היה יצוג אחר מזה שיש לה היום, ויצויין כי בשלב קודם אף חתמה המבקשת עם המשיב על הסכם כולל, ואולם הסכם זה לא אושר בבית המשפט.

22. על פי האמור בסיכומי המשיב (סעיף 15 מהם) "המשיב בהגינותו שילם לאשה מזונות משקמים בסך 4,000 ₪ לחודש, בהתאם להסכם כולל אליו הגיעו הצדדים ואשר עדיין מונח בתיק בית המשפט, כשסכום זה אמור היה להשתלם לאשה במשך 7 שנים וכולל גם את חלקה של האשה בזכויות המשיב מעבודתו".



דיון
מזונות זמניים (דמי שיקום) למבקשת

23. כידוע, חובת מזונות בכלל הינה חובה הנובעת מן הדין האישי. המבקשת והמשיב אינם נשואים ולפיכך אין בדין האישי כל חבות של המשיב במזונותיה של המבקשת.
בתביעה הנדונה בפני התבקשתי לפסוק מזונות למבקשת שלא מכח הדין האישי, אלא כחובה אזרחית הנגזרת מעיקרון תום הלב, היינו כמזונות משקמים למבקשת.

24. סקירת ההלכה המשפטית לגבי שאלת פסיקת מזונות לידועה בציבור, מראה כי בתחילת הדרך הזכות למזונות של ידועה בציבור, יכולה היתה להישען על סמך הסכם בינה ובין בן-זוגה, אשר התחייב בהסכם זה לזון אותה (ראה ע"א 563/65 יגר נ' פלביץ, פ"ד כ' (3) 244) בפסק דין זה ביסס כבוד השופט ברנזון את החיוב גם על הסכם מכללא (בהעדרו של הסכם מפורש) בזמן חייהם המשותפים, ואולם לאחר הפירוד נדרש הסכם מפורש דווקא כדי לחייב במזונות.
בפסיקה מאוחרת יותר נראה שניתן היה לברר את החיוב במזונות של ידועה בציבור שנעזבה על ידי בן זוגה באופן חד צדדי, גם על הסכם מכללא, אך כמובן לפי נסיבותיו של כל מקרה בנפרד (ראה ע"א 805/82 ורסני נ' כהן, פ"ד ל"ז (8) 529, וראה גם ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית, פ"ד נ"ה (1) 12.

כך נפסק גם בת.א. 24366/93 יקותיאלי נ' יקותיאלי (שאלת מזונות הידועה בציבור התעוררה בגררא אגב דיון בתביעת סילוק בבית משפט השלום) נדחתה תביעה למזונות ולמדור לאחר הפירוד. הערעור למחוזי נדחה. כן ראה ת.א. (ת"א) 2295/91 גולדובסקי נ' גולדובסקי, תשנ"ג-1973.

במקרה בו הוכח כי ניתוק הקשר באופן חד צדדי מביא אשה למצב של חרפת רעב, הוכח כי כחלק מזכותה החוקתית לחיות בכבוד ולחיים בלא מחסור ורעב (ע"א 7038/93 סלומון נ' סלומון, פ"ד כ"א (2) 577, אם כי בפסק דין זה לא היה מדובר על ידועים בציבור, אלא על נישואים אזרחיים.
פסיקות נוספות של בתי המשפט למשפחה פסקו לעיתים מה שמכונה בטעות, מזונות זמניים לידועה בציבור, אך הלכה למעשה היא דמי שיקום (אם אולי מזונות משקמים) וכך ראה תמ"ש (ת"א) 51940/98 פלונית נ' אלמוני, מפי כבוד השופט שוחט (נפסקו 30,000$ לאחר הפחד לאשה כבת 70 שנה).

25. ב"כ המבקשת לא ביסס את זכותה של המבקשת למזונות זמניים מכח דיני החוזים, וגם לא מדיני המשפחה (שהרי המבקשת והמשיב אינם נשואים) אלא מעיקרון תום הלב- לטענתו הבסיס לקונסטרוקציה משפטית זו מצוי בפסק הדין המוביל של כבוד הנשיא ברק (כתוארו אז) ברע"א 8257/99 פלונית נ' פלוני, פ"ד נ"ח (2) 213, ואכן כי פסק דין זה צויין בין היתר (בפיסקה 15) כדלקמן:

"... לענייננו חשוב העיקרון כי במקביל לדין האישי, הכירו בתי המשפט גם במשפט האזרחי כמקור לדינים אזרחיים באשר לחובת המזונות של אחד מבני הזוג לשני. חובה זו אינה נגזרת מ"סטטוס" של ידועים בציבור, שכן סטטוס זה אינו מוכר בישראל. אין הם נשואים ואין הם מעין נשואים (ראו ע"א 384/61 מ"י נ' פטר, פ"ד ט"ו 102, 108; ע"א 356/78 שטייניץ נ' קרן גימלאות של חברי אגד בע"מ, פ"ד ל"ג (3) 556, 558; ע"א 640/82 כהן נ' היוע"מ, פ"ד ל""ט (1) 673, 685; ד"נ 13/84 לוי נ' יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, פ"ד מ"א (4) 291, 296; בג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מ"ז (1) 749; פרשת לינדורן 35. חובה זו נגזרת מהמשמעות האזרחית שבית המשפט נותן למערכת היחסים העובדתית שבין הצדדים...) אכן, אם בתי המשפט מפעילים דוקטרינות אזרחיות לקביעת שיתוף נכסים בין ידועים בציבור, אין כל סיבה שלא להפעיל דוקטרינות אלה גם לעניין חובת המזונות...".

26. במאמר מוסגר אעיר כאן כי באשר להפנייתו של ב"כ המבקשת בסיכומיו לפסק דין ברע"א 8256/99 (שם) בפסקאות אותן ציטט בסיכומיו, יש לזכור כי פסק הדין בעניין רע"א 8256/99 עסק בבני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים (נישואי פארגוואי) ולא בידועים בציבור. אוסיף כי גם המובאה אותה ציטטתי לעיל היא למעשה הערת אגב, שכן בשולי פסק דינו מציין כבוד השופט ברק כדלקמן:

"... שנית, בעיית המזונות האזרחיים למי שנישאו בנישואים אזרחיים ולידועים בציבור, תביעות רבות נדונו בעבר בעניין זה בפני בתי המשפט לענייני משפחה, ניסינו להבהיר בפסק דיוני את התמונה הנורמטיבית... אך זו אך תחילתה של דרך ארוכה... יחד עם זאת הפתרון לשתי הבעיות הללו צריך לבוא כפי שציין היוע"מ מבית המחוקקים...".

ועם זאת יש לזכור, כי בפסק הדין של רע"א 8256/99 (שם) הוסיף וקבע בפיסקה 31 לפסק הדין, כבוד השופט ברק כי הדמיון שמגלה המקרה של בני זוג הנשואים בנישואים אזרחיים לבני זוג ידועים בציבור:

"... הדמיון לידועים בציבור כיצד? בשני המקרים אין לנו עניין בדיני מעמד הקובעים את הזכויות והחובות הממוניות בין בני הזוג, לצרכים רבים יש לראות בני זוג אזרחי הארץ ותושביה שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל כידועים בציבור. זאת ועוד: בכל הנוגע לתשלום מזונות לאחר פרידה יש דמיון רב בין בני זגו, אזרחי הארץ ותושביה שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל לבין ידועים בציבור (רא תמ"ש ת"א 11870/02 א.פ. נ' ר.פ. (לא פורסם). בשני המקרים מוטלת חובת המזונות מכוח הסכם ולא מכוח סטטוס... בשני המקרים בהיעדר הסכם מזונות מפורש, יבוא הסדר הנגזר מעיקרון תום הלב...
במקרים של ידועים בציבור, תום הלב נגזר מהסכמת הצדדים לקשר של ידועים בציבור...".

27. בסיכומיו בסעיפים 28 – 25, סוקר ב"כ המבקשת פסקי דין שונים, בהם נפסק חיוב במזונות זמניים לידועים בציבור.
לאחר שסקרתי פסקי דין אלה, לצערי, אין בידי לקבל את טענות ב"כ המבקשת, ולהלן אפרט תוך התייחסות לכל אחד מפסקי הדין המצוטטים:

27.1 תיק אישות (חי) 262/79 בסי נ' ברכמן, מפי כבוד השופט ניומן, עסק בהסכם מפורש למזונות ולא ברור אם עסק במזונות זמניים או קבועים.

27.2 תמ"ש 91780/00 (ת"א) י.ס. נ' י.ע. (פורסם במאגרים) מפי כבוד השופטת רוטשילד, בפסק דין זה נפסקו מזונות משקמים כסעד קבוע – גם במקרה זה היו בני הזוג רשומים במרשם האוכלוסין כנשואים, והתובעת אף הציגה לבית המשפט תעודת נישואין (אשר בהתייחס אליה טען הנתבע כי היא מזוייפת).

27.3 תמ"ש (ראשל"צ) 17641/04 – מתוך פסק הדין ניתן ללמוד כי היה בין הצדדים הסכם שלא אושר, כלומר התרות במזונות נלמדו מתוך חוזה מפורש.

27.4 מ.א. 1108/95 (נצרת) צפורה דוד נ' נג' יחזקאל, גם מפסק דין זה לא ניתן ללמוד האם היו הצדדים כידועים בציבור או כנשואים דווקא.

28. המלומד שחר ליפשיץ מסכם בספרו "הידועים בציבור" בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה" הוצאת "נבו" את ההלכה כך (בעמוד 170):

"... באופן כללי, מודל המזונות המסתמך בפסיקה העוסקת בידועים בציבור תואם את המודל של מזונות משקמים. כך בעניין ורסנו, בעת שהציג השופט ברק את האפשרות לחייב ידועים בציבור במזונות, הוא הבהיר כי המזונות הללו קשורים בצורך ליתן תקופת זמן סבירה להליכי הפירוד שבין הצדדים. סוג זה של טיעון מתאים לאידיאולוגיה של מזונות משקמים. במקרים הבודדים שבהם נפסקו בפועל מזונות לידועים בציבור הוגבל בדרך כלל משך המזונות על ידי בתי המשפט לתקופה קצרה יחסית...".

ובעמוד 171:

"... בסעיפים הקודמים הבהרתי כי ההצדקה האמיתית להטלה של חובת מזונות בין ידועים בציבור לאחר פרידתם נעוצה באינטרסים חוץ חוזיים, ובמיוחד בעיקרון ההסתמכות, בצורך בהגנה על צדדים חלשים ובעיקרון השיוויון... הייתי מצפה שבית המשפט יתמקד לא בהסכמים פיקטיביים בין הצדדים, אלא בדפוס היחסים בפועל, במשך היחסים, בתלות הכלכלית שנוצרה, בקיומם של ילדים, בהפרדים ורווחים שנגרמו ליכולת ההשתכרות של בני הזוג עקב הקשר וכדומה...".

29. יש לשוב ולזכור כי המדובר בדמי שיקום ולא במזונות אשה על פי הדין האישי, לפיכך גם לא נכון השימוש החוזר ונשנה של ב"כ המבקשת במינוח "הבעל" או "האשה" (ראה הבקשה לפסיקתם של המזונות הזמניים דרך משל), וגם הדוגמאות שהובאו על ידי ב"כ המבקשת בסיכומיו ביחס לזכות לנהל מו"מ לגירושין, כאשר בני הזוג נמצאים במצב כלכלי שווה (אינה נכונה, שהרי פסק דינו של כבוד השופט דרורי בבר"ע 1081/05, נותן לבני זוג נשואים ולא לידועים בציבור שנפרדו.

30. מן הנתונים שהיו בפני עולה בהתייחס למבקשת כדלקמן:

30.1 המבקשת חולה במחלת הטרשת הנפוצה, במצב מתקדם ובשני הדיונים שהתקיימו בפני, היא היתה בכיסא גלגלים.

30.2 בסיכומים טען ב"כ המבקשת כי הכנסות המבקשת ממשרתה החלקית ב..... וכן מקצבת הנכות, עומדת על סך של כ- 8,600 ₪.

30.3 כי הוצאות המחיה החודשיות של המבקשת (שכ"ד ומטפלת והוצאות אחזקת מדור וכל זה מלבד כלכלה) גבוהות מהכנסותיה השוטפות (אם כי המבקשת לא צירפה סימוכין לבקשתה).

30.4 למבקשת יש והיה בכל העת חשבון כספי בחו"ל

30.5 המבקשת לטענתה מוציאה סכומים על בילויים ומסעדות, ראה חקירתה הנגדית של המבקשת בעמוד 3 לפרוטוקול, 4.

30.6 המבקשת מטופלת גם בתרופות נוגדות דיכאון עקב היותה שרוייה במצב נפשי קשה.

31. מן הנתונים שהיו בפני בהתייחס למשיב עולה כדלקמן:

31.1 הכנסתו של המשיב בשנת 2006 עמדה על סך של כ- 400,000 ש"ח נטו (כ-33,000 ש"ח נטו לחודש) אם כי לטענתו של המשיב זו שנה חריגה מבחינת ההכנסות שלה, כיוון שבאופן זמני הפעיל 2 קליניקות (ראה חקירתו הנגדית של המשיב בעמוד 9 לפרוטוקול) לטענתו של המשיב בשנת 2007 הכנסתו ירדה.

31.2 המשיב שילם ל"מזונות" המבקשת מאז 1/12/06 סך של 108,842 ש"ח (ראה הטיעון בסעיף 21 לסיכומיו), כ- 4,000 ש"ח לחודש לתקופת מה ועוד רכוש של כ- 14,000 ש"ח, אשר שילם עבור המבקשת לטענתו.

32. בין הצדדים היה הסכם לתשלום 4,000 ש"ח לחודש למשך תקופה מסויימת. תשלום זה יכול היה להחשב כתשלום דמי שיקום, אך הוא כלל בתוכו גם התחשבנות נוספת בין הצדדים בעניין רכושם. המשיב שילם סכום זה בפועל עד יוני 2007.
יחד עם זאת, עלי לציין שניים אלה, אומנם "תלות" לא היתה לעניות דעתי למבקשת במשיב, ואולם עקב נסיבותיו המיוחדות מאוד של המקרה שבפני, מצבה של המבקשת ומחלתה מצדיקים לכאורה לפחות להגיע למסקנה שבמקרה הנדון בפני יש לחייב המשיב בדמי שיקום.

33. כשאני מביאה בחשבון את משך חייהם המשותפים של הצדדים (כ- 18 שנים), הקמת המשפחה, הולדת 3 ילדים ומצבה הפיזי דהיום של המבקשת (ראה כי זכאית היא לקבל תמיכה מן המשיב לפחות לתקופה מסויימת), ומחלתה מצדיקה כי יפסקו לה דמי שיקום החל מ- 1/7/07, המועד בו פסק המשיב לשלם את אלה על פי הסכם אשר היה בין הצדדים, ואשר לא אושר בבית המשפט, עקב סירובה של המבקשת לאשרו.

34. אני פוסקת איפוא למבקשת כי המשיב ישלם סך 4,000 ש"ח לחודש למשך 12 חודש החל מ- 1/7/07 ו/או הכרעה בתביעה העיקרית לפי המוקדם מבין השניים. תשלום זה כמו אלה שהמשיב שילם מיוזמתו קודם להליכים, יהיו על חשבון תשלום כולל אם יקבע שיגיע כזה במסגרת ההכרעה העיקרית בתיק. המשיב התחייב בשעתו לשלם סכום זה, ונראה שלולא יכול היה לעמוד בו, לא היה עומד בו.

35. כיוון שהפסיקה כאמור בסעיף 33 היא הענקתו של סעד זמני, אבחן איפוא אם עונה הסעד המבוקש למבחנים הקבועים בפסיקה בעניין זה.

35.1 לכאורה, נראה כי יש למבקשת עילת תביעה כנגד המשיב, ואף יש לה "עילת תביעה של ממש".

35.2 אין לי ספק שהבקשה והענקת הסעד היא מידתית בנסיבות העניין, נוכח מצבה הירוד של המבקשת וצרכיה המרובים עקב מחלתה.

35.3 נחה נדעתי כי יש תום לב מספק בבקשה לסעד זמני וכי הבקשה לא הוגשה בחוסר תום לב, ושוב, גם זאת בשים לב לנסיבות.

35.4 גם מאזן הנוחות מורה להעתר לבקשה לעומת הדחייה האפשרית, וזאת בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות מאוד של המקרה הנדון בפני.

36. כדי להימנע מלהטיל על המבקשת ערבות להבטחת החזר כספים למשיב במקרה שתביעתה תידחה, אני מורה כי הכספים המעוקלים במסגרת בש"א 1952/07 ישמשו כבטוחה נוספת ולא ישוחררו קודם להכרעה בתיק העיקרי.

37. אוסיף עוד כי הביסוס להענקת סעד זה נעוץ בשלושה אלה: בעיקרון תום הלב, בהסכמתם של הצדדים על פי ההסכם שהיו נכונים להגיע אליו (ואף חתמו עליו, אלא שבשל מחלוקת כספית ושינוי טעמה של המבקשת, לא אושר בבית המשפט), וכן בדבריו של המשיב בחקירתו הנגדית בבקשה שלפני בעמוד 7 לפרוטוקול ואביא הדברים כלשונם:

"... לשאלת בית המשפט - כמה אתה חושב שאתה צריך לשלם מזונות לאשה, אני עונה כי הייתי שמח להגיע להסכם כולל, אני אומר שאני צריך לשלם לה 4,000 ₪...".

ולעניין ביסוס החיוב על חובת תום הלב, אביא מתוך דברי כבוד הנשיא ברק ברע"א 8256/99 (שם):

"... המשך קווי המחשבה של הצדדים, כמו גם ההגינות והיושר בין הצדדים, מחייבים כי במקום שהאחד נזקק לתמיכתו של האחר, אם במזונות ואם באמצעים אחרים, הוא זכאי לקבל תמיכה זו. בני הזוג אינם עוברי אורח שתאונת דרכים הפגישה ביניהם, בני הזוג ביקשו לחיות חיים משותפים. דרישות היושר, שיקולי ההגינות ותחושת הצדק של החברה בישראל, מובילים למסקנה כי תחול חובה לתשלום מזונות... חובת המזונות מוטלת על כל אחד מבני הזוג כלפי בן הזוג האחר...".

38. התשלום של 4,000 ₪ לחודש ישולם מידי 1 לחודש גריגוריאני שוטף, בהתאם לאמור בסעיף 34 לעיל, ובהפקדה לחשבונה של המבקשת ושובר ההפקדה יהווה אסמכתא לתשלום.
גבייתו של התשלום במידת הצורך בהליכי הוצאה לפועל רגילים (להבדיל מהוצל"פ מזונות).

מזונות זמניים לקטינים

39. הוכח בפני שהקטינה נעה נמצאת בחזקת אביה, ולפיכך איני פוסקת לה מזונות, ממילא עול מזונותיה על המשיב.

40. באשר לקטינים נדב ואוהד, המשיב ישלם למזונותיו הזמניים של כל אחד מהם, סך 2,000 ₪ לחודש (להלן "דמי מזונות הקטינים").

41. החלטתי לפסוק כאמור לעיל נשענת אף היא על הסכמתם החתומה של הצדדים מ- 22/3/07 (ראה סעיף 14 להסכמה זו). אוסיף עוד כי הסכמה זו, לעניות דעתי, משקפת את צרכיהם האמיתיים של הצדדים לפי אורח החיים שהיה נהוג במשפחה, ואף עולה בקנה אחד עם הסדרי הראיה הרחבים של האב והקטינים.

42. ניתנות ההוראות הבאות באשר לדמי מזונות הקטינים:

42.1 דמי המזונות ישולמו ע"י האב ישירות לאם בכל 1 לחודש ומראש וזאת החל מיום הגשת התביעה ועד הגיע כל קטין לגיל י"ח שנה ו/או עד שיסיים הלימודים בתיכון, לפי המאוחר מבין השניים. בתקופת השירות הצבאי הסדיר ו/או השירות הלאומי, יעמדו דמי המזונות על 1/3 משיעורם הקודם.
42.2 תודיע האם לאב על רצונה בהפקדת דמי המזונות לחשבון הבנק שלה, תעביר פרטי חשבון הבנק שלה למשיב ובמקרה כזה תשלום דמי המזונות במועדם לזכות חשבון זה יחשב כתשלום תקין, ובלבד שהאם לא הודיעה למשיב על שינוי בפרטי מס' החשבון או הבנק.
42.3 דמי המזונות ישולמו החל מיום הגשת התביעה.
42.4 דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו אחת ל- 3 חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים בין תקופה אחת לרעותה.
מדד הבסיס לחישוב יהיה מדד החודש בו נפסקים דמי מזונות אלה, כפי פורסם/יפורסם ב- 15 לחודש השוטף אחריו והתחשיב יעשה לעומת המדד הידוע בעת עריכת תחשיב ההצמדה.
42.5 סכומים שהמשיב שילם על חשבון המזונות מיום הגשת התביעה כנגד קבלות ו/או אסמכתאות יוכלו להיות מקוזזים על ידו.
42.6 בנוסף לדמי המזונות וכחלק מהם ישא האב במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי בו מבוטחים הקטינים. באמירה הוצאות רפואיות חריגות נכללות גם הוצאות לטיפול אורטודנטי ו/או טיפול שיניים.
42.7 סכום שלא שולם במועדו ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק בין היום שנועד לתשלום לבין הפרעון המלא בפועל.
42.8 קצובת הילדים מאת המל"ל תשולם לידי האם.

43. כדי לייעל המשך הדיון בתיק, יקבע התיק להוכחות בהחלטה נפרדת.

סיכומו של דבר

44. המזכירות תשלח החלטתי לב"כ הצדדים.



45. ניתן לפרסם בלא שמות הצדדים או פרטים מזהים.

ניתנה היום ח' ב אדר א, תשס"ח (14 בפברואר 2008) בלשכה.

שפרה גליק, שופטת

שרית א.