בהליכים פליליים לא מעטים רשויות התביעה מסתמכות על עדויות שוטרים. במקרים אלו, עורך הדין של הנאשם מנסה לפגוע במהימנות עדותו של השוטר על מנת לסייע לנאשם. אחת הדרכים המקובלות לעשות כן היא באמצעות הצגת הרישום המשמעתי של השוטר, אשר לעתים יכול לכלול עבירות משמעת המטילות דופי במהימנותו באופן אינהרנטי. הפרשה הנידונה עסקה בבקשה לעיין במרשמי מעין אלו, ובית המשפט נדרש היה להכריע אם להתיר את חשיפתם.
העובדות
המבקשים בפרשה זו היו השוטרים אשר הטמינו מטען נפץ ברכבם ובביתם של אנשים המעורבים בפלילים בנהריה. כנגד המבקשים הוגש כתב אישום בגין מעשיהם. המבקשים הגישו בקשה לגילוי מסמכים שונים לפי סעיף 74 לחוק הסדר הדין הפלילי. כפי שטענו המבקשים, הם היו זכאים לעיין במרשם הגיליון המשמעתי של שני עדי מדינה. בית המשפט ביקש לעיין באותם הגיליונות ובהליך זה נדרש היה לתת החלטתו בנושא – אם להתיר העיון או אם לאו.
ההכרעה
בית המשפט ציין כי בחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א-1981, נקבעו שני סוגי מרשמים. הסוג הראשון מתייחס למרשם פלילי המתייחס להרשעות או החלטות אחרות הנוגעות לפרטים. הפרטים שאותם המרשם צריך לכלול קבועים בחוק, והם, בין היתר: הרשעות ועונשים בפלילים, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מביצוע עבירה ועוד. סוג המרשם השני מתייחס ל"סמכות המשטרה לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה". מדובר הוא במאגר רישומים פנימיים של המשטרה. בפועל, גם לפי עמדת הפסיקה, מדובר בשני מאגרים נפרדים, כאשר בתוספות לחוק מצוין מי בעל ההרשאה לעיין בכל גיליון: בתוספת הראשונה לחוק זה מצוין מי רשאי לעיין בסוג המרשם הפלילי, המרשם הראשון, בעוד הרשאים לעיין בסוג המרשם השני מצוינים בתוספת השלישית לחוק זה, רשימה הרבה יותר מצומצמת.
בית המשפט ציין כי בהחלטתו הקודמת כבר הורה על העברת הרישום הפלילי של עדי המדינה לידי המבקשים, כאשר בהליך זה נותר לו לקבוע אם יש להעביר גם את הרישום המשמעתי של עדי התביעה. בעניין זה, בית המשפט הבהיר כי "כאשר מדובר בעבירת משמעת, הכוונה לעבירה על-פי חוק המשטרה ולא לכל אותן עבירות שנכללות דה-פקטו בגיליון הרישום המשמעתי".
בית המשפט ציין כי על פי הפסיקה הוכר כבר כי "עיון ברישום הפלילי של עד תביעה עשוי לסייע להגנת הנאשם עת הוא בא לתקוף את מהימנותו של העד", וכי מעיון בפסיקות השונות מתברר ש"ישנם מקרים מסויימים שבהם בית המשפט אפשר חשיפת חומר כזה תוך הסתמכות על הוראות חוק המרשם (שבוטל בינתיים), ומקרים אחרים שבהם בית המשפט לא נעתר לבקשות כגון דא מחמת חוסר רלוונטיות".
בית המשפט ציין כי לעתים הרישום המשמעתי של השוטר יכול להיות רלוונטי, וזאת במיוחד במקרים בהם השוטר הורשע בעבירת משמעת המטילות דופי מהימנותו על פי חוק המשטרה. עם זאת, ניתן להסתמך במידע מעין זה רק לו מדובר בהרשעת השוטר בבית הדין המשמעתי, וככלל כבר נקבע שאין לאפשר "לנאשם לעיין בתיקים שנסגרו או תיקים התלויים ועומדים (מב"דים), לא כל שכן, תיקים שנסגרו מחוסר אשמה. דברים אחרונים אלה נלמדים מחוק המרשם הפלילי על דרך ההיקש".
במקרה זה, בית המשפט קבע לאחר העיון במרשמים כי "שני הגיליונות אינם כוללים מידע שיש בו פוטנציאל כל שהוא שיכול לסייע בהגנת הסנגורים", וכי אינו מוכן להיעתר לבקשה אשר כל העומד מאחוריה הוא הרצון "להתיש את התביעה ולהסיט את הזרקור מהנושא העיקרי".



