פסק דין בתביעה מזונות של נכדים מסבם

בעניין: 1 . ד' ה' (קטינה)
2. ד' ה' (קטין)
באמצעות אמם ואפוטרופסותם הטבעית, הגב' ע' ה'
ע"י ב"כ עו"ד סיגל יוריסטה עצמון התובעים
נ ג ד
ה' ד'
ע"י ב"כ עו"ד שרה מרקוביץ הנתבע

פסק דין

ההליך

1. בפני תביעה למזונות, אשר הוגשה על ידי נכדים, התובעים, כנגד סבם, אבי אביהם, הנתבע, בה עתרו, כי בית המשפט יחייב את הנתבע לשלם להם דמי מזונות חודשיים בסך של 4,880 ₪ לחודש.

התביעה הוגשה ביום 31.7.06. ביום 19.2.07 נשמעו ההוכחות.

2. לאחר שמיעת ההוכחות, הונחה בפני בקשה להגשת ראיות נוספות אשר הוגשה על ידי הנתבע בה עתר, כי בית המשפט יאפשר לו להגיש שתי ראיות נוספות (בש"א 5354/07). האחת, נסח טאבו המאשר כי ביום 15.3.07 נרשמו על שם האם זכויות בדירה ברח' ______ , והשניה, תוצאות בדיקת ביופסיה של הערמונית שנלקחה מגופו של הנתבע. בהחלטתי מיום 1.11.07 התרתי לנתבע לצרף את המסמכים המבוקשים.
3. בד בבד עם כתיבת פסק הדין הגיש הנתבע בקשה נוספת להגשת ראיה (בש"א 912/08), בה עתר כי בית המשפט יתיר לו להגיש מכתב שחרור מביה"ח שיבא, המעיד כי הנתבע עבר ניתוח לב פתוח ובוצעו בליבו שלושה מעקפים. בתגובתם מיום 3.2.08 לא התנגדו התובעים להגשת הבקשה וכל שטענו הוא שאין באמור כדי להשליך על תביעתם וזכאותם למזונות.

רקע עובדתי

4. העובדות כפי שהתבררו מתוך כתבי הטענות, תיק המוצגים, תצהירי בעלי הדין וחקירתם בפני בית המשפט, הן כדלקמן:

4.1 אם התובעים (להלן - "האם") ואביהם, מר א' ה' (להלן - "א'" ו/או "האב"), נישאו זל"ז בשנת 1994 (האם והאב ביחד להלן – "ההורים"). מנישואיהם נולדו להורים התובעים: ד', ילידת 7.12.97 ו-ד', יליד 10.2.00.

4.2 ביום 3.3.05 חתמו ההורים על הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין (להלן - "ההסכם").

4.3 בהסכם הוסדרו, בין השאר, מזונות התובעים כדלקמן (סעיף 7 (א)):

"מוסכם בזאת, כי החל מיום סידור הגט בין הצדדים ועד מלאת לילדים הקטינים 18 שנים תמימות, ישלם הבעל, לידי האשה, למזונות הילדים ולמדורם סך של 3,800 ₪ לחודש (להלן: "סכום המזונות")".

4.4 ביום 31.3.05 התגרשו ההורים.
4.5 מאז חתימת ההסכם ואישורו האב אינו מקפיד על תשלומי המזונות כסדרם. האב משלם תשלומים על חשבון דמי מזונות בין לידי האם ישירות, בין לידיה באמצעות הילדים (ראה עדות האם, פרוטוקול הדיון מיום 19.2.07 (להלן – "עדות האם"), עמ' 5, ש' 11 – עמ' 6, ש' 5) ובין באמצעות לשכת ההוצל"פ (ראה דו"ח לשכת ההוצל"פ).

4.6 נכון ליום 12.11.06 הייתה לאב יתרת חוב בסך של כ – 67,828 ₪ (ראה דו"ח לשכת ההוצל"פ אשר צורף לתצהיר עדותה הראשית של האם).

4.7 האם עובדת כמדריכת כושר ומשתכרת סך של כ – 5,000 ₪ לחודש (ראה תצהיר האם, סעיף 7).

4.8 האם והילדים מתגוררים בשכירות בדירה בת 3 חדרים. על פי חוזה השכירות שצורף לתצהיר האם שכר הדירה המשולם על ידי האם מסתכם בסך של כ – 580 $ לחודש.

לאחר הגשת התביעה נרכשה דירה ברח' _____, אשר הזכויות בה נרשמו, ביום 15.3.07, על שם האם. לטענת האם, תמורת הדירה מומנה על ידי אחיה וכן באמצעות הלוואה. הדירה מושכרת ויתרת דמי השכירות לאחר החזרי ההלוואה מועברת לידי האם (ראה בש"א 5354/07; תשובת התובעים לסיכומי הנתבע).

4.9 האב הינו מהמר כפייתי ושרוי בחובות כבדים (ראה עדות הנתבע, פרוטוקול הדיון מיום 19.2.07 (להלן – "עדות הנתבע"), עמ' 12, ש' 9 - 12).
4.10 בין האב לבין אם הילדים קיים קשר. כך, הוכח, כי אב נפגש עם הילדים וכן מקיים גם קשר רצוף עם האם (עדות האם, עמ' 7, ש' 4 – 15; עמ' 8, ש' 7 – 8 ; ועמ' 9, ש' 9 – 8 ).

4.11 הנתבע, גבר כבן 71, מקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 1,739 ₪ (נספח ב' לכתב ההגנה), סובל ממחלות שונות לרבות גלאוקמה סכרת וכולסטרול.

4.12 בעבר עסק הנתבע במסחר וביצור תכשיטים ועבד בשעתו ב_____, אולם כיום אינו עובד עוד שם (עדות האם, עמ' 9).

4.13 בשנת 2005 השקיע הנתבע סך של כ – 300,000 ₪ כשותף בחנות מחשבים שעסקה בייבוא חלקי מחשב (להלן – "העסק").

ביום 15.6.06 נחתם חוזה בין הנתבע לבין שותפו ובו הוסכם, כי הסך האמור יוחזר לנתבע ב- 78 תשלומים ללא ריבית והצמדה, החל מיום 13.7.06 (נ/2), התשלומים מסתכמים בסך של כ – 3,500 ₪ לחודש.

4.14 כיום עובד הנתבע באופן מזדמן כמעסה. לגרסת הנתבע יש לו כ – 3 – 4 טיפולים בשנה. גרסת הנתבע לא נסתרה.

4.15 הנתבע נשוי נישואים שניים לגב' ל' ה' (להלן – "אשת הנתבע"), אשה כבת 66, קוסמטיקאית במקצועה, המנהלת עסק עצמאי. הנתבע ואשת הנתבע נישאו בשנת 1984.

4.16 הנתבע ואשתו מתגוררים לבדם בבית פרטי, הנמצא ברח' _____ (להלן – "הבית").

4.17 הזכויות בבית היו רשומות בשם הנתבע. במהלך חיי הנישואין העביר הנתבע מחצית מהזכויות בבית לשם אשתו (עדות הנתבע, עמ' 12, ש' 13 – ש' 18).

מצבו הפיזי של הבית ירוד והוא טעון שיפוץ (ראה נ/10).

שווי הבית למכירה בשוק חופשי נע בין כ – 300,000 – 400,000 $.

4.18 אשת הנתבע עברה תאונת דרכים ובעקבותיה קיבלה פיצויים בסך של כ – 700,000 ₪ (נ/12). כספי הפיצויים הופקדו בחשבון משותף לנתבע ולאשתו (עדות הנתבע, עמ' 14, ש' 11 – ש' עמ' 15, ש' 4). יתרת הכספים לאחר ההשקעה בעסק מסתכמת בסך של כ – 400,000 ₪.

טענות הצדדים

5. לטענת התובעים:

5.1 מאז גירושי ההורים, שילם האב למזונותיהם סכומים חלקיים בלבד. לפיכך, נקטה האם כנגדו בהליכים בלשכת ההוצאה לפועל ב_____. במסגרת הליכים אלו, ננקטו נגד האב מספר פעולות "לרבות עיכוב יציאתו מן הארץ, עיקול משכורתו ופקודות מאסר" (ההדגשות שלי - ח.ר.ר.). למרות הפעולות אשר ננקטו כנגדו, האב אינו משלם את דמי המזונות ולמעשה, כפי שהודה הנתבע, קיימת חוסר אפשרות ממשית לקבל את המזונות.

5.2 הוכח, כי במקרה דנן התמלאו שלושת התנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 (להלן – "החוק"), המקנים לילדים זכות לקבל את מזונותיהם מהנתבע. כך, הוכח, כי, האם עובדת כ______ ומשתכרת כ- 5,000 ₪ לחודש בלבד. הכנסתה אינה מספיקה למזונותיה שלה וודאי שאינה יכולה לספק את צרכיהם.

עוד הוכח, כי הנתבע הינו עתיר אמצעים. עובד כ____ וכ_____, מתגורר בבית מפואר בן 3 קומות ב____. אשתו הינה קוסמטיקאית מצליחה ונחשבת המשתכרת סכומים נכבדים; לנתבע ולאשתו רכוש. כך, בבעלותם בית ששוויו כ – 400,000 $; כמו כן, הם מנהלים פיקדון כספי בסך של כ – 400,000 ₪. כעולה מעדותו, בין הנתבע לבין אשתו קיים שיתוף מלא והוא נהנה גם מהכנסותיה. הוכח, כי הנתבע ואשתו מנהלים רמת חיים גבוהה ומוציאים לטענתו כ – 10,000 ₪ לחודש למחייתם.

לעומת זאת, הוכח, כי מצבם הכלכלי של הורי האם, בכי רע. חיי נישואיהם במשבר, אביה מובטל ולאמה יש בקושי כדי לספק את צרכיה שלה. (תצהיר האם אשר לא נסתר).

בנסיבות העניין, אין למנוע מהנכדים, התובעים, את האפשרות לחיות ברמת חיים סבירה ויש לחייב את הנתבע במזונותיהם.

6. לטענת הנתבע:

6.1 מצבו הרפואי קשה ואף החמיר במהלך ההליכים המשפטיים.

6.2 טענות התובעים, כי הנתבע עובד כ_____ וכ______ "ונהנה מרווחים
משמעותיים" לא הוכחו ואף הופרכו. הוכח, כי לנתבע הכנסה מקצבת זקנה ו____ שההכנסות בגינם הסתכמו בכ – 3,000 ₪ לשנה. טענות האם מבוססות על השערות גרידא (עדות האם, עמ' 9, עמ' 10, ש' 16).

6.3 הוכח, כי הבית מוזנח ובשל מצבו, ההצעה הגבוהה ביותר שקיבל עבורו הסתכמה בכ – 300,000 $.

6.4 נכון להיום נתמך הנתבע על ידי אשתו. הוכח, כי האם אינה סבורה, כי היא או האב יטפלו בנתבע בימי זקנתו ונראה כי עליו לדאוג לעצמו.

6.5 אשת הנתבע אינה חבה במזונות התובעים.

6.6 טענות האם בדבר מאמציה העילאיים לגביית המזונות מהאב נסתרו.

7. בסיכומי תשובה, אשר הוגשו על ידי התובעים הוסיפו התובעים וטענו, כי ידוע לנתבע שבמשך תקופה מסוימת נמנעה האם מנקיטת הליכי גבייה כנגד האב בשל מצבו הקשה, הסתבכותו עם גורמים בשוק האפור ושני ניסיונות התאבדות אשר ביצע.


דיון

8. חובת סבים לשאת במזונות נכדיהם מוסדרת בסעיפים 4 ו- 5 לחוק. בעוד סעיף 4 קובע את הזכאים למזונות, סעיף 5 קובע את התנאים לתחולת החיוב. בהתאם לסעיף 4(3) חייבים הורי הורים במזונות נכדיהם. חובה זו מותנית בהתקיים שלושה תנאים מצטברים המנויים בסעיף 5 לחוק, הקובע כדלקמן:

"5. סולם המזונות
אין אדם חייב לספק מזונות לבן משפחה לפי סעיף 4 אלא אם במידה שנתקיימו שלוש אלה:
1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, בן זוגו, ושל הילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו.
2) אותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר.
3) אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או סעיף 3 או מעזבון ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4".

(ההדגשה שלי – ח.ר.ר).

9. בענייננו, אין ספק, כי נתמלא התנאי השני, הקבוע בסעיף 5(2) לחוק וכי התובעים אינם מסוגלים לספק צרכיהם מנכסיהם או ממקור אחר.

יש לבחון איפוא האם התמלאו שני התנאים הנוספים הקבועים בסעיף האמור, דהיינו: האם, בנסיבות העניין, אין באפשרות התובעים לקבל מזונות מהוריהם, החייבים במזונותיהם לפי סעיף 3 לחוק; כדברי כב' השופט מ. שמגר (כתוארו אז), בע"א 431/80 רוזנברג נ' חזן, פ"ד לה(2) 742:

"אשר לאמור בסעיף 5(3) לחוק הנ"ל, ממנו נובע כאחד מן התנאים, כי הקטין יוכל לפנות לסב ולסבתא, רק אם אינו יכול לקבל מזונותיו לפי סעיף 3, היינו מהוריו, הוכח כדבעי, כי האב אינו משלם מזונות כלשהם, וכי האם אינה עובדת עתה";

והאם יש ביכולתו של הנתבע לספק לתובעים מזונות לאחר סיפוק צרכיו הוא וצרכי הזכאים הנוספים למזונות הימנו.

10. סבורני, כי התובעים לא הוכיחו את קיומם של התנאים ואפרט טעמי:

10.1 אשר לתנאי השלישי –

כאמור לעיל, הוכח, כי האם משתכרת כ – 5,000 ₪ לחודש. אשר לאב – אכן, הוכח, כי האב אינו משלם את דמי המזונות כסדרם עם זאת, גרסת האם בתצהיר העדות הראשית (סעיף 6), לפיה "למרות פעולות ההוצאה לפועל שננקטו כנגדו, א' איננו משלם את דמי המזונות על פי פסק הדין ולמעשה קיים חוסר אפשרות ממשי לקבל את המזונות", נסתרה לחלוטין.

כך, הוכח, כי במהלך התקופה שמחודש נובמבר 2005 ועד לחודש נובמבר 2006 שילם הנתבע על חשבון חוב דמי המזונות סך של כ – 21,470 ₪.

יתר על כן, הוכח, כי האם לא מיצתה את הליכי הגבייה העומדים לרשותה. כך העידה האם (עדות האם, עמ' 7-6):

"ש. בתאריך 2.6.05 פתחת תיק הוצל"פ נכון?
ת. כן. ואני לא זוכרת את התאריך של פתיחת התיק.
ש. כתבת בתצהיר שגם הוצאת פקודות מאסר. כמה פעמים הוצאת פקודות מאסר?
ת. היו מספר פעמים משהו בין 3 ל - 4 פעמים אבל כל פעם הפקודה חזרה מסיבה אחרת. אני לא מצליחה עד היום לגבות ממנו בכל צורה שהיא כסף.
ש. את ניסית להוציא פקודת מאסר ידנית?
ת. עכשיו הגשתי עוד בקשה נוספת משום שהאחרונה שוב חזרה כלא ידועה וכל פעם לכתובת אחרת, ניסיתי לעבודה וזה חזר מכיוון שהעסק נסגר, אז שוב עשיתי שינוי כתובת בהוצל"פ ושוב הגשתי בקשה וזה שוב חזר.
ש. זאת אומרת שאם אני מבינה נכון מהתשובה שלך, לפני שהגשת את התביעה כנגד ד' הסבא את לא ביקשת פקודת מאסר ידנית?
ת. ביקשתי מתי שהוא פקודת מאסר ידנית ובהוצל"פ הייתה הקלדה לא נכונה והם החזירו לי את זה והם עשו טעות וחשבו שהם צריכים לגבות ממני אגרה ואז החזירו לי בבקשה ואמרו שזה עוד פעם חזר וכשבאתי לברר התברר שזה טעות ואז אמרו לי להגיש מחדש ושוב הגשתי וזה תהליך שלוקח חודשים.
ש. אז בעצם החלטת שאת תגישי את התביעה כנגד ד' לפני שקיבלת פקודת מאסר ידנית?
ת. ידנית, אבל היו גם פקודות מאסר רגילות
....
ש. זאת אומרת זה לא שהוא נעלם ולא ניתן למצוא, את פוגשת אותו. בעיקרון ניתן לעצור אותו בפקודות מאסר ידנית כשאת פוגשת אותו?
ת. יכול להיות".

(עדות האם, עמ' 6-7).

ויודגש, כי בעדותה אישרה האם, כי האב מגיע להיפגש עם התובעים כ – 4 עד 5 פעמים בחודש (שם, עמ' 7, ש' 9-15):

"ש. יש לך גם קשר טלפוני?
ת. כן, אנו מדברים וצריך להעביר את הילדים מיד ליד...
ש. כמה פעמים הוא בא לראות את הילדים במשך שבוע?
ת. יכול להיות פעמיים, פעם אחת או יכול להיות בכלל לא.
ש. בממוצע בחודש
ת. בממוצע לחודש 4 פעמים, 5 פעמים"

בסיכומי התשובה (סעיף 4) טענו התובעים, כי "לסב ידוע, כי האם יזמה הפוגה מסוימת בהליכי הגביה לאחר שבנו ניסה להתאבד פעמיים ואושפז בגין כך בעקבות בואם של מעקלים לביתו. גם לאחר שחודשו ההליכים לא הוטלו הליכי הגבייה".

לא למותר לציין, כי טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומי התשובה ולא הובאה אפילו ראשית ראיה להוכחתה.

יתר על כן, מסיבות השמורות עמם ולמרות הקשר בין האם לבין האב, אליו אדרש בהמשך, נמנעו התובעים מלזמן את האב לעדות להוכחת הנטען. הלכה פסוקה היא, כי:

"אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד."

(ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', פד"י מה (4) 651, 658).

בנסיבות העניין סבורני, כי לא עלה בידי התובעים להוכיח, כי מיצו את אפשרויות הגביה מן האב וכי לא ניתן לגבות ממנו את המזונות, כולן או חלקן.

נראה, כי די באמור כדי לדחות את התביעה. עם זאת אוסיף ואדרש גם לתנאי השני.

10.2 אשר לתנאי הראשון –

למצער, גם בעניין זה לא דקו התובעים פרותא בטענותיהם. כך, הגם שהתובעים ניסו להציג את הנתבע כאיש עתיר נכסים, הוכח שלא כך הם פני הדברים.

כאמור לעיל, הוכח, כי הנתבע הינו בן כ – 71 שנה, סובל משורה ארוכה של מחלות כרוניות המגבילות את כושר השתכרותו, אשר מקבל קצבת זקנה בסך של כ – 1,700 ₪ והכנסה זעומה מעבודתו כ____, וכן סך של 3,500 ₪ החזר השקעתו בעסק.
כטענת הנתבע, סבורני, כי הכנסות אשת הנתבע אינן רלבנטיות, למעט לצורך ההוכחה, כי הנתבע אינו חייב בסיפוק צרכי אשתו כאשר אלו מסופקים על ידה מעבודתה.

(לעניין זה ראה לצורך לימוד ואנלוגיה את היקף הכנסותיהם ורכושם של הסבים בתיק תמ"ש (ת"א) 94545/98 פ.ד. קטין נ' פ.ד. (לא פורסם) (2001) עמ' 2; ובתיק תמ"ש (י-ם) 5223/05 ח.ח. קטינה ואח' נ. ד.ח. ואח' (לא פורסם) (2007) עמ' 20 - עמ' 21).

אכן, הוכח, כי לנתבע ולאשתו בית בו הם מתגוררים ששוויו כ – 400,000 – 300,000 $ וכן חסכון בסך של כ – 400,000 ₪, אולם, לא ניתן להתעלם מגילו של הנתבע, מצבו הרפואי והעובדה שלנתבע אין כל פנסיה או בטחון כלכלי אחר להבטחת צרכיו העתידיים. הדברים מקבלים משנה תוקף מיוחד נוכח הצהרת האם בעדותה, כי סביר להניח שאף אחד מילדיו של הנתבע לא יטפל בו בעתיד (עדות האם, עמ' 11, ש' 21 – עמ' 12, ש' 1).

בטרם אסיים אציין, כי עדות האם הייתה בלתי מהימנה, כך, למשל גרסת האם (עדות האם, עמ' 6, ש' 10), כי: "...אני לא מצליחה עד היום לגבות ממנו בכל צורה שהיא כסף", נסתרה עת כאמור לעיל הוכח, כי מעת לעת הנתבע משלם לאם כספים על חשבון המזונות (עדות האם, שם, ש' 3 – 5).

כך גם, למשל, בעוד בפתח עדותה העידה האם, כי היא נפגשת עם האב לעיתים מאד רחוקות (עדות האם, עמ' 7, ש' 1-5). הוכח, כי בין ההורים קיים קשר רציף ושיתוף פעולה (עדות האם, עמ' 8 – עמ' 9, ש' 9).

11. בנסיבות העניין התביעה נדחית.

12. עם זאת, איני יכולה שלא להביע את מורת רוחי מהתנהגות הנתבע אשר לאורך כל ההליכים סירב לכל מאמץ וכל הסדר על מנת לסייע לנכדיו הקטינים ולו גם עזרה מינימאלית. נוכח ההתנהלות האמורה איני מחייבת בהוצאות.

תיק תמ"ש 49553/04.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.


ניתן היום י"ט ב אדר א, תשס"ח (25 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

ריש-רוטשילד חנה, שופטת