סכום המזונות שנפסק בהליכי גירושין, בין אם על ידי קביעה של בית המשפט ובין אם בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, ניתן לשינוי כאשר ישנו שינוי נסיבות מהותי. כפי שנראה להלן, בתי המשפט לא ששים לשנות סכום מזונות ויש רף גבוה לצורך הוכחת שינוי נסיבות. למרות זאת, כאשר האפוטרופוס של הילדים מסכים למהלך, בתי המשפט ייעתרו ברצון רב יותר לבקשות מסוג זה. להלן דוגמא למקרה כאמור.
במהלך שנת 2001, האם והאב הגיעו להסכמות בנוגע להליך הגירושין ביניהם. בין היתר, הוסכם כי האב יישא במזונות הקטינים וישלם 900 ₪ עבור כל אחד מהם, עד להגיעם לגיל 18 או עד סיום בית הספר התיכון (על פי המאוחר). לאחר מכן, במהלך שירות החובה של הילדים בצבא, התחייב האב לשלם כשליש מסכום זה. הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
יש לכם שאלה?
לאחר שלוש שנים, האב עתר לבית משפט זה על מנת לבטל את חיובו במזונות. הסיבה לבקשה הייתה - הרעה מוחשית במצבו. האב טען כי הוא חי ברחוב ובעל נכות של 100%. על פי הנטען בכתב התביעה, דמי המזונות הוסכמו לפני שחלה התדרדרות משמעותית במצבו הבריאותי, והיום דמי המזונות מנוכים מקצבת נכותו, דבר שמונע ממנו קיום מינימאלי. לאחר שאם הילדים הגישה התנגדות, לבסוף היא הסכימה לבקשה בגלל מצבו של התובע.
החלטת בית המשפט
בית המשפט ציין כי פסק הדין אשר קבע את סכום המזונות לא היה מעשה בית דין אשר מנע התדיינות חוזרת בקביעה זו. נקבע כי ניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בעניין מזונות, אבל זאת רק כאשר יש שינוי מהותי בנסיבות ולא כאשר יש שינוי של מה בכך. שינוי פסק דין בנושא מזונות צריך שיעשה במקרים נדירים בלבד ובהתקיימותם של שלושה תנאים מצטברים:
- נעשה שינוי נסיבות מהותי ואין זה צודק להשאיר את מצב הדברים על כנו.
- בזמן ההסכמה או פסיקת בית המשפט, הצדדים השאירו פתח לשינוי הנסיבות, בין אם בצורה מפורשת ובין אם בצורה משתמעת.
- מי שמבקש לשנות את הקביעה, צריך לעשות זאת בניקיון כפיים ובתום לב.
הנטל להוכחת שלושת התנאים המצטברים מוטל על הטוען לשינוי הנסיבות. בית המשפט ציין כי אכן חל שינוי מהותי במצב בריאותו של התובע, והייתה לכך השלכה של ממש על הכנסתו ו/או כושר השתכרותו. במקרה הזה, התובע לא היה צריך רק להראות את המסמכים מהביטוח הלאומי, אלא לנסות ולהוכיח בפני בית המשפט את המגבלות שמנעו ממנו באופן מוחלט לצאת ולעבוד. בנסיבות הרגילות, בית המשפט ציין כי ספק רב אם הוא היה משנה את דמי המזונות שהוסכמו בהסכם המקורי. למרות זאת, בית המשפט נתן משקל נכבד להסכמתה של האם. ביטול המזונות נקבע רק לגבי אחד הילדים, וזאת משום שהילד השני בינתיים עבר את גיל 18. משמע, האם איבדה את האפוטרופסות על קטין זה, ולכן לא היה בהסכמתה לויתור על המזונות כדי לסייע לאב (הוא צריך לקבל את הסכמתה של בתו). לסיכום, בית המשפט ביטל את חיוב המזונות עבור אחד הילדים בלבד.
עודכן ב: 04/11/2012




