סעיף 56 לחוק הירושה קובע כי כאשר עיזבון הוא המקור לתשלום מזונות ליורשים – חוק הירושה יהיה המקור היחידי שיחול. לפי סעיף 107(א) לחוק זה, חלוקת העיזבון בין היורשים תתבצע רק לאחר תשלום כל חובות העיזבון, לרבות לאחר תשלום המזונות ליורשים. במצב זה, ולעתים, עלולים להיווצר מצבים בהם ליורשים לא נותרו כלל כספים. משכך, בהצעת החוק של הסדר זה המחוקק ציין כי "לבית המשפט שיקול דעת לתת לתובע מזונות פחות ממה שנזקק בהתחשב עם שווי העיזבון" . הפרשה הנידונה סבה סביב סוגיה זו.
יש לך שאלות?
פורום עיזבון
פורום ירושות וצוואות
פורום חלוקת רכוש
שני התובעים בפרשה זו תבעו את אביהם לתשלום מזונות. לאחר פטירת האב, בית המשפט הכריע כי יש לשלם לתובעים מזונות, 4,000 שקלים לתובע הבגיר ו-2,000 שקלים לתובע הקטין, כאשר מהגעתם לגיל בגרות ועד הגעתם לגיל 21 (או עד תום השירות הצבאי), יהיה לשלם לכל אחד מהם את מחצית הסכומים האמורים בכל חודש. בית המשפט גם קבע כי יש לשלם לתובעים את הסכום הכולל – עבור כל השנים – בפעם אחת, כאשר הוא מהוון למועד קבלת הכספים.
היות והכספים לא שולמו לתובעים, הם פנו להוצאה לפועל. בהסכם שנערך בין התובעים לבין מנהל העיזבון, נקבע כי על דמי השכירות המתקבלים מדירת המנוח לעבור אל התובעים בכל חודש על מנת לפרוע את התשלומים החודשיים. בפועל, שולמו לתובעים מזונות בסך 585,570 שקלים, כ-78% מהחוב המקורי. הסכום שנותר צבר במהלך השנים ריבית והצמדה, כך שהסכום שנותר הגיע לסך 561,000 שקלים בסך הכל. התובעים ביקשו בהליך זה מבית המשפט להורות על מנהל העיזבון לשלם להם את הסכום שנותר. מנהל העיזבון התנגד לתשלום השארית, בייחוד היות והסכום כלל ריבית והצמדה – מה שהקפיץ את גובה החוב באופן משמעותי.
האם בית המשפט הורה על העברת הכספים לתובעים?
בית המשפט התייחס לכך שבסעיף 107(א) לחוק הירושה נקבע כי "חלוקת העיזבון בין היורשים תתבצע לאחר תשלום כל חובות העיזבון, לרבות החובות לתשלום מזונות". במקרה זה, התובעים זכאים למזונות על פי פסק דין של בית המשפט, ולכן יש לשלם להם את התשלומים המגיעים להם מהעיזבון. כלומר, על מנהל העזבון לשלם לתובעים – ובכל מקרה בו חל שינוי נסיבות, מנהל העיזבון יכול לפנות אל בית המשפט.
לעניין פסיקת הריבית וההצמדה, בית המשפט ציין כי בהתאם לסעיף 2 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, בית המשפט רשאי לקבוע ריבית והצמדה לגבי סכום כלשהו. משמעות המילה רשאי היא שבית המשפט יכול להחליט שלא לפסוק זאת, אם, למשל, לעיזבון חובות גדולים. בית המשפט בחן את הנסיבות, וקבע כי "תשלום עבור מזונות הקטינים, בהתאם לחוב שנוצר בתיק הוצל"פ, יפגע בהחזר חוב המזונות לאלמנה, שזקוקה לתשלום המזונות בשל מצב בריאותה ובחלקם של היורשים ובמיוחד בבתו הבכורה של המנוח". למרות זאת, מאחר וחלפו כבר 9 שנים מעת פסק הדין בו הוכרע על תשלום המזונות, בית המשפט קבע כי אינו סבור שעל הכספים שיש לשלם לתובעים להיות בהתאם לערכם ביום מתן פסק הדין, אלא כי עליהם להיות מוצמדים למדד המחירים אשר היה קבוע בעת מתן פסק הדין. לאמור, בית המשפט איפשר להצמיד את סכום המזונות שנותר – אך לא ציין בפסק הדין סכום קונקרטי.
בסיום דבריו, בית המשפט העיר כי "ראוי היה שהמבקשים ומנהל העיזבון יגישו את הבקשה למתן הוראות בקשר לחוב המזונות במועד שנפתח תיק ההוצל"פ ולא ימתינו עד עתה".
.jpg)
