עתירה לקבלת חומר חקירה וגילוי ראיה חסויה

במקרה זה, דן בית המשפט בעתירה להסרת חיסיון, מכוח סעיף 46 לפקודת הראיות. השופט קבע כי על פי לשון החוק, אין מניעה שהדיון ייערך בפני המוטב שדן בתיק לגופו של עניין, למרות חשיפתו לתוכן הראיות החסויות ומכלול העובדות. עם זאת, השופט הורה על קיום הדיון בדלתיים סגורות, כמצוות המחוקק. נוסף על כך, בקשת הסנגורית לגילוי ראיות נוספות, בעניין התיק שהיה לנאשם במחלקה לחקירת שוטרים, נדחתה.

יש לכם שאלה?

פורום כתב אישום

פורום רישום פלילי

פורום מעצר

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט עתירה על פי סעיף 46 לפקודת הראיות, התשל"ח – 1971. בעתירה, ביקש הנאשם את קבלת חומר החקירה וגילוי ראיה חסויה. לטענת הנאשם, על בית המשפט היה להורות על המצאת תיקו במחלקה לחקירות שוטרים בעניינו, אשר היה בגדר "חומר חקירה". כמו כן, נטען כי באשר לגילוי הראיה החסויה, החיסיון במקרה זה הוטל על ראיות שלא היה בכוחן על מנת לפגוע בביטחון הציבור.

לדידו, החיסיון הוטל על מנת לכסות על מחדלי החקירה ובעיות זיהוי שונות ולכן, על בית המשפט היה להסירו. בנוסף, באת כוחו של הנאשם טענה כי נעשו פעולות תצפית, עיקוב, הסרטה, צילום והקלטה שבמניעתם חשיפתם היה כדי לפגוע במרשה. בפתח הדיון דנן, ביקשה באת הכוח לקיים את הדיון בפני מוטב אשר לא דן בתיק לגופו של עניין. מדינת ישראל, המשיבה, התנגדה לבקשות השונות. בנוסף, נטען כי כל חומר החקירה בעניינו של תיק המחלקה לחקירת שוטרים הועבר לידי הנאשם ובאת כוחו.

דיון והכרעה

השופט פתח את הדיון בהתייחסות לעניין תיק המחלקה לחקירות שוטרים. הוא ביקש לעיין בו ומכך למד על הודאת הנאשם ועל ההחלטה שלא לפתוח בחקירה בעניין. בנוסף, בתיק היו פרוטוקולים של דיונים מבית המשפט, דו"ח על עיכוב מעצר, מזכר טכני, חקירת הנאשם במשטרה, ההודעה אודות עברת החומר לחקירת מח"ש באמצעות מזכר והודעה על גביית התלונה. גם בטופס העדכון לא היה דבר מעבר להודעה על תלונת הנאשם. כלומר, נקבע כי לא היה בתיק חומר חקירה נוסף אשר נמצא כבעל הגיון או נחיצות לשם ניהול ההליך דנן. לכן, השופט קבע כי תכולתו הרלוונטית של התיק כבר נמסרה לידי באת כוחו של הנאשם.

באשר לבקשה לקיים דיון בפני מוטב שונה, דחה השופט את הבקשה. לדידו, היה זה מוטב וראוי לו המותב הדן בתיק לא היה נחשף לחומרי החקירה הנוגעים לנאשם טרם הדיון. אולם בפועל, לא כך הדבר. למשל, שופט שדן בבקשת מעצר עד תום ההליכים בעניינו של נאשם מסוים, היה נחשף לכל חומר החקירה בטרם עבר ליבון ראייתי מסוים, ולאחר מכן היה יושב לדיון בתיק לגופו של עניין.

בית המשפט העליון קבע בעניין זה כי אין בכך כדי למנוע מהשופט שנחשף לחומר החקירה, מכוח הבקשה למעצר עד תום ההליכים, לדון גם בתיק עצמו. עם זאת, השופט ציין כי יתכן ויש מקום לשנות את לשונו של החוק לעניין זה. בסופו של דבר, הבקשה לשינוי מוטב השופטים נדחתה. לבסוף, נידון עניין החיסיון. השופט קבע כי הבקשה להסרת החיסיון תדון לגופו של עניין בדלתיים סגורות, מכוח סעיף 46 לפקודת הראיות.