על פי תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל-1969, אדם יוכל להגיש בקשה לתמלוגים ממשרד הביטחון גם אם הפגיעה הנטענת נגרמה כתוצאה מפגיעה אחרת אשר ארעה במהלך השירות הצבאי. תקנה זו הינה תקנה חריגה, שכן היא מתירה להכיר בפגיעה נוספת של אדם אשר לא נגרמה באופן ישיר מהשירות הצבאי. הפרשה הנידונה עסקה בכך.
יש לך שאלות?
משרד הביטחון ערער בהליך זה על החלטת ועדת הערר, אשר התכנסה מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, וקיבלה את ערעורו של המשיב. ועדה זו הורתה למשרד הביטחון לשלם למשיב תגמולים על פי תקנה 9, בגין פגיעה אורולוגית שנגרמה למשיב כתוצאה מפגיעה שקרתה לו בשירות הצבאי, החל משנת 1995. משרד הביטחון טען כי בשנה זו המשיב לא טען לנכות נוספת, על פי תקנה 9, אלא להחמרה במצבו בלבד, וכי רק בשלב מאוחר יותר המשיב הגיש בקשה לפי תקנה 9. לכן, משרד הביטחון ערער לגבי קביעת מועד ביצוע התשלומים, שנת 1995, ולא מעוד מאוחר לכך.
מאיזה מועד נקבע כי יש ליתן את התשלומים למשיב?
בראשית דבריו, בית המשפט ציין כי קצין התמלוגים הוא זה שרשאי על פי חוק להכיר בנכות של אדם, אשר נגרמה כתוצאה שמשירותו הצבאי. עם ההכרה בתובע התגמול כנכה, מתכנסת הוועדה הרפואית על מנת לקבוע את דרגת נכותו. לגבי תקנה 9 האמורה, בית המשפט הזכיר כי סמכות הקביעה נתונה בידי הוועדה הרפואית – שכן במקרים אלו הנפגע כבר הוכר כנכה ומדובר בהחמרת מצבו.
בית המשפט קבע כי בכל מקרה ומקרה יש לקבוע "מה המועד בו ראוי לראות בו את הנכה כמלין על פגימה נוספת, ואשר על-כן מהראוי היה לבחון פנייתו זאת". בנסיבות המקרה, המשיב העלה את הבעיות בתחום האורולוגי בפני הוועדה שדנה בעניינו בעבר, אשר התייחסה לטענותיו, הפנתה אותו לבדיקות נוספות וקבעה כי לא החלה החמרה במצבו. בית המשפט קבע כי הוועדה האמורה קבעה למעשה על היעדר קשר סיבתי בין הפגיעה שהוכרה בעניין המשיב לבין טענותיו החדשות בתחום האורולוגי. החלטה זו נהפכה לחלוטה היות והצדדים ביקשו להמתין לתוצאות של בדיקות נוספות ולא הגישו ערעור. בבדיקה החוזרת שנערכה בעניינו של המשיב, הועדה התעלמה מטענותיו בתחום האורולוגי, תוך שהוגדלה בעניינו הנכות האורטופדית – אותה הנכות אשר הובילה לפגיעה הנוספת לה טען המשיב. בית המשפט ציין כי נכון הוא שהמשיב לא ציין במפורש שבקשתו לבדיקה חוזרת הסתמכה על בסיס תקנה 9, אך נקבע כי עיקרה של הבדיקה החוזרת הייתה הבעיה האורולוגית וכי על הועדה היה להסב את תשומת ליבו של המשיב לכך שעל תביעת הייתה להיות מוגשת על פי תקנה זו.
מעבר לכך, בית המשפט קבע כי "גם אם המשיב לא טען כי הוא פונה למסלול של תקנה 9, הרי בפועל עשה כן החל משנת 1996". לאור כך, בית המשפט קבע ש"יש לקבל את הערעור באופן חלקי ולקבוע את מועד תחילת תשלום הגימלאות לפי הנכות שנקבעה על-ידי הועדה האחרונה, החל מחודש נובמבר 1996".
.png)
